לא רק לפני דייטים

[גומרת מעיטוש]

לא רק לפני דייטים

קורה לכם לפעמים שאתם כאילו חוששים מלהפגש עם אנשים בגלל שאתם מפחדים ממה שהם יגיבו?
לפני דייט זה מתבקש כי שופטים אחד את השני ומחליטים האם יש התאמה וזה.. אבל אני מדברת לפני פגישה עם חברים שלא ראיתם הרבה זמן
חברים שלי שעבדו איתי לפני הרבה זמן, שלחו לי הודעה אם אני רוצה להפגש ואני מרגישה לחץ וסוג של פחד משפיטה מהצד שלהם לאור מה שהם יראו. הצד ההגיוני של המוח שלי אומר שאין לי סיבה לחשוש הם לא אנשים מגעילים והם בחיים לא הגיבו לרעה על המראה שלי - אפילו להפך. אבל אני לא יודעת אני נורא לחוצה מזה ואני נוטה להגיד לא ולהתחפר מתחת לשמיכה (אם לא היה כזה חם)

עצוב לי=(

 

[polegra]

אני חושבת שזה אופי והמשקל רק מהווה את התרוץ

ללמה נאחנו מרגישים ככה
לקח לי המו שנים להבין שיש לי ממש חרדה חברתית
זה יכול להיות אפילו עם משפחה שלא ראיתי חודש או שהייתי בחופשת מחלה של שבועיים מהעבודה...כל כך פחדתי!! כל כך התביישתי
חוסר בטחון בסיסי שקיים בי
פעם חשבתי שזה כי אני שמנה היום אני יודעת שזו פשוט אני והשומן מחזק לי את התרוצים שלי כלפי עצמי

טלי

 

[אדם של יין]

יקירה, אין לך במה להתבייש.

אני צריך לחלוק איתך שכל בן אדם מרגיש ככה לפני דייט-בעיקר היום.
דייטים זה דבר מלחיץ, את צריכה להיות הכי טובה, אבל לא טובה מדי.
להתמודד עם מבטים בוחנים(או לפחות ככה זה מרגיש).

אם היית מספרת שלפני דייטים זה הרגע שאין לך דאגות כאלו-זה היה מלחיץ.

 

[Blue Rose]

אחחחח חיי קיבוץ...

אז אני באתי מקיבוץ אחד שאמא שלי חיה בו...ואני חיה בקיבוץ אחר (הרבה יותר טוב)...
כל פעם שאני באה לבקר את אמא הייתי יכולה לחשוש מהדברים האלו...אבל למען האמת, אני מוצאת את עצמי מושא לקינאה..
יש בנות כיתה שלי ובחורות צעירות יותר שהיו מתות להיות במצבי, בקיבוץ משגשג- עם בעל וילדים... ובאופן כללי- מסודרת בחיים.

המשקל שאנחנו נותנים למשקל - לדעתי - זה המשקל שהוא מקבל בחיינו. כך שאם המשקל הוא מבחינתך משהו צדדי- כך הוא יהיה עם חבריך, גם עם הותיקים ביותר ביניהם...
כשאת אומרת שהחברים יראו קודם את המשקל ורק אח"כ אותך...את קודם כל מזלזלת בחבריך ואח"כ בעצמך....
זה לא זר שפוגשים ברחוב. מישהו חסר משמעות שלא יכול להעריך אותך מלבד ממראך...
זה אנשים שמכירים אותך ויודעים מי את... +- כמה ק"ג. שרוצים להתעדכן בחייך ולעדכן אותך בחייהם...

את מתחבאת ממה שאת חושבת שהם יחשבו...לא מהם ולא מעצמך...רק מחששות שאת בונה על בסיס תאוריה כלשהי....

לא קל להשתחרר מהמחשבות האלו...אבל שווה כל רגע!

וסתם סיפור על הבוקר כי קרה עכשיו...
ילדה חמודה שאלה אותי אם אני שוב בהריון...באמצע חדר האוכל, ליד עמדת הקפה עמוסת האנשים...קיבלה את התשובה- לא, אני פשוט שמנה. שאלה למה אני שמנה. עניתי למה לא? יש אנשים שמנים ורזים, נמוכים וגבוהים, מכל הסוגים. אז היא סיפרה לי על הסבתא שלה שנמוכה כל כך שהיא מגיעה לגובה שלה כמעט. והמשכנו כל אחת לשיגרת יומה...אני אוהבת את הילדה הזו..יש לה "הוצפה" (חוצפה במבטא אמריקאי) אצלי זה סממן לתעוזה ויכולת וחוסר פחד (שזה לא תמיד טוב..אבל נראה לי שהיא תסתדר)...

רוזי! שישנה לילה מלא (יחיד לזמן הקרוב???)

 

[גומרת מעיטוש]

אז מה שאת מציעה

זה ללכת להפגש איתם על אף החששות ושזה ישתלם לי?
כי זה מה שהראש שלי אומר אבל הלב מצביע אחרת

 

[Blue Rose]

הם חברים שלך...

למה שלא ישתלם לשבת עם חברים?

אני לא יודעת עד כמה זה יהיה כייף של החיים....אבל כמה רע זה יכול להיות?
אלה אנשים שמכירים אותך והזמינו אותך...הם רוצים לפגוש אותך ולא את המשקל שלך...וגם אם יעירו משהו בחיוך...את בוחרת איך להתייחס לזה.

נניח שהיו מזמינים אותך למסעדה....היית אוכלת רק סלט כדי שלא יגידו משהו?

לחיות בפחד ממה יגידו, איך יגיבו...זה חיים זה?!

את הרבה יותר מהמשקל שלך...SAY IT LOUD - SAY IT PROUD!! (מקווה שאין שגיאות כתיב- לא היה לי חשק לבדוק.)

כמו שאנשים מתביישים בגיל שלהם...זה באמת שמגוחך! מה רע בגיל שלך או בכל גיל אחר? זה רק מספר!

רוזי! שקשה לה לחשוב מה עוד להוסיף...

 

[השף הערוםםם]

ב 2 מילים ביטחון עצמי

הכל מתחיל בראש סוג של בטחון עצמי.
כמה דברים : עם אלו חברים שלך מהעבר שאתם מכירים אז לא מבין מדוע ..אולי את יודעת סוג של פערים לגשר אלהם אבל שטויות הכל מסתדר אחרי כמה דקות של מבוכה.
אם זה לצאט לדייט אז גם פה יש כמה אלמנטים.
מה הוא יחשוב עלי ? האם ישמך אלי ? ואותו דבר את יכולה לומר עליו.
אני יכול לומר כמה דברים....
הכל מתחיל בבטחון עצמי. אפשר להרים כוסית לחיים וזה בכלל יגרום להרגשה טובה לשני הצדדים.
בסופו של דבר הכל תלוי ברצון ובנכונות שלך.

 

[עקשנית25]

מה הכי גרוע שיכול לקרות?

תנסי לדמיין....

יגידו שהשמנת?, יגידו שאת נראית פחות טוב? מה יגידו?
ואם ככה אז? תעבירי ערב נעים כמה שאפשר ומקסימום זו תהיה הפעם האחרונה.

תחשבי על עצמך נגיד ומישהו מהם עשה לעצמו משו מכוער ואולי התכער בצורה לא נורמלית, אז מה תעשי? זה ישנה לך משו?

ברור שיש חשש והוא מובן לגמרי, אבל החיים באמת קצרים, איך תרגישי עם עצמך אם פספסת את המפגש איתם בגלל סרטים שרק לך יש בראש.

לפעמים הדמיון שלנו לא קשור למציאות. ואנחנו קופצים ישר למסקנה
שיהיה לנו רע.

תנסי, תעשי מאמץ בשביל עצמך לא לוותר לעצמך, זה יכאב פי כמה אם סתם לא הלכת. צריך לנסות בחיים כדי להצליח. זה לא יבוא רק כי חיים.

בקיצור, תלכי, מה יקרה? החיים שלך לא תלויים באנשים האלו. ומיד מיד אם יהיה רע הם יכולים להיות בעברך. שזה יותר טוב ממשפחה

בהצלחה.

 

[צארליצאפלין]

לי זה קורה

 

[סיגל גל און]

קורה לא רק לך, לא רק לי

קורה בגלל הלחץ החברתי, סביבתי, תקשורתי שבו אנחנו חיים...

אני חושבת שבתכלס אנשים מתייחסים למראה או לשינוי במראה בשניה הראשונה. זה נאמר ונשכח
ואחרי כמה דקות מתיייחסים לאדם ולא למראה או לשינוי במראה שלו, בודאי אם הם חברים

אז תשתיקי את המוח שלך, תגידי לו שהכול בסדר ושלא ישבית שמחות

 

[עופר 123]

למה לפחד ממה שיגידו עליך?

למה שיהיו דברים רעים להגיד עליך? למה את חושבת שבכלל יתייחסו בשלילה לאיך שאת נראית? יצא לי כמה וכמה פעמים להיפגש עם אנשים אחרי תקופה ארוכה שלא התראינו, ומעולם לא העירו לי או לאחרים, גם אם השמינו, רזו, גידלו שיער או איבדו אותו, התלבשו מצויין או ממש גרוע.

העיקר באיחודים שכאלה הוא להיפגש, להחליף חוויות, לצחוק, להינות, להתרפק על העבר ולקטר על ההווה. חבל להיכנס לחרדות בגלל מפגש שטרם התקיים, ושבפועל לא יעירו לך בו על שום דבר

.

אל תתחפרי. חם מתחת לשמיכה, והעולם מעניין מדי מכדי להתעסק במה יחשבו עלינו

שולח

שמנמן לעידוד

 

[השף הערוםםם]

איך היה ? ניפגשתם בסוף ?

 

[גומרת מעיטוש]

לא, אבל לא בגללי

גנבו לי את הנייד ביום חמישי והייתי מנותקת מהעולם לכמה ימים טובים (או רעים, מה שמראה כמה רע זה שאני תלוייה במכשיר הזה כל כך) אז לא יכלנו לקבוע או לדבר...
כנראה לטובה