לא מספיקה כלום

[11שרית]

לא מספיקה כלום

אני מרגישה שאני כל היום רק מנקה ומארגנת את הבית וזה לא נגמר וכל הזמן הבית נראה לא מספיק נקי ומאורגן ,יש לי 2 ילדים הגדול בין שנתיים והקטנה בת 3 חודשים הגדול עסוק בלדאוג לי לעבודה כלומר כל דבר מעניין אותו והוא רוצה לחקור לפרק ולבנות , אבל לסדר הוא עדיין לא מוכשר לזה , אני אשמח לשמוע אם יש עוד בנות שמרגישות כמוני . ואשמח לשמוע רעיונות לייעול

 

[adigreen]

הפיתרון הוא לקנות

משקפי שמש ולא לראות כל דבר. היי רגועה. אלעד

 

[goanin]

מבין אותך!!! |U4|

את ואני (ועוד הרבה), סובלים מסוג של אובססיה לנקיון וסדר. אחרי יום אחד של נקיון יסודי אני מרגיש כאילו אני חי בארגז חול. כשאני ממש מסתכל סביב, אני יכול לראות שהבית לא באמת מבולגן כל כך, אבל ההרגשה שלי לא תשתנה. זה כמו אנורקסיה ובעיות עם דימוי גוף: רואים את המציאות, אבל התפיסה שלה קצת מעוותת. אז כן, יש בנות ובנים שמרגישים כמוך. מה אפשר לעשות? - או ללכת לטיפול (אבל אנחנו לא באמת רוצים להפוך לאדישים לבלגן) - או, הכי טוב: למצוא דרכים לארגן מהר. אני שמתי לב שאם אני מעביר מים בלי להרים את כל הבית, אני עדיין נהנה מהרגשה של נקיון, והרצפה מבריקה וכיף לי. אז הבנתי שפעם בשבוע עושים יסודי וזה לוקח הרבה זמן, ועוד כמה פעמים עושים נקיון מהיר בסבבה, וההרגשה (שלי לפחות) טובה מאד. הבלגן של הילדים ניתן למניעה על ידי מציאת תעסוקה מתאימה להם, ובמקום מיועד ("אזור בלגן") שבו את מתעלמת מהבלגן וחוסמת אותו רגשית. הצבת גבולות טובה לילדים בטווח הארוך, וטובה לך בטווח הקצר והארוך. וגם, אני שומע מאמהות על ארגזים שלתוכם זורקים את כל הבלגן וזה מקל על הסידור. ו.. הכי חשוב: כמה שיותר ריק. כמה שפחות דברים בבית שאפשר לבלגן, וכמה שפחות דברים שיכולים להיות לא במקום. הבית נראה כמו מוזיאון כשאין הרבה פריטים בסלון ובמטבח. כל העניין הוא ליצור תנאים מוקדמים שימנעו בלגן, ושיאפשרו סידור מהיר כמה שיותר. מקווה שעזרתי

 

[sogti]

אז תני לי לעודד אותך- אפשר להתמודד!

גם לי יש בן בכור עם אופי ``סקרן`` אבל ברמות... ממש מבינה אותך! ועוד 2 בנות, אני גם הייתי אובדת עצות עד שהתחלתי להציב גבולות, משחקים-רק בחדר כך יש להם גם יותר ריכוז. במצב רוח של מרחב והתרוצצות? או שיורדים למטה עם אופניים או משחקים תופסת וכד` בין פיתולי וסיבובי הבית. יום חמישי קבוע יוצאים כדי שלא יהרס הסדר והנקיון של רביעי בערב כבר לכבוד שבת. בכל אופן כל מוצש מנקה ומסדרת יסודי את הבית וממשיכה בתיחזוק שוטף קל במשך השבוע, הבית נשאר מסודר ונקי להפליא, וחדר ילדים קבוע לפני ארוחת ערב מסדרים יחד. ותאמיני או לא, יש לי אפילו זמן מנוחה אחה``צ ליידם כשהם משחקים. אבל-הכל מתחיל מסדר יום לך ולילדים.

 

[חמודיתה]

ממש מעולה שפתחת את הנושא...

אני בדיוק עכשיו סיימתי לסדר את הבית "בגדול" אחרי שני הקטנטנים שלי. קיפלתי כביסה ואין לי כח להחזיר אותה לארון

אני כ"כ מתעייפת מלסדר את פני הבית כל הזמן שאני אף פעם לא מגיעה לסדר בתוך הארונות... אגב, עוד חברה שלי סיפרה לי בשבוע שעבר שאותו קורה גם אצלה, כך שאת באמת לא לבד. תודה לכל המגיבים המסודרים ובעלי הניסיון שחולקים עמנו את העצות המועילות!

 

[11שרית]

תודה רבה לכל העצות

אני אנסה להשתמש בעצות אספר לכם בהמשך איך הולך ביי בנתיים

 

[אורזיגל]

מציעה לך לשאול את אותה שאלה

בפורום "נשים אחרי לידה - תמיכה". פורום מצויין. מלבד זאת, גולשות שם נשים רבות שמתמודדות עם אותם קשיים. בטוח תוכלי לקבל שם עיצות טובות.

 

[אניאורחת]

לנו יש 4 בלאגניסטים קטנים

הגדולה - מסודרת, פחות או יותר, השניה (בת רבע ל- 6) אוהבת מאד יצירה וציור. כל היום מציירת וגוזרת ובכל מקום מפזרת ניירות ש"לא יצאו טוב", אחריה (בן רבע ל- 4) בודק כל דבר. לוקח משחק ומשליך במקום שבו הפסיק להתעניין בו ולוקח אחר...כמובן משחק בכסאות, במפת השולחן וכדומה. הקטנה (רבע ל- 2) מחקה את כל השלושה וגם שופכת מים, מערבת לכלבה את האוכל עם המים וכו'. מה שאני עושה : הגעתי למצב שהבית נקי ומסודר ולכל דבר יש את המקום הקבוע שלו. ערמות המשחקים לא מצויים בהישג יד. כל פעם אני מוציאה להם משחקים אחרים. אני מסדרת את הבית בבקר (ארגון מיטות, בגדים לכביסה וכדומה) כי אז יש לי כח - ולפני שאני הולכת לישון (כלים, טיאטוא של הבית. בצהרים בד"כ אני שוטפת את הסלון, המטבח, מקלחת ושרותים). אז הבית לא מסודר כמו מוזאון כל היום. אבל הגעתי למצב שכדי שהוא יראה סביר - אני צריכה להשקיע רבע שעה ולא יום שלם (כמו פעם). טיפ נוסף : לא לדחות. גמרנו צהריים? לשטוף כלים. הוצאתי כביסה? לקפל ולשים בארון לא לתת לדברים להערם למצב שבו מביטים על הכל ואומרים "אין לי כח להתחיל עם הערמות האלו".

 

[אלמוגית 5]

הבית אינו מוזיאון ואינו מקום תצוגה. יש חיים

בבית ולחיים יש דינמיקה שלהם. ילדים קטנים עושים בלאגן, בכל הבתים זה אותו דבר אלא אם כן יש לך בית ענק עם מרתף גדול ששם הילדים משחקים. תרגיעי, קבלי זאת בשויון נפש, זה שלב בחיים שהילדים עושים בלאגאן, אח'כ זה נרגע. חבל על האנרגיות שאת מוציאה. תלמדי לחיות עם זה. העצות של "אני אורחת" טובות מאוד.