לא משתף פעולה
אני נשואה+1 מזה 12 שנה. עברנו שנים קשות ושנים קשות פחות אך איכשהו המשכנו בנישואים. עכשיו אני מבינה שכל השנים האלו שנינו היינו מתוסכלים מהקשר, האשמנו אחד את השני, התפרצנו, הגענו למצב שלא יכולנו לסבול אחד את השני כל דבר היה מעצבן. יש להגיד שאני הייתי הבסיס הכלכלי של ה"משפחה", לקחתי את רוב ההחלטות, הובלתי מחוסר ברירה - מן גבר כזה בגוף של אישה. אולי גם איפשהו הגזמתי בתגובות, אך כנראה מייאוש ואכזבה מהמצב. טיפלתי ברוב הבעיות שלו והיו לא מעט (לא הצליח לשמור על מקום עבודה יותר מחצי שנה, סמים, אלכוהול, תיקים במשטרה, אלימות...) כל זה שבר אותי, אך המשכתי מסיבות שלא היו ברורות גם לי, סוג של התחייבות ונאמנות כמו לילד. פעמים רבות עברה בראשי המחשבה פשוט לקחת את בני ולעזוב, אך אני בעצמי בת להורים גרושים וגדלתי רק עם אמא, נורא רציתי לבן שלי משפחה (אמא ואבא) ולא עשיתי כלום. לפני חודש נודע לי שהוא מנהל רומן עם אישה צעירה, נשואה והוא לא הכחיש. ההפך, הוא נורא גאה ושמח ועשה הכל שאני אגלה. תקופה נוראית, לא אפרט כתבו פה לפני מספיק. אני כמובן רוצה לפרק, אך למרבה הפלא הצד השני לא מעוניין, לטענתו הוא אוהב אותי ואת הילד בדרך שלו, בנוסף חבל לטענתו לפגוע במצב הכלכלי של ה"משפחה". ההצעה שלו היא שהוא ימשיך ברומן שלו כי טוב לו והוא מעורב רגשית ומציע לי נשואים פתוחים. אינני מעוניינית בהצעתו אך כל ניסיונותי לפתור את המצב ולהגיע להסכם גרושים לא הביאו דבר, חוץ מצעקות האשמות וכו', הוא מערב ילד בן 7 אומר לו שאמא מגרשת אותו מהבית גורם לילד לבכות בכי היסטרי. איך יוצאים מזה אני כבר נטולת כל הכוחות.
אני נשואה+1 מזה 12 שנה. עברנו שנים קשות ושנים קשות פחות אך איכשהו המשכנו בנישואים. עכשיו אני מבינה שכל השנים האלו שנינו היינו מתוסכלים מהקשר, האשמנו אחד את השני, התפרצנו, הגענו למצב שלא יכולנו לסבול אחד את השני כל דבר היה מעצבן. יש להגיד שאני הייתי הבסיס הכלכלי של ה"משפחה", לקחתי את רוב ההחלטות, הובלתי מחוסר ברירה - מן גבר כזה בגוף של אישה. אולי גם איפשהו הגזמתי בתגובות, אך כנראה מייאוש ואכזבה מהמצב. טיפלתי ברוב הבעיות שלו והיו לא מעט (לא הצליח לשמור על מקום עבודה יותר מחצי שנה, סמים, אלכוהול, תיקים במשטרה, אלימות...) כל זה שבר אותי, אך המשכתי מסיבות שלא היו ברורות גם לי, סוג של התחייבות ונאמנות כמו לילד. פעמים רבות עברה בראשי המחשבה פשוט לקחת את בני ולעזוב, אך אני בעצמי בת להורים גרושים וגדלתי רק עם אמא, נורא רציתי לבן שלי משפחה (אמא ואבא) ולא עשיתי כלום. לפני חודש נודע לי שהוא מנהל רומן עם אישה צעירה, נשואה והוא לא הכחיש. ההפך, הוא נורא גאה ושמח ועשה הכל שאני אגלה. תקופה נוראית, לא אפרט כתבו פה לפני מספיק. אני כמובן רוצה לפרק, אך למרבה הפלא הצד השני לא מעוניין, לטענתו הוא אוהב אותי ואת הילד בדרך שלו, בנוסף חבל לטענתו לפגוע במצב הכלכלי של ה"משפחה". ההצעה שלו היא שהוא ימשיך ברומן שלו כי טוב לו והוא מעורב רגשית ומציע לי נשואים פתוחים. אינני מעוניינית בהצעתו אך כל ניסיונותי לפתור את המצב ולהגיע להסכם גרושים לא הביאו דבר, חוץ מצעקות האשמות וכו', הוא מערב ילד בן 7 אומר לו שאמא מגרשת אותו מהבית גורם לילד לבכות בכי היסטרי. איך יוצאים מזה אני כבר נטולת כל הכוחות.