לא מעט אני תוהה...

לי0712

New member
לא מעט אני תוהה...

עכשיו אני עוד לא גרושה למרות שמרגישה ככה כבר שנה ואפילו לבד כבר שנה אבל טרם קיבלתי חותמת, אני מוצאת את עצמי תוהה מה מותר לגבי חברים, בכלל מותר לי להכיר חברים חדשים? והכוונה לנשים וגברים לדוגמא, מפגשי פורוםפ למיניהם...הרי עכשיו חברותיי הנשואות לא ממש מקבלות את דרך חיי ומי שכן עדיין נשואה עם בעל וילדים ואינה פנויה לתמוך לחבק ולשמוח איתי, הרבה זמן חשבתי שאני חייבת להמנע מלהכיר חברה חדשה עד שאהיה גרושה באמת, אבל אולי אפשר אחרת???? ואולי זה לא מוסרי???ואולי אין קשר למוסרי כל עוד אני שומרת על כבודי וכבוד סובבי??? מה אתם חושבים?
 

דוני אם

New member
תוהה איתך...

יחד עם התהיות...וההרגשה הצובטת הזה של להיות לבד בזמן שכל מי שהיה חלק מהעולם שלך עד לפני... פתאום עובר לצד השני של העולם. ואת צריכה /רוצה / לא רוצה להסביר להם... ופתאום את קולטת שזה כבר לא מספיק... אז טבעי שמחפשים קבוצת תמיכה. וירטואלית, אמיתית או מה שלא יהיה.. זה רצון טבעי, מובן ואנושי שלא צריך להתכחש אליו. לא מוכנה לקבל את האמירה "לא מוסרי" מה עשינו כבר??????
אולי "חטאנו" בעשית צעד קצת פחות מקובל / יותר אמיץ, או נאלצנו להגיב למצב כזה בצורה שמתאימה לנו (ושוב, אולי פחות מקובלת במגזר) לא מוסרי- זה לכאוב לבד ולהתחבא אחרי שריון של מרירות .. ולהיתלות במוסריות מזויפת . לא מוסרי-זה להרגיש שנגזרו עלינו חיי בדידות בתור עונש על ההתנהלות שלנו. (מי קבע את זה???) לא מוסרי- זה להמשיך ולפחד מחוסר המוסריות של אנשים אחרים (שתמיד דברו ותמיד ידברו עלינו) אם את אמיתית עם עצמך, את תדעי מה מתאים לך ואיפה עובר הגבול בין תמיכה, היכרות לבין "התפרפרות" או משהו כזה... ואני ממש לא זו שקוראת לזרוק את הכל מאחורי הגב ולשבור את הגבולות. ואני גם לא מאלו שכרגע ילכו למפגשי פורומים שנים. כי זה פשוט לא מתאים לי...כרגע.. אבל חברות ותמיכה אני יכולה להציע לך בכיף
 

roze82

New member
ערב טוב...

אני ממש שמחה שמצאתי את המקום הזה. כבר חודשים שאני מחפשת משהו/י שיודעים איך אני מרגישה.. לשתף,ולשמוע.. כל ההזדהות הזאת עושה את הדרך הזו הרבה פחות שוממה..
 

אבישגי25

New member
ברוכה הבאה../images/Emo13.gif

אנחנו שמחים שהצטרפת אלינו..את מוזמנת לשתף ולהשתתף..
 

דוני אם

New member
ערב מצוין......./images/Emo13.gif

ברוכה הבאה.. אני שמחה בשבילך שהגעת לפה... לא יאומן כמה שזה עוזר לדעת שלא רק את לבד בסרט הזה. והדרך לא שוממה כ"כ, פשוט צריך להתאמץ קצת יותר כדי לראות את הפסיעות של בורא העולם שמחזיק אותנו. (אומרת את זה גם לעצמי כל הזמן)
 

לי0712

New member
ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

גם אני חיפשתי ואכן בסוף מצאתי ויש פה אנשים חמים, משתפים ומכילים
 

דוני אם

New member
../images/Emo4.gif

שולחת לך
כ"כ מוכר... לא מתחשק לך לפעמים להרים את הרגליים ולברוח לאנשהו???? הכי רחוק שאפשר... לקנות כרטיס טיסה - one way ticket... עד ש..לא יודעת מה יקרה, הדברים יסתדרו מעצמם באיזו שהיא צורה קוסמית. (אני בטוחה שאלמלא הילדים שלי- זה מה שהייתי עושה...)
 

לי0712

New member
../images/Emo9.gif

שגם אני כאן בגלל ילדיי בלבד אבל כן בא לי לפעמים לברוח שיגמרו המלחמות הקרות האלה שלא יהיה לי ממש ממש קשה שאני ירגיש חירות כבר, לפני יומיים חגגתי יום הולדת וזה היה חשבון הנפש שלי הכי עמוק בחיי והמסקנות
לא משהו כאילו אני שמחה על הניסיונות שמקדמים אותי ולעיתים על הקושי שמחזק אותי על הילדים המדהימים שיש לי המשכורת והעבודה ב"ה הכל הכל מותאם למידותיי אבל.....המסקנות לעתיד לא כאלה מזהירות...וזה קצתעצוב לי כי כל חיי הייתי אופטימית ושמחה ומלאה באהבת חיים וזה קצת נעלם לי
 
מוכר!

גם אני עד לפני שבוע.....חשבתי/הרהרתי/הססתי איך וכמה ועם מי ומה מותר ומה אסור ואם כדאי וכו..... ובכל תקופה הפרידה הייתי בפורומים...ולמדתי שחברות וירטואלית זה נותן המון!!! ברוכה הבאה! הגעת למקום טוב:)
 

לי0712

New member
תודה

אני קוראת את מרבית הכותבים ומוצאת את עצמי משתפת זרים אבל מרגישה קרובה, יש הרבה משותף, התחושות והרגשות וחוסר הפחד להודות באמת הלא פשוטה אבל גם לומר שזה שמח וטוב שכך. מזל טוב על הגירושין, תהני מההיי בקרוב אצלי
 
למעלה