לא רוצה יותר (ט)

זאת הודעה מדאיגה.

זה יהיה שקר אם אגיד שהמחשבה הזאת לא עוברת לי בראש מפעם לפעם, ואפשר לחשוב אותה בלי לבצע מעשים. ועדיין זוהי הודעה מדאיגה. נניח במקרה היפותטי שתמותי, (לא שזה מה שאני רוצה שיהיה,כן?) מלהתמודד עם מה זה יפטור אותך? מה סוחט ממך את הכוחות? ועוד שאלה, כשאת חושבת למות ובסופו של דבר לא מבצעת את זה, מה מונע ממך? מה בכל זאת משאיר אותך בחיים?
 

TinaBa

New member
.

תודה על התגובה. לא במצב לענות כרגע, אבל מעריכה את האכפתיות
 
טינה.

זה יכול להיות באמת, באמת קשה מנשוא. מה קורה? בבקשה, ספרי עוד. תני למילים לעשות את מה שהן יודעות לעשות... אוהבת ממרחק.
 

TinaBa

New member
...

אין לי הרבה להוסיף. הלוואי שלא היו לוקחים לי את הכדורים. הלוואי שהיו מוותרים לי כבר. שהיו נותנים לי למות. כבר אין לי כוחות. פשוט אין. התקשרתי עכשיו לאיש היקר שיבוא לשמור עלי. לוקחת קלונקס, מתקלחת והולכת לישון עד מחר. שום דבר טוב לא יצא מהיום הזה יותר אוף, גרניום, את יכולה לחבק אותי חזק חזק...? לעזור לי להכיל את כל היאוש הזה...?
 
לא..

מזל שלקחו לך אוף הלוואי ויכלתי להכניס בתוכך כוחות ואנרגיות חיוביות.......... ואור... לא יודעת מה להגיד
 
אני לא יודעת. אני כל כך רחוקה, והחיבוק

(בטח שאני מחבקת, וחזק) - אבל חיבוק לפעמים לא מספיק. מה שאני כן יודעת בביטחון הוא שיש מי שיכול לעזור לך, שיוכל לעזור לך להכיל את הייאוש הזה, שיוכל לעזור לך להחלים (broadly defined). אני יודעת בוודאות שהדברים האלה אפשריים, ויודעת שאני מאמינה בך. והאיש היקר - כמה טוב שעכשיו הוא יודע. מחבקת חזק חזק חזק ומקווה שבקרוב יעטפו אותך גם יותר מזה.
 
הייאוש והכאב עוברים מאוד חזק,

גם דרך המסך. עצוב לי ממש ממש לחשוב עלייך ככה, חושבת לוותר, להרים ידיים. אני יודעת שאין אנרגיות כרגע להלחם על מציאות טובה יותר, או לעשות אקטיבית טוב יותר. אבל אולי אפשר להשתמש במינימום אנרגיה בניסיון רק לא להחמיר את המצב. רק להשאיר אותו כפי שהוא, רק לייצב אותו על הקו הזה בלי ליפול עוד למטה. מקווה בשבילך כל כך לימים אחרים.
 

TinaBa

New member
יאוש מוחלט. (ט)

יושבת עכשיו בפגישה. לא ברור לי איך. כל מה שאני רוצה זה להתקפל בתוך עצמי ולהעלם. הדמעות כל הזמן כמעט ויוצאות החוצה. החיוך כבר לא לגמרי מצליח להסתיר. רוצה להפסיק לאכול. רוצה להעלם. רוצה להפסיק להתקיים. רוצה למות. רוצה לקום עכשיו, באמצע הפגישה, להבריז מהפגישה הבאה, לקחת את עצמי הביתה, להיכנס למיטה, ללכת לישון, ולא להתעורר יותר. מרגישה כל כך שמנה. כל כך רע לי עם זה שלא התאמנתי ביומיים האחרונים. ענקית עצומה דוחה מכוערת מגעילה אנשים יקרים שנמצאים בחיים שלי- אני מתנצלת שאתם נאלצים לסבול את הקיום הדוחה שלי. סליחה. ועכשיו רק צריכה את למצוא איך לסיים את זה כמו שצריך.... (איפה הכדורים שלי כשצריך אותם).
 

No longer

New member
טינה...

כל כך כואב לקרוא אותך ככה. אני באמת לא יודעת מה להגיד. זה מה שדכאון עושה, מכניס אותך ללופ חסר קצה כזה. בבקשה, תמצאי קצה, אל תתני לעצמך לשקוע... מאד שמחה שהאיש היקר יוגע עכשיו, שלקחו לך את הכדורים. שאת פחות או יותר...בפיקוח. חוששת עלייך.
 
אני מקווה שהמילים שלי יכולות לגעת בכאב.

נשמע שאת במקום כל כך קשה, כל כך מיואש. ואני יודעת שלפעמים שם לא שומעים שום דבר, ושכל הקולות מבחוץ מגיעים אליך כאילו את בעומק הים ומישהו מדבר מלמעלה- הכל עמום ומרגיש כאילו את בתוך בועה ואת לבד בה. ובכל זאת, הלוואי שתקשיבי לי- את לא מכוערת, לא שמנה, ובטח לא דוחה. את שובת לב, מרגשת, מלאת חן. ואני בטוחה שכל אותם אנשים שאליהם את כותבת, שמחים מאוד מזה שאת בחיים שלהם, ורק רוצים שתהיי בהם חיה יותר....
 
זה כל כך מדאיג

ומעבר לדאגה המיידית, מעבר לאובדנות שלך (מה קורה עם אשפוז? מה קורה עם שמירה צמודה יותר? זה אפשרי?), כל כך עצוב. כל כך, כל כך עצוב. אני לא יודעת מה אפשר להגיד. רק שאת חייבת, חייבת להילחם. בשביל הדברים שאת רוצה, מתכננת, יכולה לעשות כשאת מרגישה אחרת. וכל הכינויים האלה שהשתמשת בהם כדי לתאר את עצמך, אוף, כמה את רחוקה מהמציאות... מחבקת חזק-חזק. אל תתנצלי אף פעם על הודעות כאלה.
 

levshavur

New member
לטינה בה היקרה ׁ(ט)

שלום לך בבקשה אל תעשי נסיון אובדני החיים שלך שווים יותר! תחשבי גם על הדברים הטובים בחיים שלך אני יודעת שזה נורא קשה אבל תנסי את הדרך רוצה למות רוצה לחיות...זה קשה אבל עשיתי את זה וזה עזר. עבד.חוץ מיזה שאת במצב כמו שאת נראה לי שאת בדיכאון ולזה יש טיפול תרופתי וטיפול בבית חולים פסיכיאטרי זה לא בושה להיות בבית חולים פסיאטרי.... אני הייתי... את יכולה לקבל עזרה.. הייתי מציעה לך לפנות למיון הפסיכיאטרי הכי קרוב לבית שלך (תבדקי איזה בית חולים תורן) חבוק גדול ועוטף לבשה
 
למעלה