אני מקווה שהמילים שלי יכולות לגעת בכאב.
נשמע שאת במקום כל כך קשה, כל כך מיואש. ואני יודעת שלפעמים שם לא שומעים שום דבר, ושכל הקולות מבחוץ מגיעים אליך כאילו את בעומק הים ומישהו מדבר מלמעלה- הכל עמום ומרגיש כאילו את בתוך בועה ואת לבד בה. ובכל זאת, הלוואי שתקשיבי לי- את לא מכוערת, לא שמנה, ובטח לא דוחה. את שובת לב, מרגשת, מלאת חן. ואני בטוחה שכל אותם אנשים שאליהם את כותבת, שמחים מאוד מזה שאת בחיים שלהם, ורק רוצים שתהיי בהם חיה יותר....