"לא רוצה אמא אחרת"

[irisgh]

"לא רוצה אמא אחרת"

יציאה חדשה של יניבי

הערב, יניבי דחף את אחיו התינוק, וראש התינוק נחבט. כעסתי עליו מאוד. שלחתיו לחדרו, ובאתי אחריו להשכיבו לישון. הוא בכה כמובן. ראיתי שהוא נסער, אז אמרתי (אמירות שלרוב אינני נוהגת לצמד להתנהגויות שכאלה) שאני אוהבת אותו. שאני כועסת עליו ... ואוהבת אותו. איכשהו האמירה הזו הרגיעה אותו. הוא ענה לי 'לא רוצה אמא אחרת'. באמת שהופתעתי. מאיפה בא הרעיון הזה? המשכנו את השיחה, ופתאום הוא הזכיר את שם הבייביסיטר בהקשר הזה, וחזר 'לא רוצה אמא אחרת'. נפל לי האסימון. כבר כמה זמן שהוא מתנגד לבייביסיטר הזו, שהיא ממש חמודה. כשהיא מגיעה, הוא נכנס למיטה לישון, ולא משחק איתה כלל. למרות שבעבר, מאוד אהב את נוכחותה. אז השאלה: מאיפה בא לו הרעיון הזה? נכון. שמענו לא מזמן את 'האפרוח שהלך לחפש לו אמא אחרת'. אבל שם האפרוח יוזם. גם אז, כששמענו את זה, יניב אמר שהוא רוצה את האמא הזאת (שפחתכם). אבל, פתאום אני מבינה, שהרעיון מסתובב לו כמה זמן בראש. (מי שזוכרת את הדיון על האם ילדים מבינים שיתכן בכלל שהם לא יהיו איתנו לעד, וכמה הם תלויים). מה אתם אומרים?

 

[אבא גאה]

אני הייתי אומר "זה הגיל"

אבל אין לי מושג בן כמה הילד

בכל מקרה, לו כבר אמר את זה במילים ברורות לדעתי יש לחזק את התחושה שאת שם בשבילו, לומר לו יותר כמה את אוהבת אותו וכמה שאת תהיי שם לעד עבורו וכו'.... לחזק ברגים רופפים.

 

[irisgh]

בן 3, אגב.

כן. לא מזמן הוא הצליח להוציא ממני שתמיד הוא יגור איתי, גם כשהוא יהיה כבר איש גדול. למה הוא צריך את זה? 'כי אני אפחד לבד, ותבוא מפלצת'..

 

[אינה של יערה ואלה]

מה יש בו, בגיל הזה...

אחרי מלחמת העצמאות של גיל שנה-שנתיים, פתאום הם חוזרים להתכרבל. כשאנחנו במכונית ומגיעים ליעדנו, יערה מתחילה לתבוע לצאת בשניה שהיא שומעת את בלם היד נכנס לפעולה. היא מתחננת שלא נשאיר אותה לבד באוטו. אני?! להשאיר לבד באוטו? היא לא נשארה שניה אחת מיותרת במכונית מעבר לזמן שלוקח לי להתיר את החגורה שלי, לצאת ולפתוח את הדלת שלה. מעולם. שלא לדבר על הבכי הנואש במשחקיה, כשהיא גלשה במגלשה בגובה 3 קומות ואני, עם תינוקת במנשא, תרמיל גב וכל הציוד הנלווה, לא הספקתי לרדת במדרגות מספיק מהר כדי לפגוש אותה ביציאה מהמגלשה. וזו ילדה שבגיל שנה וחצי היתה רצה מבלי להביט לאחור ואם לא הייתי עוצרת אותה, היתה מפסיקה כשנגמר לה הדלק.

 

[לאה_מ]

אולי ההתמתנות שבאה מתוך ההכרה

ביכולות שלהם, בעצמאות שלהם, הרוגע שנובע מזה, מאפשר להם לחזור ולחפש עכשיו את הבטחון, את הביחד.

 

[שחר של עמית]

סתם השערה פרועה שלי

אבל אולי הצירוף של הגיל הזה, שיש בו כבר יותר ויותר תובנות, ביחד עם כניסתו של תינוק חדש למשפחה, מביא למחשבה שיש תחליפים (מחשבה מוטעית אבל אפשר להבין את הבסיס לה). אני זוכרת שבתור ילדה קטנה (אם כי יותר גדולה מגיל 3), לא הצלחתי להבין איך הורי יכולים לאהוב ארבעה ילדים באותה מידה (פלוס מינוס

). כיום, כאמא לאחד, אני בהחלט יכולה להבין איך הלב הוא שריר גמיש.

אז אולי אצל הבן שלך יש איזו מחשבה שאם יש "תינוק אחר", יכולה (עלולה) להיות גם "אמא אחרת", והוא פשוט מצהיר כוונות?

 

[ניק זמני קטן]

כן, באמת יכול להיות

שמכה בו ההכרה הראשונית כמה כולנו בני חלוף,ובעלי תחליף. זה הולך לחזור אליו עוד כמה פעמים...

 

[לאה_מ]

השערה מעניינת.

 

[אן יסמין]

מסכימה

 

[ליליה והגמדים]

היה לי קטע כזה עם עומר

כתינוק היתה לו בייביסיטר שהוא ממש ממש אהב, סטודנטית בסימינר לגננות שניסתה עליו את כל המשחקים וההפעלות והם עשו חיים משוגעים ביחד. פתאום בגיל שלוש הוא התחיל לסרב להיות איתה. הוא הבין כנראה את המשמעות של "אם X מגיעה - אמא הולכת". הפסקתי להשתמש לצערי בשירותיה הטובים. קורה....תני לו מנוחה קצרה מבייביסטיר ותכניסי מישהי אחרת למערכת.