לא רוצה אבחון - צריכה עצות

[ננאא]

לא רוצה אבחון - צריכה עצות

בשבוע שעבר שאלתי על בחור שסוף סוף ההורים רוצים אבחון (בעקבות החשש מהעתיד) אבל מה - הבחור החליט שהוא לא רוצה וזה לא יעזור לו אם יש "שם" ללקות שלו ולא רוצה ללכת לפסיכיאטר קצת רקע עליו אובחן בעבר כ-NVLD היה בכיתות מקדמות וסבל שם סיים תיכון ללא בגרות עשה צבא לאחר שהקב"ן רצה לשחררו, בתור משק דת עם תומך כיום לומד בישיבה (כי זקוק למסגרת) חזק בחשבון ובשחמט מנגן בפסנתר איך משכנעים אותו ללכת לאיבחון? כרגע הוא בישיבה וזה עולה הרבה כסף להוריו וזה לא פשוט להם אין לו כמעט עצמאות נמנע ללכת למכולת וגר בבית ושלומית - שלחתי לך מסר תודה רבה על הייעוץ....

 

[dina199]

האם מה שההורים למעשה רוצים

שימצא עבודה וייצא מהבית ?

 

[ננאא]

הם רוצים שיהיה לו טוב...

כרגע לא טוב לו אין לו חברה (ברבים) בכלל בישיבה הוא נמצא בגלל שזו מסגרת ולא בגלל שטוב לו שם והוא לא נהנה ללמוד הוא צריך לדעת קצת להיות עצמאי והם לא יודעים ללמד אותו להיות כזה (הוא חושש מאד אפילו ללכת למכולת) בבית משעמם לו והוא מחפש את עצמו, מנגן המון בזמנו החופשי וזה כמעט הדבר היחיד שהוא עושה הוא מאד אוהב את קרבת המשפחה וחבל שאין לו קרבה גם לעוד אנשים - כי הוא מחפש עם מי לדבר והם דואגים מאד לעתיד אין להם בעיה שהוא בבית - אבל מאד רוצים שידע להיות עצמאי וידאג לעצמו

 

[dina199]

זה באמת המון דברים

וקשה להשיג אותם בלי איבחון. האם יש סיבה שהוא לא רוצה ללכת לפסיכיאטר? האם יש סיכוי שיילך לנויירולוג ? בכל מקרה נראה שבינתיים הכי טוב לחפש קבוצת 'רעים' (זה שייך למתנסים). הם מלמדים מיומנויות חברתיות ולא צריכים איבחונים.

 

[ננאא]

תשובה

הוא לא רוצה ללכת לפסיכיאטר כי הוא טוען שזה לא יועיל לו בכלום לא שאלו על נוירולוג, אבל היה לו בנוסף אפלפסיה (בגיל קטן ועבר), אז הוא נפגש בעבר עם נוירולוגים וקיבל טיפול תרופתי, אבל הנוירולוג טיפל רק באפלפסיה ולא דיבר על "מעבר"

 

[dina199]

'לא יועיל' זה רק תירוץ

זה צורה שלו להגיד שהוא לא רוצה לראות פסיכיאטר. לכן לדעתי כדאי לחפש נוירולוג. התואר 'נוירולוג' פחות סטיגמתי מהמלה המפחידה 'פסיכיאטר' .. תנסו למצוא נוירולוג מומחה לספקטרום. לא כל נוירולוג מכיר את הנושא ולא כל נוירולוג מאבחן.

 

[dina199]

אז אולי לפני שכולם יגידו לו

מה 'הוא צריך לדעת' ואיפה יש לו לקות (דברים כאלה אף אחד לא אוהב לשמוע) להתמקד בהצלחות שלו ( ויש לו הרבה): 1. הוא סיים תיכון .ז"א סיים 12 שנות לימוד. גם ללא בגרות , הרבה אנשים לא עושים את זה (רק שלא מדברים עליהם) 2. הוא עשה צבא . הצלחה גדולה . לא כולם עושים ולא כולם מגיעים לסוף השירות. 3. לומד בישיבה . זה לא חשוב שלא נהנה. העיקר מצליח ללמוד (הרי גם כל השנים בבית ספר הוא לא נהנה , אבל הצליח לסיים תיכון) 4. חזק בחשבון 5. חזק בשחמט 6 מנגן בפסנתר ולגבי סעיפי 4-6 : כמה אנשים שסיימו תיכון רגיל עם בגרות רגילה חזקים בחשבון, חזקים בשחמט ומנגנים בפסנטר?

הבעיה שבגלל החרדות שלו (כמו הפחד ללכת למכולת) ההורים מתייחסים למה שהוא לא עושה ("מה שהוא צריך לדעת") ולא יודעים להעריך את ההצלחות שלו. ואני בטוחה שהוא השקיע המון אנרגיה בהצלחות שלו רק שכנראה אך אחד לא אמר לו שהוא מצליח במשהו אלא שהוא מרגיש שהוא כל הזמן מקבל ביקורת. אז קודם כל צריך להגיד לו כמה מעריכים אותו על כל הדברים שהוא הצליח ומצליח לעשות. גם הבן שלי למשל מפחד ללכת למכולת (גם אני אישית לא אוהבת את זה

). עדיין אפשר להסתדר. הרי היום אפשר לנהל את רוב הדברים באינטרנט. ואני חוזרת על ההצעה של קבוצת רעים. בין שאר הדברים הם מלמדים גם איך קונים במכולת וכו'. איפה הוא משחק שחמט ? יש איגוד ישראלי לשחמט. ואצל אח שלי השחמטאים הם החוג החברתי שלו. לגבי בגרות אפשר להתחיל מבחינת בגרות אחת . יש בתי ספר אקסטרניים ואיזי וואי למשל מתמקד בלקויות למידה. אמנם זה עולה כסף , אבל כל דבר עולה כסף. ואת הנגינה בפסנטר אפשר לנצל לטיפול במוסיקה בשבילו. זה לא איבחון , לא מגדיר לקויות אלא משחרר מתחים. וזה טוב לכולם

. אז אהי חושבת אם להתמקד אפילו בחלק מהדברים האלה בסוף הוא יסכים ללכת לאיבחון (בבחירה שלו ובלי לחץ) או אפילו לא יצטרך.

 

[schlomitsmile]

 

[nirity1]

אני חושבת שהרכבת

יצאה מזמן מהתחנה. מה זאת אומרת ההורים רוצים סוף סוף איבחון?בעקבות חשש מהעתיד ? העתיד כבר כאן. עכשיו שהוא כבר בגיר. כשהוא נאלץ להתמודד עם מסגרות בעבר שכנראה לא התאימו לו ובגלל זה הוא נכשל בהם ? נראה לי שמה שיש לו זה חוסר אמון במערכת ואני לא מאשימה אותו כי נראה לי שהוא חווה כשלונות בעבר. מה שאני הייתי עושה זה לפנות לגורם שהוא סומך עליו ומאמין לו. ( אמרת שהוא לומד בישיבה אז אולי הרב ? ) ואותו אדם יסביר לו שהאבחון הוא לטובתו.

 

[ננאא]

את צודקת לגבי הרכבת

אבל אי אפשר לחזור אחורה אני לא בטוחה שהרב שלו ירצה להיות חלק, במיוחד שאין לו קשר כ"כ טוב איתו הוא בקשר מאד טוב עם אביו ומאד פתוח איתו ואוהב לדבר איתו על הקשיים שלו אבל עדיין איך משכנעים שזה לטובתו? כרגי הוא דיי אבוד

 

[dina199]

אולי להתחיל לאט ולא להלחיץ.

להתחיל מדבר אחד. מה הדבר הכי דחוף או הדבר שהכי קל להשיג ?

 

[shavririt]

לדעתי חשוב לענות לו לעצם העניין..

לא בגלל השם של הלקות אלא בגלל האפשרות לקבל הכשרה לחיים. אם הוא יאובחן כאספרגר - מה שנראה לי נכון יותר לגביו מאשר NVLD שאובחן בעבר - הוא יוכר ע"י הבטל"א לצורך קיצבה. נוסף על כך הוא יוכר ברווחה ויוכל לפנות לבית אקשטיין לקבל הכשרה מקצועית עם הכשרה לכישורים חברתיים ולחיים בכלל. יש להם מרכז כולל פנימיה למשך תקופת ההכשרה, והם רוכשים שם עצמאות. מכשירים לעבודה ומלווים אח"כ לתקופה ארוכה. דווקא ביכולות הגבוהות שלו במתמתיקה ונגינה הוא יוכל להסתייע בתחומים רבים. ממש מוזר מה היה לו לעשות בכיתות מקדמות עם היכולות האלה, ומדוע לא הגיע לבגרות, כי דווקא עם החוזקים האלו ניתן להתקדם מאד. אז אולי בגלל ההכחשה שלהם בעבר, הוא נעטף בצמר גפן ונתקע. עכשיו קצת קשה אבל אפשר בוודאי, עם העזרה המתאימה.

 

[dina199]

לא מוזר לי לגבי 'כיתה מקדמת'.

כנראה היא בכלל לא התאימה לו. השם 'כיתה מקדמת' זה שם יפה לכיתת חינוך מיוחד . וכבר ידוע שלא כל חינוך מיוחד מתאים לא"סים. ואם המורים לא ידעו איך להתייחס אליו, יכול להיות שהם אפילו הזיקו.

 

[ננאא]

לגבי הפנימיה

כרגע הוא בבית ומרגיש מאד בנוח בבית לדעתי הוא מאד יחשוש מפנימיה ולא ירצה עדיף לו משהו יומי שיכשיר אותו ולאחר מכן יחזור הביתה לגבי בגרות בחשבון הוא חזק במספרים (עושה כפולות של מחשבון) אבל מתקשה בשאלות מילוליות ובחשבון פונקציונלי ובכלל הלמידה אצלו איטית והוא מתעניין בתחומים מאד מסויימים וכנראה המקום לא היה מתאים לו, כולם היו שם עם לקויות למידה אז גם התפספס הקטע התקשורתי - שעליו היה צריך לעבוד איתו וגם הקטע הלימודי

 

[shavririt]

לא חובה פנימיה, זו רק אפשרות.

אפשר להצטרף להכשרה גם בתוכנית יום, למיטב ידיעתי. ציינתי את האפשרות הזו כמנוף לרכישת עצמאות, אבל אפשרי גם בהדרגה בתוכנית-יום. כדאי לבדוק באתר בית אקשטיין וגם לשאול שם טלפונית. צריך להיות מוכר בשירותי הרווחה כדי להצטרף, ולכן גם חשוב האבחון. אפשר וכדאי להראות לו את האפשרות. אולי יתאים לו.

 

[הגשמתי חלום]

קודם כל להפסיק לקרוא לזה לקות

הוא לא רוצה עוד תעודה שהוא לקוי

 

[schlomitsmile]

 

[galitkm]

 

[schlomitsmile]

קיבלתי את המסר, אשיב בהמשך היום

 

[מרב געש]

אולי ללכת לרב????

ואולי לא להתעקש על אבחון אלא על שיתוף פעולה. לדבר איתו על להתפתח ולתבגר, אולי להתייעץ עם רב שהוא סומך עליו, אולי לנסות לדבר עם הרב פירון - אולי לו יהיו עצות טובות. הוא מאוד מבין בתחום. בסך הכל לא חייבים אבחון לדעתי, אם יש משהו שסומכים עליו כמו השניים שהצעתי אפשר להתחיל בהחלט איתם. אחרי שהוא יתחיל להתקדם ולשתף פעולה אפשר יהיה להמשיך עם אבחון.