לא רוצה חיתול !!!

ben and daniel

New member
לא רוצה חיתול !!!

דניאל 20חודש לא מוכן להשאיר את החיתול עליו. הוא מסתובב ערום, עושה את צרכיו בכול הבית. לשירותם הוא לא מוכן ליכנס בשום דרך, אפשר לומר שהוא די מפחד מההסלה.מה לעשות? דניאל יש אח בן 3 שגמול מחיתול, בן אוהב להיות עם תחתונים בבית--- ולפי דעתי דניאל מחקה את בן.
 
לאמא של בן ודניאל-דעתי כדעתך

נראה לי שדניאל ראה את בן גדול בלי חיתול והוא רוצה גם רק מכיון שהוא עדין צעיר ואולי לא בשל אין לו את ההבנה במה זה כרוך(ישיבה על סיר,בדיקה כדי שלא יברח וכו)יכו להיות שהוא גם ראה שבמסגרת הגמילה בן מקבל הרבה תשומת לב וחיזוקים חיובים וגם הוא רוצה(לא שאני רומזת חס וחלילה שאינכם נותנים לו).האם ניסיתם להסביר לו ברמה שלו בעזרת ספרים וקלטות במה כרוכה הגמילה כדי שיהיה לו מושג איך זה בידיוק בלי חיתול?שאתם לא מצפים ממנו להגמל כרגע רק בגלל שבן נגמל ומותר לו עדין לעשות את צרכיו בתוך החיתול? נסו ביחד איתו לעזור לו להתבטא כדי שיצליח להביע את מה שהוא באמת רוצה. שחל חנה גונן
 

אפרת_ח

New member
אפשר לנסות לקנות לו סיר ולשים מחוץ

לשירותים... ואפשר למצוא בגדים שהוא עדיין לא יודע להוריד שיחזיקו את החיתול במקום. לא נשמע לי שהילד מוכן לגמילה בכלל, ולכן באופן אישי הייתי הולכת על אופציה ב´.
 

לאה_מ

New member
אני מכירה ילדה אחת שבגיל שנה ו-10

חודשים נגמלה מחיתולים, אחרי שהוריה "נכנעו" לדרישותיה והורידו לה סוף סוף את החיתול (יש לה אחות תאומה שבכלל לא היתה בכיוון גמילה, ולהורים נראה מאד לא נוח לגמול אחת מהן בשלב כה מוקדם). מכל מקום, זו הילדה היחידה שאני מכירה שנגמלה כל כך מוקדם. אז יכול להיות שדניאל באמת בשל לגמילה, ומבקש להגמל, אבל אני הייתי באמת מהמרת יותר על ההימור שלך, שדניאל מחקה את בן, ומכיוון שזה נשמע מאד לא כיף שילד עושה את צרכיו בכל הבית, כדאי אולי לנסות שיטות להשאיר את החיתול עליו, אם כי הייתי מנסה לאפשר לו להיות יחסית הרבה זמן בלי חיתול (למשל, אם תגרו אותו לעשות פיפי - למשל על ידי מים זורמים - יש לכם לפחות חצי שעה "בטוחה" שבה הוא יכול להיות בלי חיתול).
 

אפרת_ח

New member
גם נוני נגמלה בגיל שנה ועשר

ועלילותיה פורטו בהרחבה בפורום ביואל-ז"ל
 

יונת ש.

New member
אפשר לנסות לעזור לו להגמל

בשביל זה תצטרכו בשבועות הקרובים להיות ערניים ולשים לב אליו. בעקרון תצרטכו ללמוד לזהות שני דברים: את דפוסי עשיית הצרכים שלו (למשל בשעות מסויימות או אחרי פעילויות מסויימות, כמו שינה, אוכל, שהיה בחוץ) ואת הסימנים שלו כשהוא צריך (למשל תנועות מסויימות, שקט, דיבור). ברגע שאתם תלמדו אותו, תוכלו להביא את הדברים האלה למודעות שלו ואז גם הוא ישים לב מתי הוא צריך. כשהוא ידע, לאט לאט תוכלו להעביר לו את האחריות לנושא, ואז גם תוכלו לצפות ממנו שיעשה בסיר או בשירותים.
 

דסי אשר

New member
הכרתי ילדה עוד יותר

יוצאת דופן שנגמלה מיוזמתה יום אחד, בגיךל שנה וחצי. הילדה, היום בת 28, בריאה לחלוטין,סבלה ממחלה נדירה, כאשר אצלה היתה זו בכלל מוטציה(זו מחלה נדירה של בנים בלבד)= חוסר בהורמון שאחראי על תהליך החזרת נוזלי הגוף אחרי שעברו כמעט את כל תהליכי הסינון בכליה. היא , שנתנה שתן בכמויות אדירות(וכמובן הייתה בסכנת התיבשות תמידית, אותן פתרה בעצמה בדרכים יצירתיות = שתית מי הביוב של תעלות הביוב בטיוואן, בה חייתה עד גיל 3, שתית השתן מהסיר שלה, אם לא לקחו לה אותו מיד, יניקת הכביסה. בעית השתיה נפתרה, משום זריזותה המוטורית, כאשר הגיעה לבדה לברז = לא היה צורך בפתרונות שלה. אמה לא עשתה דבר לשם הגמילה(חברה "עצלה" מאד - יותר ממני...). לגבי הבן, לא בטוחה, כמו אחרות, שהוא בכלל בכיוון של גמילה, אלא בכיוון של חיקוי. הרי יש מספר התנהגויות של הילד, בהן הוא מבשר לנו שהוא בכיוון. למשל , אם הולך ערום, יואמר = ישים לב = עשיתי פיפי. כתבנו על כך הרבה. דסי
 

ben and daniel

New member
תודה לכולכן

תודה על כל התגובות. השכלתי מכולן, אני משערת שנותר לי עכשיו לעקוב אחרי צעדיו בימים הבאים ולנסות להסביר לו איפה לעשות ומתי (תוך כדי ניקוי כמובן)
 
למעלה