לבטים של אב לנער מתבגר ../images/Emo15.gif
שלום לחברות/חברי הפורום , אני אמנם לא חבר קבוע בפורום , אך מאחר ולנושא אותו ברצוני להעלות יש זיקה ישירה לנושאים הנדונים בפורום זה , הרשתי לעצמי לנצל במה זו ולדון אתכם בבעיה בה נתקלתי , אשמח להעזר בנסיונכם הרב ולקבל תגובות חוות דעת ועצות לגבי האופן בו עלי לנהוג בסוגיה זו . (אחרי הקדמה ארוכה זו , אהיה קונקרטי יותר ) אני אב לנער מתבגר כבן 15 , אשר לפני כשנה וחצי עבר להתגורר עם אימו (גרושתי) ואילו אני עברתי לגור עם חברתי מזה 7 שנים , המתגוררת עם בתה בת ה-11 . לאחרונה החלטנו לעבור מדירת המגורים הנוכחית לבית בודד בפריפריה , תוך כדי דיסקוס הנושא ותכנון התכניות אמרה חברתי כי אין כל צורך בחדר מרווח ומסודר עבור בני , כי היא חוששת שנוחות יתר , תגדיל את תדירות ביקוריו ותאריך את שהותו אצלנו , ובאותה נשימה דאגה חברתי להבהיר לי באופן - חד משמעי ! שלא יעלה על דעתי להעביר את בני להתגורר איתנו וכי זה תנאי בסיסי להמשך חיינו המשותפים !!! ציטוט :"ביום שבנך עובר לגור איתנו מכל סיבה שהיא , אני ובתי עוזבות את הדירה" סוף ציטוט . אני רוצה להבהיר כי חברתי ביחסים טובים עם בני , אך עמדתה בנושא זה היא נחרצת וחסרת פשרות . האם לדעתכם עלי לקבל את דרישתה ולחיות תחת אולטימטומים את שארית חיינו המשותפים , לדעת כי תמיכתי בבני מוגבלת עד פתח ביתי בלבד , או עלי לפרק את הקשר , למרות שאין לי כל תוכניות להעביר את בני להתגורר אתנו . מאחר ואתם מהווים פורום המתחבט ומתלבט בבעיותיהם של מתבגרים והוריהם , אשמח לפתוח בפורום דיון בנושא זה ולקבל הצעות ועצות לפתרון האפשרי לבעיה. אני מודה לכם על תשומת ליבכם והתייחסותכם .
שלום לחברות/חברי הפורום , אני אמנם לא חבר קבוע בפורום , אך מאחר ולנושא אותו ברצוני להעלות יש זיקה ישירה לנושאים הנדונים בפורום זה , הרשתי לעצמי לנצל במה זו ולדון אתכם בבעיה בה נתקלתי , אשמח להעזר בנסיונכם הרב ולקבל תגובות חוות דעת ועצות לגבי האופן בו עלי לנהוג בסוגיה זו . (אחרי הקדמה ארוכה זו , אהיה קונקרטי יותר ) אני אב לנער מתבגר כבן 15 , אשר לפני כשנה וחצי עבר להתגורר עם אימו (גרושתי) ואילו אני עברתי לגור עם חברתי מזה 7 שנים , המתגוררת עם בתה בת ה-11 . לאחרונה החלטנו לעבור מדירת המגורים הנוכחית לבית בודד בפריפריה , תוך כדי דיסקוס הנושא ותכנון התכניות אמרה חברתי כי אין כל צורך בחדר מרווח ומסודר עבור בני , כי היא חוששת שנוחות יתר , תגדיל את תדירות ביקוריו ותאריך את שהותו אצלנו , ובאותה נשימה דאגה חברתי להבהיר לי באופן - חד משמעי ! שלא יעלה על דעתי להעביר את בני להתגורר איתנו וכי זה תנאי בסיסי להמשך חיינו המשותפים !!! ציטוט :"ביום שבנך עובר לגור איתנו מכל סיבה שהיא , אני ובתי עוזבות את הדירה" סוף ציטוט . אני רוצה להבהיר כי חברתי ביחסים טובים עם בני , אך עמדתה בנושא זה היא נחרצת וחסרת פשרות . האם לדעתכם עלי לקבל את דרישתה ולחיות תחת אולטימטומים את שארית חיינו המשותפים , לדעת כי תמיכתי בבני מוגבלת עד פתח ביתי בלבד , או עלי לפרק את הקשר , למרות שאין לי כל תוכניות להעביר את בני להתגורר אתנו . מאחר ואתם מהווים פורום המתחבט ומתלבט בבעיותיהם של מתבגרים והוריהם , אשמח לפתוח בפורום דיון בנושא זה ולקבל הצעות ועצות לפתרון האפשרי לבעיה. אני מודה לכם על תשומת ליבכם והתייחסותכם .
