אתה נלחם על המטרה הלא נכונה.
אתה רוצה להעביר את הבן שלך לכיתת תקשורת. ואינך מוכן שהוא ייסע לכל כיוון למעלה משעה.
זהלא עניינך אם מדובר בפתיחת כיתה נוספת, או בפיצול כיתה קיימת, או בהכנסת ילד תשיעי. אני לא מבינה למה אתה מתעסק בזה. אתה לא אמור לפתור את הבעיה. הרשות המקומית אצלכם אמורה לעשות את זה.
אני רוצה לרשום לך עוד משהו. אני מניחה שתעלב. אבל תקרא בכל זאת. כתבת שלא רצית שהילד ימשיך עוד שנה בכיתה רגילה, אל בגלל ההתעקשות של המערכת השארת, ידעת מה יקר ה וזה אכן קרה. נאלצת לאשפז את הילד אשפוז פסיכיאטרי. אמרת למערכת ״אמרתי לכם״. אני לא מבינה לשם מה זה טוב. אם המצב כלכך גרוע או שתוציא אותו משם. שתילחם על שיפור. אל תקפא על שמריך ותצפה בהידרדרות. ועוד דבר שעליך לדעת. כיתת תקשורת אינה קסם.היא אני מתאימה לכל הילדים. היא עשויה לא להתאים לבנך. לא להועיל. היא עשויה להזיק. ייתכן שתגלה שנלחמת קשות על משהו שלא מתאים. איני מכירה אותך,איני במצבך. אתה צריך לעתור, לחשוב, להתייעץ ולהחליט. מה הכי טוב עבור בנך, איך מקבלים את זה ומה עושים עם האפשרות הפחות טובה.
אם כבר אתה מתייעץ עם אנשים אחרים- כיתת התקשורת שבה למד בני היתה מאוד לא טובה לו.הנסיעות -25 דקות- היו מזעזעות. השילוב היחידי ני בשנה הראשונה היה נורא ואיום והוצא נו את הילד באמצע השנה. שנה לאחר מכן התחלנו שילוב בבית ספר אחר. ההשקעה שלנו היא עצומה ושל צוות בית הספר עוד יותר. רק בשנה השניה לשילוב בבית ספר זה זכינו לפירות. ובשנה הבאה נאלץ להתחיל מחדש בבית ספר אחר. אבל אנחנו יודעים מה טוב לו, מה הוא צריך, מה הוא מסוגל. מה בית הספר אמור לעשות כדי לעזור לו. ואנחנו יודעים מה הוא לא מסוגל ואיפה אסור לו להיות.
