לא רציתי להקפיץ..
את השרשור שלי. סליחה שאני לא מגיבה למה שאתם כותבים כאן. אני פשוט מרגישה במצב נפשי חרא, ובטח לא יכולה לתת לכם עצות חכמות במיוחד. אתמול החלטנו לחתוך את זה (הכהן ואני) כי זה ברור שזה לא יכול להוביל לשום מקום. (אנחנו דתיים ולכן האופציה של נישואים אזרחיים יורדת מהפרק). לא בכיתי ככה מאז שבעלי הודיע לי שהוא רוצה להתגרש, ואני יודעת שגם הוא בביתו, מרגיש אותו דבר, וזה רק גורם לי יותר לבכות. אמרו לי, שיכול להיות שחלק מההרגשה היא דווקא בגלל שזה משהו שלא מושג.. אבל זה לא עוזר לי כרגע. אני רק מרגישה שכל אחד שאני אנסה לצאת איתו עכשיו אנ אחפש בו אותו.... וזה כל כך כואב
את השרשור שלי. סליחה שאני לא מגיבה למה שאתם כותבים כאן. אני פשוט מרגישה במצב נפשי חרא, ובטח לא יכולה לתת לכם עצות חכמות במיוחד. אתמול החלטנו לחתוך את זה (הכהן ואני) כי זה ברור שזה לא יכול להוביל לשום מקום. (אנחנו דתיים ולכן האופציה של נישואים אזרחיים יורדת מהפרק). לא בכיתי ככה מאז שבעלי הודיע לי שהוא רוצה להתגרש, ואני יודעת שגם הוא בביתו, מרגיש אותו דבר, וזה רק גורם לי יותר לבכות. אמרו לי, שיכול להיות שחלק מההרגשה היא דווקא בגלל שזה משהו שלא מושג.. אבל זה לא עוזר לי כרגע. אני רק מרגישה שכל אחד שאני אנסה לצאת איתו עכשיו אנ אחפש בו אותו.... וזה כל כך כואב