לא תחמד אשת רעך
לפני שבוע, במהלך חג החנוכה, ביקרתי בירושלים את חברתי משכבר היומים אפרת (מצטער שלי, הייתי לחוץ בזמן). נפגשנו בקניון מלחה כחלק ממפגש כולל של קבוצה שנפגשת פעם בכמה חודשים (מפגשושלים או "מפגש ישרא"), אני הגעתי ראשון (רכבות, וכי אפרת ביקשה שאני אגיע מוקדם.. מה שלא מנע ממנה כמובן להגיע שעה אחר כך). למפגש היא הביאה את בת דודתה מ', שבתחילה חשבתי למטרד, שתגנוב את זמן האיכות שלי עם אפרת. בת הדודה הסתלקה די מהר, לקניות עם אחיה. למרות שהסתובבנו יחד בערך שעה (אפרת, מ' ואני). יותר מאוחר באותו היום מצאתי את מ', יחד עם עוד קבוצה מהמפגש וחזרנו להסתובב יחד. אפרת אם זאת, נעלמה. הצתמדתי עם מ' כדי למצוא אותה. פיטפטנו, דיברנו על המשפחה שלה (או שזו הייתה הפעם הראשונה שאפרת נעלמה, היא עושה את זה המון) והיא מצאה חן בעיניי. בסוף היום הלכנו לבית של אפרת, ישנו כולנו באותו החדר. אביה של אפרת דיבר עם מ' באחת הקומות התחתונות על סידור השינה (שלושתנו בחדר אחד) ושאל מה קרה לחבר שלה. אה, כן. כאן העניין מגיע לעניינו. למ' יש חבר. אני לא יודע כמה זמן, אני לא בטוח כמה טובים היחסים בינהם (שבוע שעבר הם עלו על סרטון מסויים) וגם הוא דתי. אה כן, מ' דתיה... פחות אדוקה באמונה שלה ממני, אבל יותר מעשית. מ' ענתה בצחוק (אני חושב) "חבר זה לא קיר, זו דלת הזזה". אפרת כבר עלתה באותו היום על זה שנדלקתי על בת הדודה שלה. אז ככה מסתכמת הבעיה: די נשבתי בקסמה של בחורה שאני בקושי מכיר, בת דודה של החברה הכי טובה שלי (ומושא אהבתי לשעבר, אמן), דתייה (פחות מכשול) ובעלת חבר.
לפני שבוע, במהלך חג החנוכה, ביקרתי בירושלים את חברתי משכבר היומים אפרת (מצטער שלי, הייתי לחוץ בזמן). נפגשנו בקניון מלחה כחלק ממפגש כולל של קבוצה שנפגשת פעם בכמה חודשים (מפגשושלים או "מפגש ישרא"), אני הגעתי ראשון (רכבות, וכי אפרת ביקשה שאני אגיע מוקדם.. מה שלא מנע ממנה כמובן להגיע שעה אחר כך). למפגש היא הביאה את בת דודתה מ', שבתחילה חשבתי למטרד, שתגנוב את זמן האיכות שלי עם אפרת. בת הדודה הסתלקה די מהר, לקניות עם אחיה. למרות שהסתובבנו יחד בערך שעה (אפרת, מ' ואני). יותר מאוחר באותו היום מצאתי את מ', יחד עם עוד קבוצה מהמפגש וחזרנו להסתובב יחד. אפרת אם זאת, נעלמה. הצתמדתי עם מ' כדי למצוא אותה. פיטפטנו, דיברנו על המשפחה שלה (או שזו הייתה הפעם הראשונה שאפרת נעלמה, היא עושה את זה המון) והיא מצאה חן בעיניי. בסוף היום הלכנו לבית של אפרת, ישנו כולנו באותו החדר. אביה של אפרת דיבר עם מ' באחת הקומות התחתונות על סידור השינה (שלושתנו בחדר אחד) ושאל מה קרה לחבר שלה. אה, כן. כאן העניין מגיע לעניינו. למ' יש חבר. אני לא יודע כמה זמן, אני לא בטוח כמה טובים היחסים בינהם (שבוע שעבר הם עלו על סרטון מסויים) וגם הוא דתי. אה כן, מ' דתיה... פחות אדוקה באמונה שלה ממני, אבל יותר מעשית. מ' ענתה בצחוק (אני חושב) "חבר זה לא קיר, זו דלת הזזה". אפרת כבר עלתה באותו היום על זה שנדלקתי על בת הדודה שלה. אז ככה מסתכמת הבעיה: די נשבתי בקסמה של בחורה שאני בקושי מכיר, בת דודה של החברה הכי טובה שלי (ומושא אהבתי לשעבר, אמן), דתייה (פחות מכשול) ובעלת חבר.