לא רק הדרת נשים...

[sigmao]

לא רק הדרת נשים...

גם הדרת גברים. או לפחות פסלים שלהם. 'צטערת, קומץ החרדים הקיצונית ששולטים בבירה מתחיל (או בעצם ממשיך) לאבד כל קשר עם המציאות. והעיריה? רוקדת לפי החליל שלהם...

 

[אמאגירפה]

המדינה הזו השתגעה לגמרי

ומה תגידי על זה? http://doctorsonly.co.il/2011/12/27443/

 

[sigmao]

זה משהו מלפני כמה ימים, לא?

או שהיה עוד ארוע כזה? מה אגיד? מה נשאר להגיד?

 

[אמאגירפה]

לא יודעת

אני לא ממש מעודכנת באקטואליה - כמובן שאת הלינק הזה גיליתי דרך הפייס'..

 

[פרת וחידקל]

ואם הידיעה על הפסל עוד הייתה מצחיקה בעיני

בזה כבר אין שום דבר מצחיק, רק עצוב. אני מתחילה להרגיש בפעם הראשונה צורך לצאת ולהפגין איפשהו, לא יודעת מה.

 

[סימןשאלה1]

שמעתי שיש הפגנה בנושא, רק לא זוכרת

מתי ואיפה...(מי אמר 3?) אנסה לברר מחר בעבודה.

 

[פרת וחידקל]

לא הצלחתי להבין כלום

לא הבנתי איך אומרים על פסל צ'רצ'יל ש"זו הפעם הראשונה שהעירייה מציבה בעיר פסל אדם" אחרי שדובר על פסל דוד שכבר קיים, שלא לדבר על זה שאלה ממש לא הפסלים היחידים בעיר. מעניין מתי יחליטו שם שגם הבית של ראש העיר הוא מקום קדוש ויעיפו את הפסל שמוצב כמה מטרים משם...

 

[sigmao]

אני מניחה שזה תלוי גם במיקום

למרות שבשדרות ממילא, בדרך לעיר העתיקה וכו', מוצבים דרך קבע פסלי אדם... (ולא לדבר בכלל על כל התמונות של הרבנים למיניהם שתולים בבתים...)

 

[פרת וחידקל]

זו שאלה טובה באמת ואין לי מושג

ההתנגדות לפסלים האלה היא בגלל "לא תעשה פסל ומסכה"? ואז פסלים אסור ותמונות מותר? (או שזו סתם עוד דרך להראות שראש העיר הוא מריונטה והם מושכים בחוטים? ולכן מהפסלים הרבים שבממילא לא אכפת להם כי אותם לא העיריה שמה?)

 

[מאורית9]

אני מרגישה שכל מה שקורה פה שייך לתחילת האלף

הקודם ולא לשנת 2011 בואכה 2012 זה מטורף לחלוטין זה לא צעד אחורה אלא ממש מסע בזמן. מטורף זו מילה עדינה

 

[sigmao]

בעניין המסע בזמן נתקלתי במשהו מעניין היום

זה מדאיג בעיקר כי זה מדגים איך כל תרחישי האימה שכולנו מבטלים כי - "לא יכול להיות שנחזור כ"כ אחורה..." אכן יכולים להתקיים.

 

[סימןשאלה1]

עצוב

 

[פרת וחידקל]

זה לא מפתיע ואני לא בטוחה ש"לחזור אחורה" זה

תיאור נכון. לא חושבת שסוג הפונדמנטילזם הדתי שקיים היום הוא חזרה לדפוס מן העבר. נראה לי דווקא פיתוח מודרני. זה שיש מדינות שבהן המצב הדרדר מאוד זה לא חדש. וגם זה שדברים יכולים להשתנות, גם לטובה וגם לרע, בצורות שקשה לנבא. הסיפור שאני אוהבת לספר כדי להמחיש את זה הוא שבשנות השישים כשההורים שלי טסו לאתיופיה, אי אפשר היה לטוס מעל מצרים ולכן הם טסו דרך טהרן (ואפילו הספיקו לטייל שם קצת)... מי היה מנחש אז שתוך עשרים שנה המצב יתהפך?

 

[מאורית9]

אני מתייחסת בעיקר להפרדה בין

אשה לגבר רק על סמך המין ולא על סמך -ההשגים- היכולות וכו' העובדה שזה שוב על סדר היום ובשיח הציבורי מדהימה אותי היה נראה לי (ולרבים שכמותי) שאנחנו הרחק מזה והדיון היום הוא ענייני וממוקד מטרה (בכל סוגייה שהיא) וזה רק מעצים את התחושה האישית שלי שהעולם הוא מקום מטורף והזוי ואין לדעת מה ילד יום ואנחנו מוקפים באסונות טבע אבל גם אסונות ידי אדם ומה שנראה לי נכון ויציב היום- אין לדעת מתי המציאות תשתנה אל מול עיני (והכי מפחיד אותי- אל מול עיני ילדי- והאם אני- אוכל לשמור עליהם והאם ההגיון והשלווה ששולטים בחיים האישיים שלי ושל המשפחה שלי ימשיכו ללוות אותנו) אלה מחשבות קיצוניות אבל מה שקורה פה קיצוני לחלוטין

 

[פרמלה]

חיים שם עדיין אנשים שיכולים לזכור

איך היה פעם ולהתאבל