לא רק לילדים

גישת הסביבה וקשיים חברתיים

כשמדובר בילדיי מה שאני חשה ואיך אני מתמודדת עם תגובות הסביבה משפיע עליהם ישירות הרבה לפני שיש לי הזדמנות לפתוח את הפה ולהסביר. הילדים רואים כמוני את העיניים הנעוצות ואת תגובות הילדים האחרים וכפי שברור לכולנו אי אפשר לחנך את העולם. אני יכולה לחנך את הילדים שלי. כל זמן שהדבר תלוי בי הוא לא ישמין. מאחר שלהיות שמן זהו קושי יומיומי שדורש התמודדות לא פשוטה (שאדם רזה לא יכול להעלות בדעתו את השיקולים שמקדימים כל יציאה ואני יכולה לעשות רשימה כאורך הגלות). כשמנה אני לא יכולה לומר לבני ששמן זה חיובי. אני כן אומרת לו שצריך לבחור חברים ע"פ ההתנהגות והאופי ולא ע"פ מראה או מוצא. אולי משרשור זה נפתח שרשור אחר ובו יאירו את עיניי בהסבר של מה חיובי וטוב בשומן? באמת, בעומק הלב, אני, אישי וכל חברותיי השמנות היינו בוחרים לוותר ברצון ובמהירות על אי אילו קילוגרמים לא מעטים. אני לא חושבת שמי מאיתנו חולם להפוך לדוגמן או דוגמנית צמרת אבל להיות במשקל יותר סביר בלי כל המלחמות והדיאטות שאנו לא עומדים בהם בסופו של יום בוודאי היה משמח את כולנו. אני ומשפחתי חיים חיים מאד שמחים ונעימים הן כמשפחה והן כאנשים - הורים לשני ילדים מדהימים ומקסימים, עובדים במקומות עבודה שבחרנו ורצינו, בעלי מצב כלכלי סביר ויותר, עם מעגל חברים לא קטן, בעלי בית ורכב, מטיילים בארץ המון וגם מתעופפים מדי פעם לטייל בעולם. חיים מאושרים ונעימים שאני מאחלת לכל אחד. עם כל זאת הייתי מוותרת בלי לניד עפעף על משקלי. זה שאני שמנה לא הופך את השומנים לאידיאל או לבסדר. אני לא רוצה לגדל ילדים שמנים בגלל שאני יודעת מה המשמעות של להיות שמן בחברה שבה אנו חיים ואני יודעת שלמשקל שלי יהיה מחיר רפואי גבוה ולילדיי אני רוצה יותר. כנות מול עצמי בראי ומול יל'דיי היא חשובה. לא אשקר לילדיי כדי לצייר עצמי כמושלמת.
 
למעלה