לא רוצה לוותר על ההנקה
שלום לכולן,
בני בכורי בן חודש וחצי, ינק עד גיל שבועיים הנקה מלאה מלווה בכאבים בדקות הראשונות של ההנקה (למרות שהוא אחז נכון את השד- יודעת מיועצות הנקה).
נהייתה לו פטרייה בפה כבר בגיל שבוע (תפליט לבנה שמופיעה אומנם רק על הלשון ולא על שאר חלקי הפה, אבל לא עוברת בניגוב עם גזה ורופא ילדים איבחן שזו פטריי).
מגיל שבועיים בערך הוא קיבל פעמיים טיפול בדקטרין אורל ג׳ל שלא צלח עד היום.
ואז חליתי בדלקת בשד ימין (עם חום וכאבים כמו של שפעת) ובעקבות כך ומחוסר ידע לא הנקתי אותו כמעט 24 שעות, בהן הוא קיבל בקבוקי מטרנה. מאותו הרגע, התזונה שלו הייתה שילוב של הנקה עם מטרנה (טעות חיי).
רופאת המשפחה הפנתה אותי למיון לאחר שעלה לי חום בעקבות הדלקת, ושם רצו לאשפז אותי ולתת לי אנטיביוטיקה לוריד. ביקשתי לקבל אנטיביוטיקה בפה כדי להישאר עם התינוק בבית והרופא אמר שהוא חושב שזה לא מסוכן ושאפשר לעשות את זה, אבל נתן לי לחתום על טופס שאני משתחררת מרצוני.
קיבלתי אנטיביוטיקה צפוויט למשך 10 ימים ושוחררתי. לאחר 10 ימים, הכאבים לא עברו, ובדיעבד הסבירו לי שני רופאים שהאנטיביוטיקה הזו מאוד חלשה ולא הבינו מדוע נתנו לי דווקא אותה, על אף שאין לי רגישות לתרופות.
שוב הגעתי עם כאבים לכירורגית שד של הקופה, שאיבחנה שהדלקת לא עברה והפנתה אותי למיון כשהיא כותבת בטופס שעלי לקבל אנטיביוטיקה אוגמנטין בדחיפות לוריד+צילום.
כשהגעתי למיון, הכירורג שד והרופא המומחה שלו נתנו לי אנטיביוטיקה אוגמנטין בכדורים ל7 ימים, והמליצו דווקא לא להתאשפז. (אז הפעם לא חתמתי על טופס).
לאחר כ3 ימים, הגעתי שוב לכירורג שד של הקופה עם שריפה וצריבה בשד ימין ברמה מאוד כואבת. ממש כמו כוויה. הוא הפנה אותי למיון, והפעם באתי כבר מוכנה להתאשפז ואמרתי שזהו, כנראה שחיב אנטיביוטיקה לוריד, אבל דווקא אז ראו בבדיקות הדם שאין דלקת יותר.
כירורג שד והמומחה שלו אמרו שזה כנראה גודש או פטרייה. מאז אני מורחת פטריון.
לפני יומיים קיבלתי גם דמקרובין מרופאת המשפחה שטוענת שזו דלקת בעור ופטרייה.
עדיין כואב, אבל לא כמו בעבר.
אבל, במקביל, במשך כל הזמן הזה, הבן שלי עם פטריה בלשון שלא עוברת כבר חודש פלוס, למרות טיפול בדקטרין אורל ג׳ל.
כנראה שהוא מדביק אותי כל פעם למרות הטיפול שאני עושה אצלי (כי אצלי אני מרגישה שזה עובר).
כשהוא יונק מימין אני מרגישה שאין מספיק זרם (אין רעש של יניקה) והוא גם מתעצבן. לעומת זאת בשמאל יש רעש של יניקה ואני מרגישה שיוצא חלב.
כשאני מנסה לשאוב יוצא לי מאוד מעט (אולי 10 בימין ו-20 בשמאל).
אני כן שואבת כל 3 שעות לפחותו וגם בלילה.
אבל, בשבועיים האחרונים הוא ממש לא רוצה לוותר על הבקבוק. מה שקורה זה שאני מתחילה בהנקה של כ-10-20 דקות בשמאל, הוא מתחיל להתעצבן למרות שעדיין יש חלב (אני רואה), הוא בוכה ואז אני מביאה לו בקבוק מטרנה והוא נרגע. יוצא שהוא יונק 20 דקות ואז אוכל משהו כמו 90-120 מטרנה (כל פעם זה משתנה). כנראה שהוא התרגל לזרם החזק מהבקבוק ולא רוצה להתאמץ יותר על הציצי.
לשון קשורה לא רלוונטי כי הוא ינק מצויין בשבועיים הראשונים לפני הופעת הבקבוק.
החלב לא מלוח- בדקתי
פטמת סיליקון- הוא לא יונק איתה.
מי שקראה עד כאן- בבקשה אשמח לעצה
אני משתוקקת להניק! משתוקקת!
שלום לכולן,
בני בכורי בן חודש וחצי, ינק עד גיל שבועיים הנקה מלאה מלווה בכאבים בדקות הראשונות של ההנקה (למרות שהוא אחז נכון את השד- יודעת מיועצות הנקה).
נהייתה לו פטרייה בפה כבר בגיל שבוע (תפליט לבנה שמופיעה אומנם רק על הלשון ולא על שאר חלקי הפה, אבל לא עוברת בניגוב עם גזה ורופא ילדים איבחן שזו פטריי).
מגיל שבועיים בערך הוא קיבל פעמיים טיפול בדקטרין אורל ג׳ל שלא צלח עד היום.
ואז חליתי בדלקת בשד ימין (עם חום וכאבים כמו של שפעת) ובעקבות כך ומחוסר ידע לא הנקתי אותו כמעט 24 שעות, בהן הוא קיבל בקבוקי מטרנה. מאותו הרגע, התזונה שלו הייתה שילוב של הנקה עם מטרנה (טעות חיי).
רופאת המשפחה הפנתה אותי למיון לאחר שעלה לי חום בעקבות הדלקת, ושם רצו לאשפז אותי ולתת לי אנטיביוטיקה לוריד. ביקשתי לקבל אנטיביוטיקה בפה כדי להישאר עם התינוק בבית והרופא אמר שהוא חושב שזה לא מסוכן ושאפשר לעשות את זה, אבל נתן לי לחתום על טופס שאני משתחררת מרצוני.
קיבלתי אנטיביוטיקה צפוויט למשך 10 ימים ושוחררתי. לאחר 10 ימים, הכאבים לא עברו, ובדיעבד הסבירו לי שני רופאים שהאנטיביוטיקה הזו מאוד חלשה ולא הבינו מדוע נתנו לי דווקא אותה, על אף שאין לי רגישות לתרופות.
שוב הגעתי עם כאבים לכירורגית שד של הקופה, שאיבחנה שהדלקת לא עברה והפנתה אותי למיון כשהיא כותבת בטופס שעלי לקבל אנטיביוטיקה אוגמנטין בדחיפות לוריד+צילום.
כשהגעתי למיון, הכירורג שד והרופא המומחה שלו נתנו לי אנטיביוטיקה אוגמנטין בכדורים ל7 ימים, והמליצו דווקא לא להתאשפז. (אז הפעם לא חתמתי על טופס).
לאחר כ3 ימים, הגעתי שוב לכירורג שד של הקופה עם שריפה וצריבה בשד ימין ברמה מאוד כואבת. ממש כמו כוויה. הוא הפנה אותי למיון, והפעם באתי כבר מוכנה להתאשפז ואמרתי שזהו, כנראה שחיב אנטיביוטיקה לוריד, אבל דווקא אז ראו בבדיקות הדם שאין דלקת יותר.
כירורג שד והמומחה שלו אמרו שזה כנראה גודש או פטרייה. מאז אני מורחת פטריון.
לפני יומיים קיבלתי גם דמקרובין מרופאת המשפחה שטוענת שזו דלקת בעור ופטרייה.
עדיין כואב, אבל לא כמו בעבר.
אבל, במקביל, במשך כל הזמן הזה, הבן שלי עם פטריה בלשון שלא עוברת כבר חודש פלוס, למרות טיפול בדקטרין אורל ג׳ל.
כנראה שהוא מדביק אותי כל פעם למרות הטיפול שאני עושה אצלי (כי אצלי אני מרגישה שזה עובר).
כשהוא יונק מימין אני מרגישה שאין מספיק זרם (אין רעש של יניקה) והוא גם מתעצבן. לעומת זאת בשמאל יש רעש של יניקה ואני מרגישה שיוצא חלב.
כשאני מנסה לשאוב יוצא לי מאוד מעט (אולי 10 בימין ו-20 בשמאל).
אני כן שואבת כל 3 שעות לפחותו וגם בלילה.
אבל, בשבועיים האחרונים הוא ממש לא רוצה לוותר על הבקבוק. מה שקורה זה שאני מתחילה בהנקה של כ-10-20 דקות בשמאל, הוא מתחיל להתעצבן למרות שעדיין יש חלב (אני רואה), הוא בוכה ואז אני מביאה לו בקבוק מטרנה והוא נרגע. יוצא שהוא יונק 20 דקות ואז אוכל משהו כמו 90-120 מטרנה (כל פעם זה משתנה). כנראה שהוא התרגל לזרם החזק מהבקבוק ולא רוצה להתאמץ יותר על הציצי.
לשון קשורה לא רלוונטי כי הוא ינק מצויין בשבועיים הראשונים לפני הופעת הבקבוק.
החלב לא מלוח- בדקתי
פטמת סיליקון- הוא לא יונק איתה.
מי שקראה עד כאן- בבקשה אשמח לעצה
אני משתוקקת להניק! משתוקקת!
