רוצה לא רוצה.
לפעמים היא כל כך לא בסדר שאני רוצה לכעוס
אני כל כך רוצה לכעוס, רוצה שהיא תרגיש עד כמה אני כועס,
רוצה שהיא תבין עד כמה זה חמור, שזה יכאב לה,
שזה יכאב לי, כדי שהיא תראה כמה כואב לי , ושתבין שזה בגללה.
אז אני מתדלק את הכעס כשהוא מעט שוכך, מריץ בראש משפטים, סיטואציות, רץ לקיצוניות, כי אני לא רוצה להרפות.
ואז אחרי זמן מה אני מתחיל לחשוב מה באמת אני רוצה.
אני רוצה שהיא תודה, שתגיד "צודק טעיתי, מצטערת, לא אעשה את זה שוב, אני מבינה עד כמה זה היה שגוי "
ואז אני נזכר עם מי יש לי עסק,
ויודע שככל שהיא תרגיש אשמה יותר, כך היא יותר תתבצר בעמדה שלה, תהיה יותר תוקפנית,
ואת המילים האלו אין לי סיכוי לשמוע ברגע שהן ממש אמיתיות.
ורק אז אני פנוי לראות,
בדרך הזו שלה שאני מכיר כל כך טוב,
שהיא הפנימה, שהיא מרגישה אשמה, שהיא יודעת בדיוק איך אני מרגיש, שהיא מבינה, שהיא מצטערת.
עד שאני מרפה,
וכשאנחנו מתחבקים היא לוחשת לי באוזן "אני סולחת לך"
ואני לוחש לה חזרה "לכי להזדיין"
ושנינו מחייכים .