לבד לבד לבד

לבד לבד לבד

עייפה נורא. חלשה נורא.
ובתוך כל זה מה שמצליחה לחשוב רגע לפני ששוקעת בשינה מעולפת זה, שהלואי והיה מישהו נכנס עכשו בדלת...
לא יודעת מה היה יכול לעשות.
כן יודעת כמה אני עושה כדי שלא תהיה כזו אופציה.
ועדיין קשה לי לבד.
 
זה לעג לרש, אולי...

אבל כאן את לא (לגמרי) לבד.


ו-|הבנה|
 
תודה

לא בטוחה שאצליח להרגיש את זה כאן, אולי קצת נחמד שמישו מנסה...
 
אני חושבת שלפעמים להרגיש חלק מקהילה

מפג (מפיג?) משהו מהבדידות. רוצה לספר יותר על עצמך? רוצה לשאול משהו עלינו?
 
קשה לי לספר...

יותר קל לענות על שאלות, אם מעניין...
עכשו תקופה די גרועה, הידרדרות בכמה תחומים..
ומטופלת.
באילו גילאים החברים / חברות כאן?
 
אז בת כמה את? מה את עושה? מי מטפל בך?

רוב מי שכותבות כאן הן נערות או נשים, אני מניחה ששבין הגילאים 14 ל-40. יש כמה גברים/נערים שמפציעים מדי פעם. את מוזמנת לקרוא יותר בארכיון ("חיפוש מתקדם" בפינה השמאלית למעלה), או לשוטט בהודעות הנבחרות או במאמרים כדי טיפה לקבל מושג על מה שקורה כאן.
בגדול, אנחנו נחמדות מאוד, קצת קשוחות כשמישהי אומרת דברים חולים מאוד אבל לא מגרשות אף אחת, ונדמה לי שהפורום הזה תרם ותורם לתהליך ההחלמה של הרבה מאיתנו.

תרגישי בבית
 
משוטטת כאן כבר הרבה זמן...

אזור גיל ה30, כרגע לא עושה כלום. לא יכולה.
בטיפול פסיכולוגי, דיאטני, תרופתי.
 

lital172

New member
ואם מישהו היה נכנס עכשיו בדלת

ונותן לך חיבוק גדול ושומר עליך.... איזו מילים היית רוצה לשחרר ממך? אומנם אנחנו לא שם פיזית איתך. אבל רוצים להקשיב ולתמוך.
 
לא השתנה ולא הולך להשתנות

אני ככה, כבר מספיק זמן, וסופ"ש לא שונים. גם הם לבד. לישון. קצת להציץ בתפריט... ולישון.
 
למעלה