לא מוצא את הכוח

לא מוצא את הכוח

אני , שתמיד אהבתי נצמדתי וצחקתי כבר לא מוצא את הכוח הלב שלי כבר ריק אפילו לא כועס מאז ומתמיד לא האמנתי בדין וחשבון בין בני הזוג ,למי זה משנה מי נותן מי לוקח העיקר שיש חיוכים ואהבה ובילויים כל כך טעיתי ... הכל משחק של כוחות והרי השתדלתי כל כך לנטוש את כישוריי בדלת המשרד ולהגיע נקי חלק לבית בנתינה שלמה ללא מחשבה..... אז היה לה רומן ובזמן שארגנתי ימי פינוק פרחים ומסיבת הפתעה היא חיפשה הזדמנות ללכת לישון לומר לי תלך תהנה אני עייפה ובנתיים כל הלילה איתו דיברה אין לי זכות להכאיב להם לנשמות היפות שלי מה הם אשמים אם ההורים לא מסתדרים למה גרושים... 12 שנה ביחד ...תקופה אה, הזוג האידיאלי בחבורה .... אני מפחד מעצמי יודע שאחרי ההכחשה התירוצים לעצמי והתקווה שיהיה עוד טוב , כשיורד האסימון אני לא יכול באמת שנתתי הכל ....
 

s h o o s h a

New member
לא ממש יודעת מה להגיד

אבל חושבת שטוב יהיה אם תקרא את המאמר הזה ב"מאמרים" של הפורום, אגב, תוכל למצוא עוד מאמרים שיוכלו, אולי, להאיר לך מעט את מצבך ולעזור לך בתקופה זו.
 
אמרת הרבה

אבחנת אותי כאוהב שנפגע בעוד אני התרכזתי באופן שאני פוגע בילדים בזוגיות האם זה לא מוגזם שאני חושב רק על הזולת?
 

s h o o s h a

New member
ליטול על עצמך את האשמה

זו אחת הדרכים לנסות להתמודד עם הפגיעה שחווית. "בטח משהו שעשיתי, אמרתי, נהגתי, הם אלו שהובילו אותה לזרועות האחר. אבל מה???" אז כן, המשבר שפוקד את הזוגיות שלכם הובל על ידי שניכם. כי כמו לטנגו בו צריכים שניים, כך גם לנישואין ולפירוקם. והפגיעה? בהחלט הילדים נפגעים ואך טבעי הוא שאם תרצה להגן עליהם תיקח על עצמך את מלוא האשמה. אבל לקחת אשמה ולהלקות את עצמך לא יוביל אותך לשום מקום. עליך לשבת עם עצמך, עם זוגתך, לנסות לבדוק היכן ומתי נוצר השבר. יש מקרים שניתן לאחות יש אחרים שלא ולפי ה"אבחון" יש לנקוט בדרך פעולה ואל הדרך לצרף איש מקצוע שיכוון ויתן בידי שניכם את הכלים המתאימים להתמודד ובכל מקרה, את תתן לעצמך להתכופף ולהיות שחוח אל תפנה גם אצבע מאשימה לפניך מצב נתון ועליך להחליט לאן אתה מתעל את הכאב הרב שמלווה אותך כרגע ההחלטה צריכה להיות שלך, שלה ושל שניכם יחד. הילדים צריכים להיות שותפים (כמובן שרק במידות המתאימות לגילם) וזאת כדי למנוע מהם, אם היה ויגמר, טראומה חדה של היעלמות אחד ההורים שעלול להיחשב בעיניהם כנטישה. חושבת שיש ליעוד מה לומר, אבל כרגע, די נגמר לי מלאי המילים, האותיות ולבטח המשפטים. אסיים כאן ואם יגיע מחר משלוח חדש, מבטיחה להוסיף. החזק מעמד איש ולרגע אל תשכח את עצמך בתוך כל הסיפור הזה אתה לגמרי לא פחות חשוב מאף אחד אחר בהצלחה
 
או שהלב שלי כבר באין ספיקה

אני כאילו ישנתי ....ולבסוף לא יכלתי עוד ,קמתי שאלתי אמרה שאיך אני לא מתייחס בכלל .... איך אני מסוגל שתינו כוס קפה בסלון דיברה על הא ודא רק לא על מה קורה למרבה האירוניה הסרט בטלויזיה היה על זוג במשבר בו הילדה לוקחת ללב אמרתי הגורל צוחק שמאלץ אותנו לדבר על מה קורה ביקשתי שנישתדל לא לפני הילדים לא לערב ,ושלא תדבר עם כל השכנים והמכרים ותספר את סיפור השנה כי בסופו של דבר זה יגיע אליהם ספק הנידה בראשה , כמה התקשורת הזו אומללה עברו יומיים מדברים דברי חולין והיא ...כאילו הכל כרגיל אני לא רוצה להיסחף ליום יום ללא התוכן בו ויתרתי על מה שהנשמה שלי כל כך זקוקה - אהבה ליטוף פירגון מחר ניפגש עם יועץ נישואים , ביוזמתה מין הראוי לציין האם יש עוד תקווה???? או שהלב שלי כבר באין ספיקה ובהזדמנות זו תודה על תגובותכם שמחממות את הלב -אתם נ ש מ ה ו... "במקום שהנשמה מאירה גם שמיים אפלים מפיקים אור נוגה"
 
המזבח בזוגיות

ההליכה אחר גחמותיו של הרגש לעיתים מובילה אל פאתי שחת, שוחקת ומתסכלת עד מאוד, אין באהבה דיי כדי להצדיק את התייחסותך לזוגיות כאל "מזבח" שעליו תקריב את עצמך. "הטוב" האבסולוטי הוא תיאורתי, אינו מוחשי כלל וכלל, אל תייחס אותו "לזוגיות " שלך, ובמיוחד שלא ל-בת זוגתך, גם אם אתה חש שהוא "הטוב במיטבו" עבורך, ברגע שמיצית את ההישתדלויות לקיימו ואין בכך תוצאות שאתה מייחל לעצמך, הנח לזאת, מעמדה של הזוגיות כ-"טוב במיטבה" ימוג אט אט, ומערכת אחרת תבוא אישה אחרת, זוגיות אחרת, ותכבוש את פסגת לבך באותו "טוב במיטבו". ההיצמדות לתחושה ש- "אין טוב אחר בלעדי הטוב בזוגיות שלך" תוביל אותך בסופו של דבר למסקנות מוטעות. שיקול הדעת צריך לתת את האפשרות כי "הנאת החיים" קיימת בכל מקום בדיוק כפי שהיא קיימת במקום שבו אתה נמצא, ברגע שבזאת תחזיק, לא תרפה ידך בניסיונות השיקום מחד גיסא, ומאידך גיסא לא תחשוש להיפרד, רוצה לומר, תן לרגש להובילך, אך תן למוח מרחבים לקבלת החלטות. ולבסוף- המזבח היחידי בכל מערכת אינטראקטיבית הוא--- האני העצמי. רק בגללו ובעבורו תקריב כל דבר אחר בעולם , כוללללללללללל..... ילדים. בהצלחה
 

s h o o s h a

New member
אל תרתום את העגלה לפני הסוסים

כן, הכאב שלך מצוי בכל אות ומילה אבל, ראה את הצד המואר בסיטואציה אתם נפגשתם עם יועץ נישואין והיא יזמה את הפגישה יתכן ויש סיכוי תן לדברים לקרות אל תפסול מראש אפשרויות, יהיו אשר יהיו ולמרות כל אלה ולמרות שאני באמת מנסה לומר שיכול להיות טוב אני גם אומרת אל תוותר על עצמך לעולם אל תוותר על האהבה כי חיים בלי אהבה שווים כקליפת השום "...מדברים דברי חולין והיא ...כאילו הכל כרגיל..." אדם אשר חי בלי אהבה מת לאיטו גוסס, גווע ולבסוף מת אל תיתן לזה לקרות
 
תעתועיו של טעם העלבון

אל תלך נהי אחר תעתועי טעם העלבון, אשר אני מניח שהוא עמוק עד מאוד, אם הגעת למסקנה שמצידך העלית כל אפשרות לשקם, וכלו כל הקיצין, הנח את האסימון, הנח את ההכחשות, נשום עמוק, ואמור- אם לא רוצה ביחד, אז אחיה בגפי, בראש מורם....... תהליך ההתנתקות לא קל, לעיתים ארוך לעיתים גם מכוער, אך יש לו שני נתונים חשובים- האחד- הוא מצריך נקודת התחלה. האחרת, מרגע שמתחילים אותו, וכשמגלים נחישות, בודאות מגיעים לנקודה שממנה אפשר להתחיל מערכת אחרת. אל תיבהל. גם אם לא נעימה הפרידה, עליך לראות בה "עוד" פיתרון ריאלי למצוקותיך. בהצלחה
 
אתמול היא בכתה שעות

אני כאילו ישנתי ....ולבסוף לא יכלתי עוד ,קמתי שאלתי אמרה שאיך אני לא מתייחס בכלל .... איך אני מסוגל שתינו כוס קפה בסלון דיברה על הא ודא רק לא על מה קורה למרבה האירוניה הסרט בטלויזיה היה על זוג במשבר בו הילדה לוקחת ללב אמרתי הגורל צוחק שמאלץ אותנו לדבר על מה קורה ביקשתי שנישתדל לא לפני הילדים לא לערב ,ושלא תדבר עם כל השכנים והמכרים ותספר את סיפור השנה כי בסופו של דבר זה יגיע אליהם ספק הנידה בראשה , כמה התקשורת הזו אומללה ובהזדמנות זו תודה על תגובותכם שמחממות את הלב -אתם נ ש מ ה ו... "במקום שהנשמה מאירה גם שמיים אפלים מפיקים אור נוגה"
 
למעלה