לא מוצאת את עצמי

לא מוצאת את עצמי

בתחילת שבוע שעבר הרגשתי טוב. מלאה בביטחון שאני רוצה להבריא ושאני יעשה את הכל בשביל זה.
אבל אז באו הימים אח"כ.
ואני כבר לא מרגישה ככה. רוצה להישאר עם המחלה, להיות רזה רזה
בשבת נאבקתי עם עצמי כול רגע ורגע.
אני מוצאת את עצמי הרבה זמן עוברת את התחושות האלה.
אני כרגע במקום מאוד קריטי, או שאני ממשיכה קדימה בדרך להבריא,
או שאני הולכת בדרך ההפוכה.
רוצה לקחת את עצמי בידיים אבל מרגישה שאין לי כוח.
רוצה לחיות! להנות! להיפגש עם חברות ולשמוח
נמאס לי להיות לבד לבד
מתגעגעת לאים שהייתי פעם. אבל יודעת שלא אחזור לזה.
מייאש
 

רגישה1855

New member
אני אחפש אותך עד שאמצא

איתך יקירתי
באמת באמת איתך
אוחזת בידך חזק.... לא עוזבת.
מבטיחה
 

lital172

New member
מה עם טיפול?

חשוב שתביאי שם את התחושות האלה, במיוחד שעומדים מול צומת דרכים כזו. של לעלות או ליפול למטה למטה.
אולי אפילו לעשת יתרונות וחסרונות מול זה... לראות מול העיניים מה יכול להיות לך ומה יכול לאבד.
חשוב שיהיה לך עם מי לדבר על זה וכמובן שאנחנו גם פה להקשיב ולחבק אותך.
עצם זה שהגעת למחשבות על בריאות וטוב שאת רוצה שיהיה סביבך זה המון וזה כבר ראייה טובה לחיים האלה..
מה את חושבת שיכול לתת לך כוח לנוע קדימה אם זה? אולי איזו מטרה שתשימי לעצמך באופק?

מחבקת.
 
תודה ליטל ורגישה על התגובות

היום הייתי בטיפול ובאמת רציתי להעלות את הנקודות האלה.
היה לי פגישה נוראית ממש. לא חשבתי שיכול להיות כ"כ רע!
כבר לתקופה אני חושבת אם לעבור מטפלת או לא, והיום החלטתי שאני עוזבת. אבל זה מסובך ולא נראה אני יכולה לעזוב עכשיו.
תקועה
 
שאלה

איך אני יודעת אם לעזוב מטפלת או לא?
אני קוראת כאן בנות שאומרות שהמטפלת יודעת המון עליהם והם רוצות לפגוש אותם עוד ועוד. אני לא מרגישה ככה בכלל. וכועסת עליה. אני לא יודעת אם זה נורמאלי או שזה סימן שצריכה לעבור...
 
לא ניסיתי

אני באמת חייבת למרות שאני מתביישת.
זה הגיע למצב שאני לא רוצה לחזור אליה.
וזה מסובך כי היא עובדת בקטע של האונס מהצד השני,ומדברת עם המטפל שלו ובקשר איתו והיא מקדמת דברים אז זוב את הכל זה חבל. לקח זמן..
 
הערות

היום היה לי יום מעולה.
עד שפגשתי חברה והיא אמרה וואי את נראית טוב, השמנת! :(
למה אנשים לא סותמים את הפה?
עכשיו אני לא רוצה לצאת מהבית. יש לי מחר חתונה אבל אני מפחדת ללכת ולקבל עוד הערות...
היא הרסה לי את כל היום.
מאז ההערה, צימצמתי...
 
חבל

היא זרקה הערה טיפשית, בלי לדעת כלום עלייך ועל מצבך. אבל את, את יודעת מה המצב שלך, ויודעת מה נכון לך ומה לא. את זאת שתלכי לישון עם התוצאות, עם הכאב, ותקומי לעוד יום של התמודדות שהיא לא יודעת עליה דבר וחצי דבר.
אז אל תקשיבי לה, אל תכניסי את המילים שלה פנימה. תקשיבי לעצמך, למה שאת יודעת על עצמך ועל המצב שלך.
את יודעת שאת צריכה לאכול ושצמצומים זה רע לך, מאוד רע לך.

מקווה שתצליחי ללכת לחתונה, לאכול, להנות. מגיע לך כמו לכל אחד אחר.
 

פאנדורה

New member
אני לא ממש מבינה

המטפלת שלך בקשר עם המטפל של מי שאנס אותך?
לא פלא שאת לא רוצה לחזור אליה, זה נשמע לי ממש ממש קשה ובעייתי
מה הרעיון של זה?

או שלא הבנתי נכון בכלל?
 
הבנת נכון

הרעיון הוא שהוא מכחיש את זה ואנחנו רוצים שהוא יודה.
לכן היא דיברה עם המטפל שלו שבכלל לא ידע שיש לי הפרעת אכילה וכלום, חשב שאני ממציאה. עכשיו שהוא יודע עובדות הוא מנסה להוציא ממנו את העובדות.
הכל מסובך כ"כ :(
ולא טוב
 
למעלה