לא מספיק?

[j u j a]

לא מספיק?

ילדה חוזרת מבילוי לילי. היא נפרדת מחבריה שהורידו אותה בכניסת הבית, עם חיוך אבל בפנים מלאת פחד. היא מחזיקה את מחזיק המפתחות בידה, מכוון החוצה. כאילו נתלית בתקווה שאם יקרה משהו, יהיה זה המפתח אשר יציל אותה. היא מסתכלת לצדדים, נכנסת לבניין, סוגרת אחריה במהרה את הדלת ומחכה למעלית שתפתח כבר, בינתיים מסתכלת שאין אף אחד במסדרון שמוביל מחוץ לבניין. זה הסיפור של כל אחת מאיתנו, אין מישהי שקוראת את זה ולא מהנהנת בראשה. וכל זה בלי שום קשר לאירועים האחרונים שפקדו אותנו. האם זה הגיוני, שאנשים אשר אמורים להנהיג את המדינה הזו, נמצאים כל שני וחמישי בבתי משפט כאשר הם מואשמים בעבירות מין? האם הגיוני שהגיעו עד לשם בטעות, במקרה, בגלל שקר אחד גדול של מישהי שמחפשת נקמה? תמיד ישנם יוצאי דופן, אך האם לא יכול להיות שגם אם זה לא אונס, זאת נגיעה, זה ליטוף, זו נשיקה שהוגדרה לפי בית המשפט כ"מעשה מגונה"? האם זו לא "המחמאה" שמשאירה אותך קצת בהלם אך את מבליגה? מישהו צריך לשים לזה סוף. זה קורה בכל מקום , זה קורה יותר מדי והנקודה הכי חשובה - זה קורה. תנו לנו לחזור להסתובב בהרגשה בטוחה ברחוב, במקום העבודה שלנו, בבית. תנו לנו לחזור לחיות.

 

[s h o o s h a]

תגובה - חלק I

אונס בשפה העברית מתייחסת המילה אונס לכל פעולה שנעשית שלא ברצונו החופשי של העושה, אך בפרט מקובל להשתמש בה כדי לתאר כפיית יחסי מין. אונס בהגדרתו הוא החדרת איבר מאיברי גופו של אדם או החדרת חפץ כלשהו על ידי אדם לאיבר מינה של האישה, ללא הסכמתה החופשית (חוק העונשין, סעיף 345).לפי ההגדרה בחוק, פעולת האונס מופנית אך ורק כלפי נשים. תקיפה מינית של גבר אינה מוגדרת בחוק כאונס אלא כביצוע מעשה סדום (חוק העונשין, סעיף 347). ברובם המכריע של המקרים מבצע האונס הוא זכר, אך נרשמו גם מקרים שבהם נשים אנסו. ומי שאנס- דינו העונש בגבוה ביותר הקבוע בחוק ואף יותר. וחושבת שאיש מאיתנו אינו חלוק בנושא זה ואנו תמימי דעים. ואכן, כדבריך, מישהו צריך לשים לזה סוף. זה קורה בכל מקום , זה קורה יותר מדי והנקודה הכי חשובה - זה קורה. תנו לנו לחזור להסתובב בהרגשה בטוחה ברחוב, במקום העבודה שלנו, בבית. תנו לנו לחזור לחיות. ועל מערכת המשפט להחמיר בעונשיה לאשמים. למי שבאמת אשם בעבירות אלו. למי שאונס, מתעלל ורוצח. הטרדה מינית הטרדה מינית היא מצב שבו אדם אחד (המטריד) גורם אי נעימות על רקע מיני לאדם אחר (המוטרד). יש המגדירים את ההטרדה המינית כפניה למיניותו של הזולת, כאשר הוא איננו חפץ בכך. הקושי בזיהוי הטרדה מינית נעוץ בעיקר בקו הגבול הדק בין המותר לאסור, קו המטושטש בחלק גדול מהמקרים וזאת מפני שהנושא מצוי בתחום האפור של יחסים בין המינים. הטרדה מינית מתרחשת בחסות הערפול המובנה בהגדרת מושגים כמו רומנטיקה, חיזור, משיכה ואהבה, לכן התנהגות אשר נתפסת אצל האחד כחיזור יכולה להתפס על ידי האחר כהטרדה, ופעולה שהייתה יכולה להתפש כפעולה רומנטית כאשר קיימת הדדיות, נתפשת על פי החוק כמעשה מגונה כאשר אחד מהצדדים איננו מעוניין בה. פרופ' יפה זילברשץ, דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן מדברת על הטרדה מינית בראיון לוורד לוי ברזילי, עיתון "הארץ",10.12.04 "אני טוענת שלנשים יש חלק במה שקורה. כמעט תמיד. למה לי זה לא קרה מעולם? אני אמנם לא גרייס קלי, אבל אני נראית לא רע לגילי. ועובדה, אף פעם זה לא קרה לי. אני מצטערת אם אני מזעזעת אותך, ואם אני נשמעת לך לא פוליטקלי קורקט. אבל אני מאמינה שכאשר גברים ונשים עובדים יחד נוצרות מערכות יחסים מסוגים שונים. אני צופה בכך שנים. אין מה להיתמם בעניין הזה, נוצר מתח מיני. זוהי דינמיקה אנושית מובנת. לעתים מדובר ביחסים קורקטיים לחלוטין, לעתים ביחסי חיבה מיוחדים לאדם כזה או אחר, לעתים זה גולש לסוג של פלירט מילולי, וכן הלאה. מתי זה מתפוצץ? בדרך כלל כאשר הגבר (ברוב המקרים) הולך צעד אחד רחוק מדי לטעמה של האשה. בדרך כלל זה לא בא יש מאין. זה לא נוחת מהירח. את המעשים האלה גברים לא מבצעים עם הקיר!" ומאחר ואי אפשר להתעלם ממשפטו של השר לשעבר חיים רמון אשר הסתיים בהרשעה חד משמעית, אצטט את דבריי שנאמרו בפורומים אחרים בענין זה: אין שום ויכוח בין אף אחד לאף אחד שהנשיקה של השר חיים רמון היתה לא במקומה, לא יאה ולא נאה לאדם במעמדו ובתפקידו. אולם מכאן ועד תיוגו כעבריין מין המרחק עצום. לא, אני לא מקבלת את האמירות שהיא היתה בהלם. בשניה שהבינה שכוונתו לנשק אותה, והרי היא עצמה מעידה שהוא הסית את ראשה כדי לנשקה, היתה צריכה לעשות מעשה קטנטן ופשוט - להסיט ראשה ממנו וכך היתה נמנעת הנשיקה. עם לשון, בלי לשון, לא היתה נשיקה! 3-4 שניות ארכה הנשיקה. מספיק והותר זמן כדי לנתק עצמה ממנו אם לא היתה מעונינת בנשיקה. חוזרת ואומרת שלדעתי חיים רמון, מעבר לההתנהגות הלא הולמת שלו, לא עבר כל עבירה, לא כפה עצמו עליה, לא החדיר לפיה לשון בכוח ולא ביצע בה כל מעשה מגונה.

 

[s h o o s h a]

תגובה - המשך

ותרשו לי לצטט כמה קטעים שהתפרסמו היום בעיתונים. סימה קדמון, עיתונאית 'נחשבת' כותבת כך "...קצינה בסיום שירותה הצבאי אינה ילדה קטנה, וניסיון חייה אינו צר כעולם נמלה. קצינה, ובעיקר כזו שמשרתת בלשכת ראש הממשלה, יודעת כבר אי אלו דברים על העולם, ומעשה שנראה גם עכשיו כאי הבנה, כפרשנות לא נכונה של התנהגות לבבית, שלא לומר מזמינה - יכול היה להסתיים מצדך במילה אחת, בהברה אחת, בתנועה אחת שפירושה לא. הרי בינך לבין עצמך את יודעת שמילה אחת היתה מספיקה כדי להבהיר עמדתך, כדי להפסיק את מה שזעזע כל כך את טוהר עולמך. ואין בדברים האלה כדי להגן על מעשהו של שר המשפטים לשעבר חיים רמון. מעשהו מביש, בלתי ראוי, בטח לאדם בגילו ובמעמדו..." ומדבריו של רון שפירא, פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן "...חשוב לציין כי הראיות העיקריות לחפותו של רמון אינן, דוקא, עדויות לאופיו הטוב. על פי גירסת המתלוננת, שהתקבלה כמהימנה בפסק הדין, לאחר אירוע הנשיקה פנה רמון בעקבותיה ושאל אותה: "אז אני לא אראה אותך יותר?" היא ענתה לו, לדברי בית המשפט ביבושת: "ביום ראשון, ישיבת ממשלה", והוא הגיב "מה, אני אחכה עד אז?" וביקש ממנה את מספר הטלפון. התנהגות כזאת, הגם שאיננה יאה לאדם במעמדו, מתיישבת דווקא עם הסברה שהשר המבוגר סבר לתומו שהוא מצוי בסיטואציה של חיזור, ולא בסיטואציה של התנפלות פיזית בלתי מורשית. זאת ועוד, על פי עדותו של רמון, שבענין זה אף היא לא נדחתה על ידי בית המשפט, במהלך ישיבת הממשלה הוא הכניס את מספר הטלפון שלה לכרטיס הזיכרון במכשיר הנייד שלו. אף בכך יש אינדיקציה לכאורה שרמון סבר שיש לו סיכוי לפתח את יחסיו עם הנערה מעבר לנשיקה המוקדמת, וכי הוא לא ראה באותה נשיקה מחטף של קרבה גופנית בלתי מוזמנת". וכותב על פסק הדין גיל רוזן ב Ynet שופטי רמון רשמו כי "מי שנמנע מלקיים 'בירור מוקדם' בדבר הסכמתה של האשה, ואין לו אינדיקציות ברורות... שהיא מסכימה לקיים מגעים אלו, ....נוטל סיכון שהאשה איננה מסכימה ולא תסכים לאשר הוא עושה" (עמ' 48 בהכרעת הדין) ובהמשך הרשיעו את רמון ב"נשיקה בפה עם הלשון בניגוד להסכמה... מעשה פולשני, פוגע ומשפיל". "בירור מוקדם בדבר הסכמתה"? זה משהו שלכאורה נשמע הוגן, אבל תהרגו אותי אם ירדתי לסוף דעתם של הפוסקים. מהי פרוצדורת הבירור המומלצת? האם טופס מיוחד? חתימה? באמת התאכזבתי שכבודם לא פירטו עבורנו את הנוהל המדויק, בראשי פרקים לכל הפחות. בעמוד 14 כותבים השופטים: "קשה להגדיר מהי התנהגות רציונלית או בלתי רציונלית לאחר אירוע טראומטי. איש איש ותגובתו, איש איש ותרבותו". וכאן אני מודה שהתבלבלתי מעט, משום שחסרה לי ההגדרה המדויקת ל"אירוע טראומטי" בהקשר הזה. למה בדיוק התכוונו השופטים, "איש איש ותרבותו"? מדוע המינוחים המעורפלים האלה? ... עשרות אסוציאציות העלו במוחי אינספור טראומות פוטנציאליות העלולות להיחרת בנפשן של הבנות ולגרור אותן להתנהגות לא רציונלית. נשיקה-בלי-לשון למשל, נשיקה באוזן, על היד, ליטוף או משיכת שיער, ליטוף ואחיזת יד, חיבוק או נגיעת כתף, מבט מעליב, קריצה, סמס, שיר אהבה מתחת החלון, זר פרחים, חיוך מכוער במיוחד (נתקלתי בחיי בחיוכים כה דוחים, שיש בהם לחרות צלקת בנפשו של כל אדם). אז רבותיי, היכן מסתיימות הטראומות? או ליתר דיוק, היכן הן מתחילות? והשכיתו וקראו חלק מדבריו של יריב בן-אליעזר, ד"ר ומרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה החוק נגד הטרדה מינית נועד לעשות צדק עם נשים שנפלו קורבן בידי בעלי שררה, שנהגו בהן כמן היו "חפץ" לשימושם של גברים ולסיפוק צרכיהם. היישום של החוק הצודק הזה הופך אותו לחוק לא צודק ולנורמה הפוכה משכיוון המחוקק. לא צריך להיות נביא כדי להניח כי החוק הפך לחרב פיפיות. הוא נועד אמנם למנוע פגיעה באשה, אך סופו שיהפוך לחוק שיחייב ריחוק מממנה ויכפה עליה את הכלל "כבוד בת מלך פנימה". פירושו - הוא ירחיק נשים מפעילות שגברים יכולים למנוע. ואז, כל ההישגים של הנשים בישראל יירדו לטמיון. זאת ועוד: כל גבר שאשה תחייך אליו, תיגע בו או תחלק לו מחמאה, יצטרף למאבק אפשרי נגד "הטרדת גברים". כך יהפכו יחסי המינים בישראל ל"מלחמת הנשים בגברים". ספק אם מי שהצית את התבערה נגד חיים רמון, זו שהסתיימה בצליל משפטי-נורמטיבי צורם, מבין כי הוא הקדיח את התבשיל: גבר, ש"פשעו" הוא טיפשותו, נפל ברשתה של צעירה מצודדת ושילם מחיר יקר ביותר. המסקנה המתבקשת: כל גבר חפץ חיים אמור להימנע מ"טיפשות" דומה בעתיד.

 

[רואה עתיד]

מצב האומה

איכשהוא התגלגל השרשור מחששות נשים בחדרי מדרגות לפרשת רמון. לעניין הראשון - לצערי האלימות והפשיעה במדינה עברו מזמן את הקו האדום הבוהק. מקרי אונס, שוד ורצח מזעזעים הם עניין של יום ביומו ואנו איננו יכולים אפילו לעקוב אחריהם כאן בפורום. לפעמים אני חושב שבמדינה שולטות משפחות הפשע. המשטרה כמעט ולא קיימת, בתי המשפט ברוב המקרים מקלים בעונש עד כדי השפלת קורבן האלימות... ובכלל... אין דין ואין דיין, איש הישר בעיניו יעשה. לגבי העניין השני - תחושתי ותחושת הציבור הרחב היא שכאן דווקא גילו: המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט חריצות יתר שאינה אופיינית להם והלכו רחוק לחומרה. שני שוטרים נשלחו עד גואטמלה הרחוקה בכדי לגבות עדות, על המתלוננת הופעלו לחצים בכדי שתתלונן ובית המשפט הרשיע הרשעה גורפת. רק כדי לסבר את האוזן, אינני מצדיק את מעשהו של רמון. שר משפטים במדינת ישראל צריך לדעת היכן נמצאים הבלמים, מאידך גם המתלוננת איננה כה תמימה כפי שמנסים לצייר אותה. התמונה המפורסמת שבה היא מחבקת את רמון חיבוק חזיתי אוהב איננה מקובלת עלי כתמונה תמימה שנועדה אך ורק לצרכי מזכרת, גם המתלוננת יכולה היתה להיות מואשמת בסוג מסויים של הטרדה מינית. ונחזור לרמון. מה שאותי הטריד במיוחד בהתנהגותו היא העובדה שהוא בחר לבצע סדרת צילומים ונשיקות כאשר המדינה בכלל ותושבי הצפון בפרט נמצאים במצב חרום. עוד שנייה אמורה להתקיים ישיבת ממשלה מכרעת שאמורה להחליט על מלחמה שבה תושבי הצפון ישלחו למקלטים וחיילי צה"ל ישלחו לחזית העקובה מדם ומה עושים מנהיגנו?? אני מוסיף לכך את התנהלות הרמטכ"ל היוצא שבשעה קשה זו שהמדינה בוערת בחר למכור את מניותיו. בקיצור, אילו הם מנהיגי האומה שבהם אנו שמים את מבטחנו. שבת שלום.

 

[תמנע18]

לדעתי, כל מילה נוספת מיותרת.

 

[eazyme]

עכשיו, כדאי להיות אובייקטיבים

עם כל הכבוד זה דבר דבילי. הצלם יצא מהחדר ופתאום הוא תפס ואז המצלמה צילמה, אבל בזמן שהוא החזיק אותה הוא גם לקח את האצבעות ופתח לה את הפה שהיא תחייך ובנוסף לזה נתן לה נשיקה, וחיבוק. הדבר הכי דבילי ולא מצאותי שיכול לקרות, אנחנו צריכים לך להיות אובייקטיבים. עם כל הכבוד מי זה חיים רמון, הוא עשה למישהו משהו? הבן אדם חף מפשע לעומת משה קצב שמגיע לו להירקב בכלא.

 

[robbar]

ילדות או מבוגרות שחוזרות מבילוי ליל

ילדות או נשים שחוזרות מבילוי לילי לא צריכות לפחד מכלום- בישראל מקרי האונד בחדרי מדרגות וכאלה פשוט לא קיים. ואני אומר לך את זה מנסיוני כעורך דין פלילי די הרבה שנים. אין בישראל כמעט מקרי אונס ותקיפה מינית בחדרי מדרגות ובחצרים. רוב מקרי האונס הם בין אנשים שמכירים כבר מלפני כן -היכרות קצרה לרוב אבל גם במשפחה וכו'. מקרים כמו בני סלע הם ממש תופעות מקומיות . מדי כמה שנים מופיע פרשה של אנס שפועל באיזור מסויים- האנס מגבעתיים וכיו"ב . נכון להיום רוב הסכנה היא לבחורות שפוגשות מישהו זר בפאב ואז מבלות איתו זמן מסויים ואז הן עוצרות ומסרבות ליחסי מין ואז בא אונס. מקרי אונס של פתאום מישהו קופץ על מישהי- מקרים בודדים ביותר- הייתי מעריך את זה בעשרה מקרים בשנה לכל היותר. יש יותר סיכוי להתחשמל למוות באמבטיה . אני מניח שאת לא חיה בחששות של להתחשמל למוות באמבטיה. רוברט

 

[s h o o s h a]

לחיות בחשש

הסיכוי להתחשמל באמבטיה קטן מהסיכוי להיאנס ולהירצח בכניסה לדירה, לשירותים בבית הספר או בסתם הליכה תמימה מנקודה אחת לנקודה שניה? האם כבר שכחנו את מקרה מעין ספיר ז"ל אשר נרצחה סמוך לביתה, עת ביקשה להיכנס לתוך הרכב ולנסוע לפגוש חברים? הנער תקף את ספיר במגרש החניה הסמוך לביתה, גרר אותה למגרש חשוך ושם אנס וחנק אותה למוות. גופתה של ילדה בת 13 מקצרין שברמת הגולן, תאיר ראדה, נמצאה אתמול בחדר השירותים בבית ספר "נופי גולן" ביישוב. על הגופה נמצאו סימני דקירות ואלימות ואת רצח טרי-מעיין בן-חורין? מעיין נראתה לאחרונה ביום שני בצהריים כשקנתה סיגריות במכולת בכאוכב. הצעירה הגיעה לשם בטרמפ מבית הספר באלונים, בו היא למדה בכיתה י"ב. היא היתה אמורה להגיע לחוות "חלב עם הרוח" שם רצתה לעבוד בתקופה בין סיום לימודיה לבין התגייסותה לצהל. גופתה של בן חורין, תלמידה בכיתה י"ב, נמצאה ב-10 בינואר בשטח פתוח, בסמוך ליישוב הקהילתי יודפת, במרחק של קילומטרים ספורים מביתה אחרי יומיים של היעדרות. במשטרה ציינו כי נבדק חשד שהנערה הותקפה מינית לפני שנרצחה. הסיכוי להתחשמל באמבטיה קטן בהרבה מלהיות מותקף באכזריות ליד דלת ביתך כשאתה מנסה לבדוק אם נתיך חשמלי 'קפץ'. להזכירך, המקרה המזעזע מכולם הוא המקרה של הגב' איטה פוגל מחיפה. השודדים ניתקו את זרם החשמל לביתה, וכשיצאה החוצה לבדוק, תקפו אותה, קשרו את ידיה ושפכו על פניה אקונומיקה. ולכן, אולי כדאי לבדוק שוב. כי לצערי הרב מדובר בהרבה יותר ממקרים בודדים בשנה. נהפוך הוא, בחלוף השנים המקרים רק מתרבים והופכים להיות אכזריים יותר ויותר.

 

[robbar]

את בדיוק מוכיחה את הנקודה שלי

רצח מעיין ספיר אירע לפני שנתיים ושני מקרי הרצח אירעו לאחרונה . כפי שאמרתי שעשה מקרי אונס בשנה . במקרים שציינת זה נגמר ברצח אבל לרוב המקרה לא מסתיים ברצח אלא באונס. להבדיל- מספר מקרי האונס בין אנשים מכירים הוא עצום וכל יום יש כתבי אישום על אונס בין מכרים. האמיני לי או לא אלו הסטטיסטיקות ואלו המספרים. רוברט

 

[s h o o s h a]

סטטיסטיקות ומספרים

אינני חולקת על הנתונים ולצערי אני מודעת להם. אלא שגם אם מדובר "רק" בעשרה מקרים בשנה, הרי שמדובר בעשרה מקרים יותר מידי, בעשרה מקרים יותר ממקרי ההתחשמלות באמבטיה.