יום חדש מפציע
New member
לא מצליח לי
זה לא סתם שלא כתבתי כאן בימים האחרונים, כל ערב נכנסתי במטרה לכתוב חמישה דברים טובים ולא הצלחתי, ממש ניסיתי, אבל לא היה לי מה לכתוב, הדברים הטובים שכתבתי עליהם בשבועות האחרונים כללו חיפוש דירה, ידידה טובה, חופשה מתוכננת, חיפוש עבודה בדירה אין שום התקדמות, לא יצא לי אפילו לראות דירות השבוע. לגבי הידידה, אני לא יודע למה אבל יש מעין הרגשה של ריחוק, לא קרה שום דבר מיוחד פשוט פחות קרובים השבוע. העבודה, לא קיבלתי תשובה ממה שרציתי, אולי זה עוד יגיע אבל ככל שעובר הזמן זה לא נראה כך, ואילו החופשה...זאת דווקא תגיע, רק שככל שמתקרבים זה נראה רחוק יותר ויותר. שבוע לא קל עבר עליי, ניסיתי להיות אופטימי, ניסיתי לשדר חיוביות, התפללתי לטוב אבל בינתיים לא מצליח לי. הכל הולך הפוך. אפילו איזה עמית לעבודה שחשב שאני כועס עליו, שלח נציגים לבדוק למה, לא יודע למה היה צריך את כל הסיפור הזה, למה לא פשוט לבוא ולשאול, אמרתי שאני לא כועס ואין שום קשר אליו, ולמרות שהתגובה שלו היתה יופי, כאילו הכל בסדר, זה רק ניקה את המצפון שלו, אבל גם מאז...לא טרח אפילו להגיד בוקר טוב, בכלל חברים לעבודה התרגלו שזה אני שעושה סיבוב בוקר, כאילו זה חלק מהעבודה שלי, לא אעשה, אף אחד מהם לא יטרח לשאול לשלומי, ככה זה היה בשבועיים האחרונים, זה די מעליב, לצערי יש כאלה שגם באים אליי בטענות על כך, כאילו אני חייב להם משהו. החופש הזה חייב להגיע כבר, אני צריך להתנתק לי לכמה זמן, לא לשמוע ולא לראות אף אחד, להיות קצת עם עצמי ולצבור כוחות.
זה לא סתם שלא כתבתי כאן בימים האחרונים, כל ערב נכנסתי במטרה לכתוב חמישה דברים טובים ולא הצלחתי, ממש ניסיתי, אבל לא היה לי מה לכתוב, הדברים הטובים שכתבתי עליהם בשבועות האחרונים כללו חיפוש דירה, ידידה טובה, חופשה מתוכננת, חיפוש עבודה בדירה אין שום התקדמות, לא יצא לי אפילו לראות דירות השבוע. לגבי הידידה, אני לא יודע למה אבל יש מעין הרגשה של ריחוק, לא קרה שום דבר מיוחד פשוט פחות קרובים השבוע. העבודה, לא קיבלתי תשובה ממה שרציתי, אולי זה עוד יגיע אבל ככל שעובר הזמן זה לא נראה כך, ואילו החופשה...זאת דווקא תגיע, רק שככל שמתקרבים זה נראה רחוק יותר ויותר. שבוע לא קל עבר עליי, ניסיתי להיות אופטימי, ניסיתי לשדר חיוביות, התפללתי לטוב אבל בינתיים לא מצליח לי. הכל הולך הפוך. אפילו איזה עמית לעבודה שחשב שאני כועס עליו, שלח נציגים לבדוק למה, לא יודע למה היה צריך את כל הסיפור הזה, למה לא פשוט לבוא ולשאול, אמרתי שאני לא כועס ואין שום קשר אליו, ולמרות שהתגובה שלו היתה יופי, כאילו הכל בסדר, זה רק ניקה את המצפון שלו, אבל גם מאז...לא טרח אפילו להגיד בוקר טוב, בכלל חברים לעבודה התרגלו שזה אני שעושה סיבוב בוקר, כאילו זה חלק מהעבודה שלי, לא אעשה, אף אחד מהם לא יטרח לשאול לשלומי, ככה זה היה בשבועיים האחרונים, זה די מעליב, לצערי יש כאלה שגם באים אליי בטענות על כך, כאילו אני חייב להם משהו. החופש הזה חייב להגיע כבר, אני צריך להתנתק לי לכמה זמן, לא לשמוע ולא לראות אף אחד, להיות קצת עם עצמי ולצבור כוחות.