לבטא ולבטאות

לבטא ולבטאות

האם `לבטאות` שייך רק בפועל נקבי כ`הן מבטאות`‏,או,שאף הזכרים יכולים להשתמש בו כ`רציתי לבטאות` וכדו ? תודה לעונים
 
תשובה:

"לבטא" זוהי הצורה המקובלת בעברית של ימינו בדומה לעברית המקראית (גזרת נחי ל"א). לעומת זאת, בלשון ספרי המקרא המאוחרים ובלשון חז"ל יש התקרבות של גזרת נחי ל"א לגזרת נחי ל"י, ולכן תוכל למצוא "לרפאות" במקום "לרפא", "למלאות" במקום "למלא" וכיו"ב, ולפי דרך זו ניתן גם לומר "לבטאות". בשפה הכתובה הערוכה של ימינו תמצא רק את הצורה המסתיימת באל"ף, וכמדומני שגם בשפה המדוברת זו הצורה המובילה, אם כי למצוא פה ושם כאלה האומרים "לבטאות", "למלאות".
 
אה, עוד הערה בנושא.

נדמה לי שהאקדמיה ללשון העברית ,שפועלת ליצירת האחדה בשפה, מורה להשתמש רק בצורות המסתיימות באל"ף ("לבטא" ,לרפא"), מלבד בפעלים יוצאי דופן.
 
זה מה שמצאתי בנושא באתראקדמיא

גזרת ל"א: הערה כללית לפועלי ל"א פרק 3 – נטיית הפועל: 3.6 הפועל בגזרת ל"א, כלל ה במקורות מצויים פעלים רבים בגזרת ל"א הנוטים על דרך פעלים מגזרת ל"י. דוגמאות מלשון המקרא: כָּלִאתִי (תהלים קיט, קא), רִפִּאתִי (מלכים ב' ב, כא), הִתְנַבִּיתָ (שמואל א' י, ו); דִּכָּא (תהלים קמג, ג), מִלָּא (ירמיה נא, לד), יִתְחַטָּא (במדבר יט, יב); שְׂנֹאת (משלי ח, יג), מֵהִתְנַבּוֹת (שמואל א' י, יג), לְמַלֹּאת (שמות לא, ה) ועוד. צורות דוגמת אלו נפוצות מאוד בלשון חז"ל.
 
למעלה