לא מצליח לצאת מזה
שלום לכולם,
יצא לי לכתוב בפורום הזה כמה פעמים בעבר (בכינוי אחר), אני שמח לקבל חוות דעת של אנשים, למרות שלא תמיד אני מצליח ליישם, עצם העניין שאדם בלתי תלוי כותב את חוות דעתו, משחררת אותי במידה מה.
אני אשתדל לקצר, מקווה.
הייתי בזוגיות של 9 שנים (הכרנו בתקופת הצבא), מגורים משותפים (במשך שנתיים) ופרידה כחודשיים לפני החתונה. הסיבה לפרידה היא בעיקר עקב מצב כלכלי של משפחתי, אשר כללה פשיטת רגל של אביו והרצון שלי שלא לקיים חתונה כה יקרה כאשר לא אדע כיצד הצד שלי יממן אותה. זאת הסיבה העיקרית, מלבד זאת, כל השנה האחרונה הייתה קשה לי בעיקר (הגדרתי אותה כשנה הקשה בחיי, בסה"כ בדיוק סיימתי לימודים, התחלתי התמחות במקום מאוד תובעני והייתי חוזר בשעות מאוחרות, יש לי OCD והוא התגבר במהלך התקופה הזאת, ובכלל – תקופה נוראית עבורי) והיא השפיעה כמובן גם על החלק הזוגי. יחד עם זאת, על אף כל מה שציינתי, אני יודע שמעולם לא הפסקנו לאהוב. אהבנו מהרגע הראשון, ולמעשה, עם יד על הלב, מעולם לא הפסקתי לאהוב אותה.
שבועיים לאחר הפרידה בת זוגי לשעבר הכירה בחור, יצאה איתו חודש וקצת (טסו ביחד לח"ול), חזרה לארץ, ומיד לאחר מכן נפגשנו, והחלטנו לחזור. החזרה החזיקה בדיוק חודש, כאשר לאחר מכן היא רצתה זמן להיות לבד. יצאתי מהדירה ולמעשה מאז אנחנו בנפרד (חלפו כבר 7 חודשים).
לאחר זמן מה, התברר לי כי היא הכירה בחור מסויים, ואכן הרגשתי שהיא מתרחקת ממני, לא מדברת איתי ולא כותבת לי. הנחתי שזה נגמר, על אף שממש אהבתי אותה, לא יכולתי להלחם על מישהו שלא רוצה בי יותר. לאחר זמן מה, היא חזרה, התחילה לכתוב לי, להתקשר בשעות לא שעות (סופי שבוע, לילות) ולמעשה נוצר מצב שהיינו מדברים 4-5 פעמים בשבוע דרך האימייל, טלפון, וואטסאפ וכו'. קו פרשת המים היה בפסח, כאשר כל המשפחה שלה הייתה בחופשה משפחתית ביחד, ולפי מיטב הבנתי, אביה לחץ עליה שנחזור להיות ביחד. היא התקשרה אליי, מבוהלת, דרשה להיפגש איתי, אמרה לי שיש לה מישהו אבל היא אוהבת אותי ורק אותי, וכו', קבענו להיפגש. היא קיבלה רגליים קרות, שוב לא רצתה שנדבר, וכמה ימים לאחר מכן, היא התקשרה לפתע ורצתה להיפגש. נפגשנו, שכבנו, היא אמרה לי שהיא לא בסדר שהיא עושה את זה, שהיא מפתחת רגשות לאותו בחור וכו'. אמרתי לה שזה לפה או לפה, כי הזמן חולף, דברים משתנים ויווצר מצב שלא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה. היא הייתה בשלה, אמרה ש"היא לא מתחברת לרגשות שלה". אין לי מושג מה המשפט הזה אומר, אבל שמעתי אותו אינספור פעמים.
כמה ימים לאחר מכן, שוב היא כתבה לי, שוב התחילה לדבר איתי, אני משתדל להיות לא נחמד, להתנתק, אבל עדיין מדובר כאן באהבה עצומה שלי כלפיה וקושי רב מבחינתי ואני מניח שגם מבחינתה. לאחר כחודש מאותו מפגש, הכרתי מישהי מאוד חמודה, אינטליגנטית שגם נראית נהדר. רציתי לתת לזה הזדמנות כי זאת הפעם הראשונה אחרי כ"כ הרבה זמן שחשבתי שמדובר במישהי שמבחינתי יש בה פוטנציאל שארצה להיכנס לזוגיות אמיתית. כאשר היא שמעה שיש לי מישהי ושאני יוצא איתה תקופה, זה די חירפן אותה, היא שוב התקשרה ללא הפסקה, שלחה הודעות ודרשה שניפגש. היא רצתה ערב אחרון איתי, מול הטלוויזיה, כמו פעם כזה.. אני מודה ששוב הייתי חלש, ולו מהסיבה שהרגש כלפיה פשוט לא חלף. היא באה אליי, ישבנו וראינו טלוויזיה ביחד, קנינו שייק, הייתה לנו שיחת עומק, התחבקנו במיטה ואז לאחר מכן הייתה לנו שיחה שבה כל אחד אמר את דבריו. אני חושב שזאת הפעם הראשונה שהיא הקשיבה לי עד הסוף ואולי אפילו הבינה, מדוע החתונה התבטלה. אני מודה שרציתי להסתיר את המצב הזה, פשוט חוסר נעימות כלפי כל העולם ואשתו שאבא שלך, אדם כ"כ חזק שבנה משהו לתפארת, פתאום קורס מבחינה כלכלית, וכמובן שהדבר משליך כלפי דברים אחרים. היא לא הייתה שם לצידי כשכל זה קרה (זה היה לאחר הפרידה), אך גם לכל אורך השנה לא הרגשתי שהיא שם לצידי, לא ממש הבינה את המשמעות הזאת (היא מגיעה מבית מבוסס למדי). לאחר אותה שיחה, אמרתי לה שזה הפעם באמת לכאן או לכאן, על אף שיש לה מישהו.. אני מוכן לעזוב הכל ולפתוח דף חדש איתה ולו רק בגלל שאני כל כך אוהב אותה והיא אוהבת אותי. היא הייתה כל כך מבולבלת, היא סיפרה לי שהיא טסה לחו"ל עוד מספר ימים לחודש עם אותו בחור ולאחר מכן היא עוברת לגור איתו.. היא עוד הספיקה לשאול אותי האם אני יכול לקחת חודש חופש מהעבודה כדי שנטייל ביחד (מניח שרק אני והיא).. דבר זה לא היה אפשרי מבחינתי (אי אפשר להגיד למקום העבודה שעוד שבוע אני בחופש חודש). אני חושב שזה היה הרגע הכי קשה בחיי עד כה, לשמוע את המשפט הזה עשה לי כ"כ רע, כאילו סכין פילחה אותי. לא ידעתי איך להתמודד עם כל זה, אני עדיין לא יודע איך להתמודד עם כל זה. עכשיו היא נמצאת בחו"ל, מעלה תמונות (שלה לבד, לא עם מישהו) ואני יושב פה בארץ, מבולבל מאי פעם, כועס מאי פעם, מאוכזב מאי פעם, אבל עדיין אותה אוהב.
לא יודע מה לעשות.
שלום לכולם,
יצא לי לכתוב בפורום הזה כמה פעמים בעבר (בכינוי אחר), אני שמח לקבל חוות דעת של אנשים, למרות שלא תמיד אני מצליח ליישם, עצם העניין שאדם בלתי תלוי כותב את חוות דעתו, משחררת אותי במידה מה.
אני אשתדל לקצר, מקווה.
הייתי בזוגיות של 9 שנים (הכרנו בתקופת הצבא), מגורים משותפים (במשך שנתיים) ופרידה כחודשיים לפני החתונה. הסיבה לפרידה היא בעיקר עקב מצב כלכלי של משפחתי, אשר כללה פשיטת רגל של אביו והרצון שלי שלא לקיים חתונה כה יקרה כאשר לא אדע כיצד הצד שלי יממן אותה. זאת הסיבה העיקרית, מלבד זאת, כל השנה האחרונה הייתה קשה לי בעיקר (הגדרתי אותה כשנה הקשה בחיי, בסה"כ בדיוק סיימתי לימודים, התחלתי התמחות במקום מאוד תובעני והייתי חוזר בשעות מאוחרות, יש לי OCD והוא התגבר במהלך התקופה הזאת, ובכלל – תקופה נוראית עבורי) והיא השפיעה כמובן גם על החלק הזוגי. יחד עם זאת, על אף כל מה שציינתי, אני יודע שמעולם לא הפסקנו לאהוב. אהבנו מהרגע הראשון, ולמעשה, עם יד על הלב, מעולם לא הפסקתי לאהוב אותה.
שבועיים לאחר הפרידה בת זוגי לשעבר הכירה בחור, יצאה איתו חודש וקצת (טסו ביחד לח"ול), חזרה לארץ, ומיד לאחר מכן נפגשנו, והחלטנו לחזור. החזרה החזיקה בדיוק חודש, כאשר לאחר מכן היא רצתה זמן להיות לבד. יצאתי מהדירה ולמעשה מאז אנחנו בנפרד (חלפו כבר 7 חודשים).
לאחר זמן מה, התברר לי כי היא הכירה בחור מסויים, ואכן הרגשתי שהיא מתרחקת ממני, לא מדברת איתי ולא כותבת לי. הנחתי שזה נגמר, על אף שממש אהבתי אותה, לא יכולתי להלחם על מישהו שלא רוצה בי יותר. לאחר זמן מה, היא חזרה, התחילה לכתוב לי, להתקשר בשעות לא שעות (סופי שבוע, לילות) ולמעשה נוצר מצב שהיינו מדברים 4-5 פעמים בשבוע דרך האימייל, טלפון, וואטסאפ וכו'. קו פרשת המים היה בפסח, כאשר כל המשפחה שלה הייתה בחופשה משפחתית ביחד, ולפי מיטב הבנתי, אביה לחץ עליה שנחזור להיות ביחד. היא התקשרה אליי, מבוהלת, דרשה להיפגש איתי, אמרה לי שיש לה מישהו אבל היא אוהבת אותי ורק אותי, וכו', קבענו להיפגש. היא קיבלה רגליים קרות, שוב לא רצתה שנדבר, וכמה ימים לאחר מכן, היא התקשרה לפתע ורצתה להיפגש. נפגשנו, שכבנו, היא אמרה לי שהיא לא בסדר שהיא עושה את זה, שהיא מפתחת רגשות לאותו בחור וכו'. אמרתי לה שזה לפה או לפה, כי הזמן חולף, דברים משתנים ויווצר מצב שלא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה. היא הייתה בשלה, אמרה ש"היא לא מתחברת לרגשות שלה". אין לי מושג מה המשפט הזה אומר, אבל שמעתי אותו אינספור פעמים.
כמה ימים לאחר מכן, שוב היא כתבה לי, שוב התחילה לדבר איתי, אני משתדל להיות לא נחמד, להתנתק, אבל עדיין מדובר כאן באהבה עצומה שלי כלפיה וקושי רב מבחינתי ואני מניח שגם מבחינתה. לאחר כחודש מאותו מפגש, הכרתי מישהי מאוד חמודה, אינטליגנטית שגם נראית נהדר. רציתי לתת לזה הזדמנות כי זאת הפעם הראשונה אחרי כ"כ הרבה זמן שחשבתי שמדובר במישהי שמבחינתי יש בה פוטנציאל שארצה להיכנס לזוגיות אמיתית. כאשר היא שמעה שיש לי מישהי ושאני יוצא איתה תקופה, זה די חירפן אותה, היא שוב התקשרה ללא הפסקה, שלחה הודעות ודרשה שניפגש. היא רצתה ערב אחרון איתי, מול הטלוויזיה, כמו פעם כזה.. אני מודה ששוב הייתי חלש, ולו מהסיבה שהרגש כלפיה פשוט לא חלף. היא באה אליי, ישבנו וראינו טלוויזיה ביחד, קנינו שייק, הייתה לנו שיחת עומק, התחבקנו במיטה ואז לאחר מכן הייתה לנו שיחה שבה כל אחד אמר את דבריו. אני חושב שזאת הפעם הראשונה שהיא הקשיבה לי עד הסוף ואולי אפילו הבינה, מדוע החתונה התבטלה. אני מודה שרציתי להסתיר את המצב הזה, פשוט חוסר נעימות כלפי כל העולם ואשתו שאבא שלך, אדם כ"כ חזק שבנה משהו לתפארת, פתאום קורס מבחינה כלכלית, וכמובן שהדבר משליך כלפי דברים אחרים. היא לא הייתה שם לצידי כשכל זה קרה (זה היה לאחר הפרידה), אך גם לכל אורך השנה לא הרגשתי שהיא שם לצידי, לא ממש הבינה את המשמעות הזאת (היא מגיעה מבית מבוסס למדי). לאחר אותה שיחה, אמרתי לה שזה הפעם באמת לכאן או לכאן, על אף שיש לה מישהו.. אני מוכן לעזוב הכל ולפתוח דף חדש איתה ולו רק בגלל שאני כל כך אוהב אותה והיא אוהבת אותי. היא הייתה כל כך מבולבלת, היא סיפרה לי שהיא טסה לחו"ל עוד מספר ימים לחודש עם אותו בחור ולאחר מכן היא עוברת לגור איתו.. היא עוד הספיקה לשאול אותי האם אני יכול לקחת חודש חופש מהעבודה כדי שנטייל ביחד (מניח שרק אני והיא).. דבר זה לא היה אפשרי מבחינתי (אי אפשר להגיד למקום העבודה שעוד שבוע אני בחופש חודש). אני חושב שזה היה הרגע הכי קשה בחיי עד כה, לשמוע את המשפט הזה עשה לי כ"כ רע, כאילו סכין פילחה אותי. לא ידעתי איך להתמודד עם כל זה, אני עדיין לא יודע איך להתמודד עם כל זה. עכשיו היא נמצאת בחו"ל, מעלה תמונות (שלה לבד, לא עם מישהו) ואני יושב פה בארץ, מבולבל מאי פעם, כועס מאי פעם, מאוכזב מאי פעם, אבל עדיין אותה אוהב.
לא יודע מה לעשות.