לבד בחדר
פלסטלינה לא יודעת כבר להיות גמישה לפלסטלינה נמאס מאי אפשר לשבת לבדה לחכות ולדעת שלעולם זה לא יהיה אחרת פלסטלינה מערבבת את צבעי הזמן יודעת שהאהבה הזאת אין לה מקום וזמן ומה שגדול וחזק כמוה ובא מן הכאב מוטב שבכאב גדול ילך ויסגר פלסטלינה כבר לא גמישה היא כבר לא יודעת איך
פלסטלינה לא יודעת כבר להיות גמישה לפלסטלינה נמאס מאי אפשר לשבת לבדה לחכות ולדעת שלעולם זה לא יהיה אחרת פלסטלינה מערבבת את צבעי הזמן יודעת שהאהבה הזאת אין לה מקום וזמן ומה שגדול וחזק כמוה ובא מן הכאב מוטב שבכאב גדול ילך ויסגר פלסטלינה כבר לא גמישה היא כבר לא יודעת איך