לא מתחברת

לא מתחברת

יש לי שאלה שאני מתחבטת עם עצמי כבר שנים . למה אני אף פעם לא ממש מתחברת אלא לאנשים מאוד מסויימים. אני בן אדם חברותי נחמד .. אני יכולה לדבר עם אנשים למצא נושא לשיחה.. אבל אני לא אתחבר אליהם והם לא אלי. החצץ הזה ימשיך בינינו . כאילו אנחנו עשויים איזה חומר אחר כאילו יש מרחק כל כך גדול בינינו . אף פעם לא הצלחתי להבין עד הסוף מאיפה זה נובע . איך אחרים מתחברים בקלות כזאת . אני כן מצליחה להתחבר לאנשים מאוד מאוד מסויימים עם מנטליות מאוד דומה לשלי . שהם גם נדירים באוכלוסיה.
 

גרא.

New member
מאיה הסגולה,על פניו לכל אחד יש העדפות חברתיות

שאינן בהכרח כאלה הקיימות אצל אחרים.לך מן הסתם,יש ציפיות מאד מוגדרות מאנשים אליהם את רוצה להתחבר,וכיוון שכך,את מאד סלקטיבית אפריורית,ובאיזה שהוא מקום לא נותנת לעצמך להפתח ולהתחבר לאלה שלא מתאימים למודל שבנית לך.בדרך כלל אנשים עם יכולות תקשורת טובות יכולים למצוא ענין עם ויחד עם כל אחד,כמובן במגבלות מסויימות,של עניין ואינטרסים משותפים שזה הבסיס ליצירת קבוצה חברתית.השאלה שעלייך לשאול את עצמך,עד כמה המצב הזה שאת מתארת,מפריע לך.אם כן,כמו תץמיד במצבים כאלה,אפשר ללמוד מיומניות תקשורת השוברות מחיצות בין אנשים בכך שהן מאפשרות לתקשר ולמצוא שפה משותפת.להבנתי הדרך הטובה היא השתתפות בסדנת טיפול קבוצתי,סדנא דינמית המתמקדמת בנושאים האלה.שאלה להץלבטות נוספת.
 

Jאפאר

New member
שאלה למאיה הסגולה

אני מציע עוד כיוון מחשבה נסי לבדוק בינך לבין עצמך את הרגשות שלך באותם מצבים. 1. עם האנשים שאליהם את מתחברת, אולי את מרגישה נינוחות תוך זמן קצר. החיבור מהיר יותר. יש חום, אולי מה שנקרא כימיה. הנושאים לשיחה והתענינות הדדית עולים מהר יותר. זה בא בקלות כי זה יחסית מוכר. האם זה המצב? 2. עם אנשים אחרים שאיתם את מרגישה שיש כדברייך משהו שחוצץ בינכם... מה התחושה שלך איתם? האם את מרגישה חוסר נוחות? אולי את מרגישה חוסר ביטחון לידם? אולי את מרגישה נחותה מהם מסיבה כלשהיא (שהיא לאו דווקא אמיתית). תנסי להבין מה התחושה הזאת שיוצאת כדברייך חייץ בינך לבינם. האם את מרגישה חוסר נוחות? חוסר ביטחון בעצמך? מה סוג המחשבות שמתרוצצות לך בראש במצבים כאלה? האם את לא מוצאת את המילים כדי להמשיך בשיחה קולחת? אם כל זה נכון ומדבר אלייך, יתכן שיש בעייה של חוסר בטחון / רגש נחיתות. זה יתן לך חומר למחשבה, תוכלי לטפל בכך ולחזק את הבטחון העצמי שלך.
 
..

הנקודה הראשונה משקפת את המצב.. אני מרגישה את החיבור מאוד מהר.. ואני מרגישה שאני מתנהגת לידם באמת כמו מי שאני . שאני לא צריכה "לשחק" אלא פשוט להיות מי שאני ומכאן אני מרגישה הרבה יותר משוחררת וטיבעית והם אוהבים אותי כי הם גם מרגישים אלי את החיבור הזה. לגבי הנקודה השניה.. אני אכן מרגישה חוסר נוחות , אני מרגישה שאני לא מי שאני באמת לידם אלא צריכה לדכא תכונות מסויימות שלי כדי להתחבר .. כמו כן . שמתי לב שאני מרגישה גם נחיתות.. בכלל הרבה יותר קל לי להתחבר לאנשים עם בטחון עצמי נמוך .. והשיחה באמת לא מאוד קולחת .. ברור לי שיש לי איזה בעיה של ביטחון עצמי שאני מתמודדת איתה .. לא יודעת איך לפתור אותה.. ולא בטוחה שזו הסיבה שאני לא מתחברת .. אלא אולי בגלל שאני לא מתחברת להרבה אנשים נוצר אצלי חוסר ביטחון באופן כללי. כי דווקא בקבוצות שאני מוצאת את עצמי תמיד יש לי בטחון גבוה.
 

snoopytush

New member
שלום

אני חושבת שאת לא צריכה לדאוג מזה בכלל. זה נכון שכולנו עשויים מאותו חומר אבל אנחנו גם שונים. וגם אני לא מתחברת עם כולם. את צריכה פשוט להמשיך עם מה שאת עושה. להתחבר למי שאת מרגישה חיבור באמת. ולגבי השאר להיות נחמדה ולפעמים מה לעשות מזייפים. מחייכים כשלא בא לחייך מדברים גם כשאין כימיה. את כמובן לא חייבת לדבר אם את לא רוצה אבל זה מנומס שאם אדם פונה אלייך אז להחליף איתו מספר משפטים ולחייך תמיד נותן תחושה טובה אפילו אם את לא את לידם. ואת יודעת מה? גם לי זה ככה.היתה לי חברה עם חברה. לחברה שלי התחברתי לגמרי לשנייה טוב ניסיתי העברתי איתה צחוקים הייתי נחמדה היא בנאדם נחמד אין תלונת אבל מה אין כימיה. אז מה? לגבי הרגשי נחיתות על זה את צריכה לעבוד. קשה לי להתחבר לבנים בגלל רגשות נחיתות ופחד אז על זה כן צריך לעבוד כי המחסום נובע ממשהו פנימי. אבל יש דברים שככה הם והם לא קשורים בבעיה שקיימת בך. את בנאדם את לא צריכה להיות מושלמת. את כן צריכה לקבל את עצמך כי זה יקל עליך את החיים. ותמיד טוב לשאוף ליותר אז אם את בקטע של לשכלל את המיומנויות התקשרותיות שלך לכי על זה.
 
זה כמו לשאול

"למה אני לא אוהבת חצילים... אני רואה מסביב שכולם אוכלים חצילים, נהנים מחצילים ורק אני ועוד כמה אנשים מוזרים כמוני לא אוהבים חצילים" את לא מתחברת כי את כזו שלא מתחברת. אם את רוצה להבין עד הסוף ולדעת בדיוק מהי המשמעות של "לא מחוברת" שכזה או איך אפשר בכל זאת להיות יותר מחוברת, אפשר ללכת לטיפול דינאמי ולברר מול זולת מקצועי.
 

Jאפאר

New member
לא בדיוק... כאן מדובר ברגשות

בעינייני אוכל מדובר בטעם... לא ברגשות. מה שמשותף הוא באמת השונות בין אנשים. כל אחד אוהב משהו אחר. אבל בעינייני אוכל זה עיניין של כימייה פשוטה. בעוד שבמקרה דנן מדובר בעיקר ברגשות. את זה אפשר לנתח, להבין ולפעמים לשנות ולפתח לכיוון חדש.
 
כן בדיוק

כי לשאול אחרים שלא מכירים אותך למה אתה מגיב רגשית באיזה אופן - שזה מאוד סובייקטיבי, זה בדיוק כמו לשאול אחרים למה משהו הוא לטעמך... שזה גם מאוד סובייקטיבי. טעם ורגשות הם סובייקטיביים ואם אתה רוצה לדעת משהו על עצמך (הסובייקט) עליך לעשות מעשה ולהתחיל תהליך בירור. התמיהה "למה אני כזה" - שזו התמיהה שהובעה בתחילת הפתיל - זו שאלה שאחרים לא יכולים לענות עליה... ולא משנה אם היא ממוקדת לכיוון הרגשות אותן ניתן לנתח או לכיוון תכונות אחרות אותן לא ניתן לנתח.
 
למעלה