לא מצליחה ליצור
יחסיי חברות עם אנשים לטווח ארוך, בעיקר עם נשים. זה מתחיל לרוב טוב, אפילו טוב מאוד, ולאחר תקופת מה אני מרגישה שאין לי סבלנות לחברויות האלו יותר, זה הופך להיות מעיק ומשפיל מבחינתי. אני מתחילה להרגיש חסרת ביטחון לאט לאט, מרגישה נחותה, אני מרגישה רע עם מה שאני אומרת ועושה/לא אומרת ולא עושה. וזה מביא אותי למצב יותר גרוע מבחינת הערכה העצמית שלי, יותר נכון מחדד אצלי את השנאה העצמית. אני מרגישה כישלון, לא מעניינת, טיפשה ולא מצליחה לתרום בכלום לחברות. ראיתי כאן בפורום שכדאי לכתוב 5 תכונות טובות, ואני ממש לא מצליחה למצוא כאלו אצלי, אני מרגישה שלא הצלחתי כאמא, כאישה, ככלה כגיסה ובכלל. ממש מיאש. מישהו חושב שיכול לעזור?
יחסיי חברות עם אנשים לטווח ארוך, בעיקר עם נשים. זה מתחיל לרוב טוב, אפילו טוב מאוד, ולאחר תקופת מה אני מרגישה שאין לי סבלנות לחברויות האלו יותר, זה הופך להיות מעיק ומשפיל מבחינתי. אני מתחילה להרגיש חסרת ביטחון לאט לאט, מרגישה נחותה, אני מרגישה רע עם מה שאני אומרת ועושה/לא אומרת ולא עושה. וזה מביא אותי למצב יותר גרוע מבחינת הערכה העצמית שלי, יותר נכון מחדד אצלי את השנאה העצמית. אני מרגישה כישלון, לא מעניינת, טיפשה ולא מצליחה לתרום בכלום לחברות. ראיתי כאן בפורום שכדאי לכתוב 5 תכונות טובות, ואני ממש לא מצליחה למצוא כאלו אצלי, אני מרגישה שלא הצלחתי כאמא, כאישה, ככלה כגיסה ובכלל. ממש מיאש. מישהו חושב שיכול לעזור?