לא מצליחה להתגבר

[מישהי1632]

לא מצליחה להתגבר

חפירה די אחרונה לפני שנעמי ותמר עוזבות.
אני לא מצליחה להתגבר על הבגידה של אבא שלי. אולי אם הייתי חיה בעולם פחות קר ומנוכר, אם היו לי חברים או חלק אחר מהמשפחה שהיה סובל אותי, אם הייתי בריאה יותר, מרוויחה יותר...
ומה שאבי עשה לא היה אירוע חד פעמי. יותר פינאלה של התנהגות מתנכרת לאורך חיים שלמים.
איך הורה יכול להשליך את הצאצאית שלו אחרי סרטן???
אני מרגישה את ההשלכות כול יום. בכרטיס האשראי שנגמר, בחופשה שלא תהיה לי יותר, בעובדה המשפילה שאני לא יכולה, אחרי הניתוחים, לסחוב סלים כבדים או לעשות ספונג'ה בבית ולא יכולה לקחת עוזרת. אני מושפלת מול סיר פסטה שאני לא מסוגלת לשפוך את המים שלו לכיור, המצעים שלא מוחלפים משך שבועות כי אני לא יכולה לעשות את התנועה הגדולה עם השמיכות...
לא תהיה לי זיקנה. אם אהיה חלשה יותר, לא אוכל לעבוד מישרה מלאה, הלך עלי.
אני יודעת שאני צריכה להתגבר, ללכת לפעמונים (קבענו פגישה), להפסיק לחשוב על זה...
אבל לא הולך. איבדתי את החשק לחיות.

 

[נעמי טאובר]

איך להחזיק את החשק לחיות

שלום לך מישהי1632
מה שמצער כל כך בהתנהגות של אביך, זה בין היתר שיחסו חילחל לתוך נפשך וצבע את איך שאת רואה את עצמך...
את יכולה לראות את עצמך הפוך: כגיבורה, מתמודדת עם מגבלות פיזיות ובריאות חלקית ובכל זאת מבשלת מאכילה את משפחתך, ומנהלת בית, גם אם לא יוצא נקי כפי שאת רואה בעיני רוחך... בכל זאת את עושה את המיטב שביכולתך עבור משפחתך. את נלחמת על בריאותו של בעלך, וחושבת ודואגת לבתך, את לא מתנכרת.
חשבי על אביך כעל נכה רגשית, מוגבל יותר מאשר בעיוורון או חרשות פיזית,
לא מסוגל להיות בקשר רגשי ממשי עם ילדיו, האם זה מצדיק שאת תרגישי פחות שווה בגלל הנכות שלו?
זה מובן שכך את מרגישה, מכיון שנחשפת ליחסו בעודך כואבת ונזקקת כל כך, וגדלת בצילו כשעוד לא היו לך כלים של חשיבה עצמאית, אבל זה לא מוצדק להרגיש כך, אני מאחלת לך להעז ולנסות לטעום את אופציית החשיבה על עצמך כגיבורה של חייך, כמנהיגה של משפחתך, שעושה שינוי כה גדול לעומת מה שקיבלת מבית ילדותך.
אני מקווה שתוכלי פחות להתעסק באביך במחשבתך. אולי המחשבה הולכת לשם כי ברור שלו היו משאבים כספיים טובים יותר- חייך היו קלים לאין ערוך, והרגשתך היתה יכולה להשתפר. בכל זאת- המחשבות עליו רק מחלישות, וכדאי להשתמש בכל ערוץ אפשרי (פעמונים זו התחלה מצוינת) כדי למצות את זכויותיך ולקבל עזרה.
מאחלת הרגשה טובה וחמה יותר כלפי עצמך

 

[אוראוראור1019]

מישהי, אין לך מושג כמה אני מבינה אותך!!!

אני מסכימה עם נעמי: עלייך (ועלי( / עלינו לראות את עצמנו כ... לא יודעת אם גיבורה כי עלי זה גדול, אבל כאדם שנאבק על אף הקלפים הגרועים שחולקו לו.
ואת עושה את הבלתי אפשרי. ממש! את עושה כל כך הרבה.
אני מבינה את הכאב.
אני מבינה את הזעם.
אני מבינה את האובדן, את הבלבול, את התהייה.
אי אפשר להבין את זה.
אני הולכת לעשות רגע קפיצה לשואה. בדיוק היום קראתי באיזה ספר שעלעלתי שאת הרוע אין לנסות להבין בעזרת השכל. פשוט הוא לא מצליח לתת מענה.

מישהי, אולי זכור לך שסיפרתי פה פעם איך אבא שלי הרעיב אותי - פשוטו כמשמעו - כששחררו אותי מבית החולים אחרי תאונת דרכים בגיל 19. ה וא ידע שאני יושבת לבדי בבית ושאין לי כלום. ביקשתי ממנו להביא לי. והוא אמר לי: אין לי זמן.
יש לי מיליון סיפורים כאלה ואיומים אחרים עליו אבל בשורה התחתונה אני בצוואה שלו קיבלתי ממנו עשרה שקלים. שתביני.
מה הוא?
פסיכופט?
מנותק רגשית?
מה?...
לכי תדעי.
לפעמים זה כל כך מציק לי שאני משתגעת וחופרת ומחפשת.
ולפעמים, כמו ברגע בר המזל הזה,בשנייה הזאת ממש אני מצליחה איכשהו לחיות עם זה בלי לחפור.
להידחות על ידי ההורים שלך זה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לאדם, לדעתי.
"איך יוכל אדם לפתח תמונת עולם סבירה ללא תמונה פנימית של אב ואם אוהבים?" משהו מעין זה כותבת גודית לואיס הרמן הפסיכולוגית בספרה האלמותי (בעיניי) "טראומה והחלמה".
אני לא מצאתי תשובה עדיין. אבל אני כל הזמן בחיפוש.
אולי לשמוע שאני לא היחידה שקיבלתי כזה חוסר יחס מאבא שלי \זה חלק ממה שמציל. שעושה איזה פרופורציה. אז תודה שכתבת כאן.
וזכרי שאת לא היחידה.
אני לא יודעת אם הם חולי נפש או רעים - מה שבטוח שזה לא את ולא אני.
(וגם כשאני כותבת הילדה מתחננת בפנים: את בטוחה שזאת לא אני?... ולא, אני אפפעם לא באמת בטוחה. ולכן אני זקוקה להיות עטופה ולקבל פידבקים טובים מאנשים).
את עושה המון המון המון מישהי, וכל הכבוד לך ואם הייתי יכולה הייתי באה ומעיפה את האבא הזה שלך מהתודעה שלך ומכניסה לשם אבא אוהב ודואג כמו שללא ספק מגיע לך.
וגם לי.
אל תשכחי.

 

[מישהי1632]

תודה רבה-רבה, נעמי ואוראור

אני לא גיבורה, אבל נחמד שמישהו חושב כך...
מצטערת כל-כך לקרוא מה עבר אליך, אוראור. ואנחנו לא היחידות. אנשים שרוצים לאמץ ולהפוך להורים צריכים לעבור בחינות קשות, אבל כול אחד יכול להביא ילדים לעולם, אם הוא מתאים לכך ואם לא.
אני לא יודעת מה עבר על אביך בחייו (תרצי לספר?). אבא שלי חווה ילדות קשה מאד.

 

[לאורה101]

היי מישהי ואוראור

החוויה המםוקפקת של לגדול עם הורים שלא יודעים מה הם עושים ו/או אפילו מזניחים היא אכן קשה מאד מאד ומשאירה משקעים אפלים שמאד קשה להתנער מהם.
גם אני ,לצערי,גדלתי עם אבא קשה, ביקורתי ,מכה ולא מפרגן( בלשון המעטה)
תשמעו סיפור: אתמול בפגישה עם המטפלת אני מספרת לה איך לפני הרבה שנים בעלי אחי ואני היינו מעורבים בתאונת דרכים כשהוריי נסעו ברכב אחר לפנינו. כל הזמן אני מתארת את הארוע כמיתוך עיניו של אבי- איך הוא הרגיש ומה הוא בטח חשב כשראה אותנו במראה מתנגשים ולא יוצאים מהרכב( הדלתות נתקעו בצד שלנו) וכו' וכו'...
פתאום היא אומרת לי:" את שמה לב איך תיארת תאונת דרכים ש א ת עברת? תארת הכל כאילו מנקודת המבט ש ל ו !!!"
&nbsp
באה להראות לכן שאנחנו כל כך שבויות בדמויות הורינו למרות כל מה שהם העבירו אותנו בילדותנו ולמרות הצלקות שהם הטביעו בנו כי מה לעשות ככה בני האדם מתוכנתים. אנחנו באים לעולם עם האכסיומה שאנחנו אוהבים את הורינו למרות הכל.
הדבר מאד מסבך את חיינו כי אנחנו רוצים לשנוא אותם ,לדחות אותם ולדחוף אותם מאיתנו כ'תשלום' על מה שעשו לנו ואנחנו לא יכולים. תמיד ,נראה לי, נרצה שהם יאהבו אותנו כמו שמגיע לנו ותמיד נקווה לזה עד כמה שזה אבסורדי ומגוחך.
&nbsp
לכן ,לדעתי, אנחנו צריכות להקדיש המון עבודה עצמית ומאמצים לשנות בתוכנו את ה'ג'יפה' שהם שתלו שם ולהחליף אותה באמונה בעצמנו וביכולותינו כבוגרים להתגבר ולהתבגר גם בלעדיהם ולמרות הכל.
&nbsp
סתם עוד דוגמא למחשבה טובה, אתמול כשלויתי את הוריי לבדיקה רפואית ועקב שיחת טל' שקיבלתי סיפרתי להם שאני אמורה להתחיל להתנדב בבי"ח כלשהו,אמא שלי אומרת:" מה כל כך רחוק???" וזה לא משנה שהם גרו בעבר יותר רחוק ותמיד אמרו לנו:" תבואו תבואו , זה די קרוב וכו'" . המחשבה שלתה לי ביום הראש היא שבמקום לאמר לי שיפה שאני מתנדבת, לשבח אותי על כך היא תמיד מוצאת על מה לבקר ולהכיר לרעה. נכון שאולי היא דואגת עבורי על המרחק ( שבאמת אינו נורא כלל) וזה מכוונה טובה, אבל בכל זאת תמיד האמירות שלה הם שליליות במקום חיוביות. אז היום יכולתי לנתח את זה בראשי לחייך בעצבות על חוסר הפירגון ולהמשיך הלאה.
&nbsp
מישהי, מאחלת לך מכל הלב שתגיעי לשלב שבו פחות תתרגשי ותקחי ללב את דברי ומעשי אביך.
&nbsp

 

[מישהי1632]

תודה לאורה

אני רואה, לצערי, שאני לא היחידה. לגבי אימך, נשמע בין השורות, שהיא כן דואגת לך שלא תסעי רחוק מדי.

 

[אוראוראור1019]

ואני מאחלת את זה גם לך לאורה. וגם לך מישהי

ככ מאותו שורש אנחנו

 

[אוראוראור1019]

מישהי יקרה,

חבל שאת לא מפנימה לפחות משהו ממה שכתבנו לך פה.
ראי מה את משיבה:

אני לא גיבורה, אבל נחמד שמישהו חושב כך...

אם היית לוקחת משהו ממה שכתבנו לך, היית יכולה להעזר בזה כדי להעצים את עצמך. היית רואה כמה כוחות יש לך.
למה אין לך מישהו אפילו קטן קטן בפנים שישמע מה שאנחנו אומרות לך ויגיד: "וואללה, יש משהו במה שהן אומרות, ויטפחח לך על השכם".

אבא שלי. אבא שלי שמת. אבא שלי שהוא סודות. הכול סודות. סודות ושקרים והונאות.