לא מתקשר

[עינת196]

לא מתקשר

שלום
יש לי בן בשנת שירות. אני יודעת שהם מאד מאד עסוקים ועובדים מאד מאד קשה. אבל הוא לא מתקשר.
לפעמים אנחנו מנסים להתקשר ותמיד הוא עסוק או שהטלפון כבוי. אז אני מסמסת ולא תמיד מחזיר תשובה.
אני יודעת שחברים שלו שגם איתו בגרעין כן מתקשרים מדי פעם להורים שלהם. זה מאד מעציב ואנחנו רואים אותו אוללי פעם בשלושה שבועות.
האם אני יכולה לנתק לו את השיחות יוצאות מהסלולרי שאני משלמת עליו. איך אני יכולה לבקש ממנו שיתקשר. כי ביקשנו כבר הרבה פעמים
אשמח לעצה
תודה

 

[אור אורה]

מספיק לדעת שהם בסדר

אני לומדת את סדר העדיפויות של ביתי. היא מתבגרת/חיילת בת 18.7 כלומר, כמעט 19. לי מספיק לדעת שהגיעה. נוסעת מאיזור השרון דרומה. מה שאני מבקשת ממנה זה הודעה לאחד מבנייי המשפחה (אני לא תמיד זמינה) שהגיעה לבסיס. והודעה מתיי היא יוצאת ואם צריך לאסוף מהרכבת וכולי. מעבר להודעות אינפורמטיביות אני משאירה לה את הבחירה אם להתקשר או לא. היום סימסתי לה שאני בבית בחופשת מחלה. והיא התקשרה והייתה שיחה נחמדה. למדתי מנסיוני הקצר, שאם אני כופה עליה שיחה אני מקבלת שיחות נוסח ראיון עבודה: שאלה שלי, תשובה שלה. ושוב חוזר חלילה. ה"שיחה" הזאת לא מוסיפה לי מצב רוח טוב בכלל. לכן, אני בוחרת לוותר עליה. קצת הפתעתי אותה שאמרתי לה שהיא ממש לא חייבת להתקשר אליי. אבל, אולי זה בגלל שהיחסים ביננו מתוחים. אני מאוד מתאמצת והייתי מציעה גם לך להפסיק להעלב. זה לא מוסיף כלום ורק מכביד עלינו - עלייך ועליי. אני גם לא רואה תועלת אם תנתקו את הטלפון. ואז לא יוכל להתקשר גם אם יצטרך משהו. אני מתאמצת להבין, ומנסה להעביר גם לך שאלו הם אנשים כמעט מבוגרים. אצלי, אני אפילו לא חייבת לקבל אותה בבית יותר. אז מה העניין ? היא "איימה" עליי שלא תבוא הביתה. ואני ? בשיחה רגועה הרבה אח"כ אמרתי לה שהיא ממש לא חייבת. זה ביתה ותמיד ישאר בייתה אבל, היא יכולה אם היא רוצה להגיד שהיא חיילת בודדה. אני לא חושבת שצריך לבוא מעמדה של אנחנו זקוקים לכם, מתגעגעים אליכם ולא יכולים לישון אם אנחנו לא יודעים שאתם מאושרים. צאי מזה. אני מתאמצת לצאת מהקורבניות הזאת. קשר טוב ישאר טוב. וקשר שהיה רע עוד לפניי הצבא, כנראה, שהצבא/שנת שירות לא ישנו אותו.
מקווה שאני לא נשמעת קיצונית מידיי. זה הניסיון הקצר (התגייסנו בספ') שמדבר מגרוני ומבין מילותיי. כמובן, שאת חופשיה לנהוג לפי ראות עינייך. בכל מקרה את הטלפון לא הייתי מנתקת. זה גם קצת לא פייר. כי הוא הריי לא יכול לעבוד. ומקבל מעט מאוד כסף לחודש. ובעצם, במה יועיל ניתוק הטלפון לכמות השיחות ?

 

[עינת196]

לא מתקשר

אור אורה היקרה.
תודה על תשובתך ואת ממש לא קיצונית. הבהרת לי כמה דברים כי הכל באמת חדש לי.
רק שיהיו בריאים ושנאהב אותם בלי לקבל (טוב, אולי קצת)
יום טוב

 

[שושנה ו]

עינת יקרה

לדעתי לא כדאי לבטל לו את השיחות היוצאות ......
מה יקרה אם חלילה יצטרך להתקשר דחוף להיכן שהוא ? .....

מה הוא יעשה בלי האפשרות הזו ? ....
אני מאמינה שהוא לא עושה זאת מתוך כוונות רעות ....
חשבי- אולי באמת אין לו זמן להתקשר ?
אולי הוא עייף מאוד ומעדיף לישון במקום להתקשר ? .....

אני מאמינה שהיחסים ביניכם טובים ......
שבי איתו באחד הפעמים שהוא בא ושוחחי איתו .....

תשאלי אותו למה הוא לא מתקשר .....
אמרי לו שמפריע לך שחבריו מתקשרים מדי פעם .....
ואילו הוא לא מתקשר .... בדקי מה הסיבה לכך .....

אצלנו כשהבנים היו בצבא, היה בבסיס רק טלפון צבורי אחד עם אסימונים ....

והיה תור ארוך אליו כמו מפה עד לאמריקה ....

ולצורך שיחה היו קושרים חוט לאסימון כדי שיוכלו לדבר מעט יותר ....

לפעמים לא היו מספיקים להגיע לטלפון בגלל התור הארוך ....
לפעמים עד שהיו מגיעים- היה נגמר זמן הט"ש ....
ולפעמים לא היה יוצא להם כלל להגיע לטלפון ....

למה אני מספרת לך את כל זה ? .....
כדי שתנסי לחשוב על סיבות לאי ההתקשרות שלו .....
אולי נגמרה לו הסוללה ?....אולי לא מצא זמן ?....
אולי לא הייתה לו אפשרות ?....וכו'.

בתקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום .....

 

[עינת196]

לא מתקשר

תודה על התגובה.
כן, אני צריכה לוותר. אני יודעת שהוא בסדר.
תודה

 

[אמא מתגייסת]

הי עינת

אין לי את הזמן לקרוא כל מה שכתבו, ואולי אני חוזרת על מה שכבר אמרו, אבל בשום אופן לא לנתק. זו בעיני גישה מאוד מוטעית. תאבדי אותו ובגדול. עלייך להסביר לו מדוע כ"כ חשוב לך לדעת שהכל בסדר. הנושא עלה כאן פעמים רבות ואחד הפתרונות הנחמדים היה ליצור תבנית קבועה בנייד שאומרת "אמא, הכל בסדר" או "אמא הגעתי" וכל מה שהוא צריך לעשות זה ללחוץ ולשגר. יש להסביר לו שהעובדה שאת לא יודעת שהכל בסדר איתו - מדירה שינה מעינייך, וכמה קשה לך עם זה, בו בזמן שבשבילו זה רק לחיצת כפתור.
אני הנהגתי עם ילדי שאיך שהם מגיעים - הם צריכים לשגר הודעה "הגעתי". אחד הבנים התקומם ולא היה מוכן "להתכפתר", השאר היו בסדר. לימים הפסקתי לדאוג. הם גדלו וגם אני. כל ילדי היו בשנת שירות.