לא מדברת עם אמא

לא מדברת עם אמא

היי אני לא יודעת מה לעשות אשמח אם תייעצו לי. אני בת 17 כיתה י"ב והשנה יש משלחת לפולין (התחילו לדבר על זה שנה שעברה, אך השנה הם טסים)...שדיברו על המשלחת בהתחלה אז רציתי משהו שהוא יותר חשוב לי מפולין(משהו שעולה 10 אלף ש"ח) ואמא שלי אמרה לי או זה או פולין. אז החלטתי שזה. אחרי כמה חודשים כלומר לפני יומיים, נודע לי שיש שני מקומות פנויים במשלחת. אז ישר התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה והיא נתנה לי אשליה שיש מצב ושאני אדבר על זה עם אבא. ישר התקשרתי לאבא והוא אמר שנדבר בבית, לא בטלפון. המורה אמרה שמי שמעוניין שייגש באותו יום אליה והיא תרשום תשם שלו ושיבוא בערב ב7 עם אחד ההורים כי יש מפגש. הגעתי הבייתה ואמא שלי אמרה לי שהיא תבוא למפגש. לקראת הערב היא אמרה לי "שמעי חשבתי על זה ואת עשית את הבחירה שלך ובחרת משהו אחר לא פולין ואין לנו עכשיו כסף להוצאות מיותרות" התחלתי לצעוק עלייה שלפחות נלך למפגש היא אמרה לי שזה מיותר כי אין סיכוי.אז לא הלכתי למפגש עם אמא ואחרי המפגש חברות שלי אמרו לי שהורידו תמחיר ל3770 . אמרתי לאמא שלי ופתאום היא אמרה שבסדר מחר היא תשלם. למחרת(כלומר, אתמול) הלכתי להגיד להם שאני רוצה והמורה אמרה שיש קבוצה אובר..מעל מה שצריך ושאין מצב שאני יכולה כי אין מקום אפילו לילד אחד ושחבל שלא באתי למפגש כי אחרי המפגש יכולתי להירשם ולהיות בתוך רשימת הטסים. צעקתי על אמא שלי בטלפון שהכל בגללה אני לא טסה ושאני לא רוצה לדבר איתה שלא תיפנה אליי אפילו. אני כל כך עצובה שאני לא טסה לפולין ואני שונאת את אמא שלי בגלל שהיא הרסה לי את ההזדמנות הזו של לטוס (היא רצתה מצד אחד שאני אטוס, כי זה מבגר וכי זה חשוב,אבל מצד שני היא הייתה אדישה מדי ולא רצתה לבוא למפגש ובגללה אני לא טסה). שאני בבית אני לא פונה אלייה ולא מדברת איתה והיא כל הזמן אומרת לי שאני לא מתביישת ככה לא לדבר איתה וכל מני כאלה. לא יודעת מה אני מצפה שתכתבו לי אם בכלל, לפחות פירקתי את מה שיש לי על הלב.
 

נומלה

New member
אמא שלך לא זו שהרסה לך את פולין

את עשית בחירה (וכל הכבוד להורים שנתנו לך לבחור). כמו כולנו את רוצה הכל. בגיל 17 את צריכה להתחיל לקחת אחריות על הבחירות שלך. לא בגלל אמא שלך א6ת לא טסה לפולין אלא בגלל שבעבר (בקיץ?) בחרת לא לטוס לפולין. מותר לאמא שלך להתלבט האם לתת לך עוד (עם דגש חזק על "עוד) כסף למטרות האלה. העובדה שהנושא לקח יותר מידי זמן לא חשובה כל כך. הרי אילו החלטת לנסוע לפולין בשנה שעברה כשכולם נרשמו היה לך מקום. החלטת לעשות משהו אחר. תשמחי בהחלטה שלך או תחשבי שהיא גרועה. אבל זו היתה ההחלטה שלך. לא של אמא שלך. (ובמאמר מוסגר: פולין תהיה שם עם כל מחנות הריכוז גם בעוד חמש שנים אם תרגישי צורך עז לנסוע)
 
הקטע הוא שהיא נתנה לי אשליה שאולי היא תסכים

שאולי היא תסכים לי בכל זאת. ובסוף היום היא אומרת לי לא. אז למה נתת לי אשליה ונתת לי לחשוב שאני כן אטוס בסוף?! דיברה ודיברה ודיברה ובסוף החליטה לבאס אותי ואפילו לא לבוא למפגש למרות שהיא ראתה שזה חשוב לי וראתה אותי בוכה כמו ילדה קטנה ומתחננת. וד"א, יש הרבה משלחות מאורגנות לפולין אבל הקטע הוא לטוס עם השכבה שלי והחברים שלי.
 

אביבקיץ

New member
גם הורים טועים. חבל שהיא נתנה לך אשליה

לכולנו קורה שאנחנו אומרים משהו לילדים, אבל אחרכך חוושבים על זה ומשנים את דעתנו. אז באמת חבל שהיא נתנה לך אשליה. וטוב שכתבת מה שכתבת, כי חשוב שהורים יקראו את זה. וייזהרו לא להגיד משהו שנשמע כמו הבטחה.
 

ButtercupA

New member
אני חושבת אחרת

הורים לא צריכים להזהר. אמא של הילדה פעלה בצורה טובה, מעל ומעבר. היא לא אמרה לה ישר לא, היא חשבה על הנושא והגיעה להחלטה. ההחלטה שלה היתה נכונה ומתאימה לנסיבות ולהשתלשלות הענינים. הבת מגיבה כמו ילדה מפונקת שחשבה שמגיע לה כל מה שהיא רוצה+פלוס. אם הבת שלי היתה כותבת דבר כזה הייתי מאוד כועסת על התנהגות ילדותית ומאוד לא מתקרבת אפילו לגיל 17.
 
אמא שלך לא נתנה לך אשליה!

אמא שלך עשתה מה שיכלה לעשות מה שגרם לזה שאת לא נוסעת זה ההתלבטות הארוכה שלך - זו את שפספסת את הרכבת (או המטוס) - זאת את שהחלטת שאת רוצה משהו אחר והגעת בדקה ה-90 וגילית שכבר אין מקום. זו אכזבה בשבילך אבל אולי זה יהיה שיעור לחיים שאת צריהכ לפעמים להחליט החלטות וללכת אתן לא תמיד אפשר להתחרט לפעמים זה מאוחר מדי זאת את שלא היית סגורה אם את רוצה לנסוע או לא וסליחה אבל אם הבת שלי שגידלתי באהבה ומסירות (וגם קיבלה לאחרונה מתנה בשווי עשרת אלפים שקל - יש לך מושג כמה זה?????) היתה אומרת לי לא לפנות אליה - באמת לא הייתי פונה אליה. סליחה אבל את ממש חוצפנית. טוב לך מדי ואת מרשה לעמצך להגיד לאמך כל דבר. אני ממליצה לך לשנות גישה אמא לא חייבת לך הכל.
 

ButtercupA

New member
אני חושבת שאת רואה את הדברים מנקודת מבט

צרה ומאוד נקודתית. אני חושבת שאמא שלך היתה בסדר גמור. את יכולה לכעוס רק על עצמך שבחרת את הבחירה שלך. וכן, גם לדעתי ראוי שתתביישי על מה שכתבת.
 
אני מבינה שזה מכעיס אבל אין לך סיבה

כי אמא שלך היתה בסדר גמור, גם איפשרו לך לבחור , גם בדקה את האפשרות אחרי שבחרת משהו והחלטת לשנות את דעתך, לא כולם יכולים לעשות מה שאת רוצה/מבקשת בשנייה שאת אומרת את זה. יש לפעמים דברים שאת לא יודעת ומהווים שיקול אצל הורים. את כותבת שאת שונאת אותה - אני מקווה שזה נאמר בהגזמה ועוד כמה ימים תביני שזו טעות מצידך ותרגישי כבר משהו אחר. אין לך סיבה לשנוא את אמא שלך, את רק יכולה ללמוד להבא איך להתנהג ואולי אפילו לבקש ממנה סליחה על התגובה שלך (צעקות, את לא רוצה לדבר איתה וכדו')
 
דעתי בנושא

את יודעת, בדיוק עכשיו הקראתי לבעלי את מה שכתבת פה ואמרתי לו אמן שההורים שלי היו בזמנו שגרתי אצלם מסכימים להוציא עשר אלף שקל על משהו שאני רוצה. אמרת שרצית משהו אחר מפולין שעולה עשר אלף שקל. מאמי תגידי תודה על ההורים האלו שלך שמסכימים להוציא סכום כזה בשבילך. אם תתמרמרי עליהם הם עלולים לא לתת לך את המשהו האחר שרצית. אולי תתחילי עשות הרבה ביביסיטר ולעבוד ולהשיג לך איזה שלוש ומשהו אלף שקל או ארבע ולנסוע לפולין לבד? מבינה שאת רוצה עם החברים והשכבה אבל זה בלתי אפשרי. חוץ מיזה אני מאמינה שאם לא יצא מכל סיבה שהיא ללכת לפולין כנראה שזה לא היה צריך לקראת. אל תכעסי על אמא כי היא באמת בסדר שמסכימה לתת לך עשר אלף שקל לנסוע למשהו האחר שרצית ובחרת. לא כל ההורים כאלו שמסכימים לתת סכומים כאלו וגם במצב של היום אין לאנשים כסף וגם אם יש אז הם עושים בחירות לזה כן לתת ולשני לא. וגם הם נתנו לך לבחור ואת בחרת מה שבחרת. אני כן מבינה אותך ומנסה להכנס לראש שלך של בת 17 גם בעלי אמר לי אין מה לעשות זה הנוער של היום גם אמא שלי לא מבינה אותי ובשבילה אני דור אחר משלה ואני לא מסתדרת איתה בכלל. אני חושבת שתחכי עם פולין עד שתאספי כסף ותסעי. חוץ מיזה אני אישית לא מבינה מה יש לעשות שם. ללכת לראות את מחנות הריכוז ולכאוב נכון יש הרבה מה ללמוד אבל זה כואב לראות את זה נראה לי אפילו מזעזע. ובכל זאת אם כלכך בא לך אולי שווה שתחכי קצת תעשי כסף תמלצרי תעשי ביביסיטר גם שזה פרוטות אבל אין מה לעשות לאט לאטו תאספי את הכסף ותסעי. אבל מסכנה אמא שלך שאת לא מדברת איתה זה כואב מאוד שילד לא מדבר עם ההורים שלו במיוחד שהיא לא יכלה לתת לך את הכל גם את פולין וגם עוד משהו שרצית שעולה עשר אלף שקל זה המון. לדעתי דברי עם אימך תסבירי לה שהתאכזבת תבקשי סליחה עכשיו זה חודש של סליחות ותגידי לה תודה על שנותנת לך את האפשרות של הדבר האחר שאת רוצה. האכזבה הזאת תעבור האמינ י לי יש צרות גדולות יותר בחיים תתמקדי בלימודים בחברים ובלהיות טובה לאמא שלך במיוחד שהיא באמת כזאת בסדר. ואל תכעסי עלינו סך הכל שאלת דיעה כתבת את אשר על ליבך והאמהות פה כתבו מה דעתן. בהצלחה
 
הכסף הוא לא הבעיה

אמרתי לה גם שאני מוותרת על הכסף שעבדתי בחופש.. הרווחתי 2500 שקל ואמרתי לה שאני מוותרת והיא צריכה להוסיף רק אלף ומאתיים. הבעיה היא שביום של המפגש היא לא רצתה לבוא למפגש ואחרי המפגש היא החליטה שהיא רוצה לתת לי לטוס אבל זה כבר מאוחר מדי כי בגללה לא נרשמתי בזמן.
 

טלטוש

New member
הכסף הוא בהחלט הבעיה

יש הבדל ענק בין 10,000 ש"ח לבין 4,000 ש"ח (הבדל של 250%). אמא שלך סרבה ובצדק בידיעה שהמחיר הוא מאוד גבוה. ואכן זה בזבוז זמן לבוא למפגש בידיעה שמחיר גבוה וההורים שלך לא ישלמו אותו בכל מקרה. איתרע המזל, והמחיר ירד, אף אחד לא יכל לצפות את זה, לא את ובוודאי שלא אימך. במחיר של 4,000 ש"ח גם אני הייתי מסכימה לנסיעה, אבל גם כל הורה אחר על היקום, ולכן הורים אחרים נרשמו לפניכם.
 
זו אשמתך.

לך נתנה הבחירה לבחור פולין או משהו אחר תוך ידיעה שאם את בוחרת במשהו האחר פולין מתבטל ואת? את עשית את הבחירה שלפי ראות עייניך הייתה הנכונה ביותר לאותה רגע. עכשיו, פתאום את מגלה שיש מקומות ואת מצפה שאמא שלך תקפוץ על זה? הרי נתנו לך אולטימטום או או ואת בחרת...מה עם קצת התחשבות? אל תגידי לי על אשליות לא אשליות את ידעת מלכתחילה שאת לא אמורה לנסוע ככה שהציפיות שלך לא היו אמורות להיות בשמים! היא צודקת שהיא אומרת לך שאת לא מתביישת כי את משחקת אותה עכשיו ילדה בת שבע שלקחו ממנה את הסוכרייה, צריך לשלם על בחירות בחיים ואת עשית אותה. גם תחשבי ש10 אלף + 4 אלף (כולל בזבזוים פחות או יותר) זה 14 אלף שקל.. עכשי והמספר נשמע לך גדול יותר? מבינה למה?
 
כל הכבוד לאמך - נתנה לך את זכות ההחלטה.

את החלטת. ואני מניחה שהיא פקפקה אם בכל זאת לאפשר לך גם נסיעה לפולין בגלל הערך הלימודי של הנסיעה. ובסופו של דבר החליטה - אולי החליטו? שני ההורים, שחשוב יותר לחנך את בתם. כסף, כפי הנראה לא היה השיקול בהחלטה....
 
חבל שאת רואה רק את עצמך וטובת ההנאה שלך

אם בגלל כסף את לא מדברת עם אמך, את ראויה ליחס שקיבלת. הכסף והטיול חשובים לך יותר ממצבם הכלכלי של הוריך, יותר מהבטחתך ובחירתך ב"דבר השני". התנהגותך אגואיסטית. במקום להגיד תודה על מה שקיבלת את כועסת על מה שלא קיבלת. כאילו שההורים חייבים לקבל כל משאלה שלך גם אם לא מתאים להם , ולא חשוב מה הסיבה.
 

nutmeg

New member
מכיוון

שההורים שלך עושים את החשבון שלהם למה יש להם כסף ולמה אין, את יכולה לצעוק עד מחרתיים. לא לדבר עם אמא כי לא היה לה כסף פנוי לנסיעה לחו"ל? באמת תתביישי. והיא לא "נתנה לך אשלייה" אלא הייתה צריכה זמן לחשוב אם יש לה או אין לה את הסכומים הללו - מתוך שאולי במקום מסויים היא רצתה להיענות לך. התגובה שלך ממש לא מזמינה לרצות להיענות לך אם וכאשר תעלה שאלה דומה בעתיד. מה אמא למדה מזה? בפעם הבאה להגיד לך ישר לא כדי שלא תעשי לה פרצופים וברוגז אחר כך.
 
../images/Emo141.gifלולו יקרה

אמהות כאן הסבו את תשומת לבך כי אמא אכן נהגה בך נכון ואני חושבת כמותן. הבחירות שלך בגיל הזה אמורות להיות לאחר מחשבה. ההוצאות שציינת כאן הן גבוהות. חשבי , קבלת 10 אלפים שקל למטרה שמאוד רצית מטרה שגרמה לך במזמן הבחירה לוותר מרצון על פולין לא רוצה לחשוב שאמרת לעצמך אקח עכשיו את ה10 אלף למטרה הזו ובבא העת אצליח גם לטוס לפולין.. הסכומים האלו גבוהים ורק מי שמרוויח אותם בעמל מבין ערכם הבן שלי ,לא הבין ערכו של שקל עד שלא עבד למענו. לולו. עצה של אם לילדים בוגרים. לא נכון להתנהל מול אמא בצעקות זה לא תורם זה פוגע וזה מכאיב אני לא מטיפה לך מוסר אני משתפת אותך בתחושות שלי כאשר הבן שלי משתלח בי בעוצמה אלימה ובמילים קשות. זה לא נעים לי זה פוגע בי אני נכנסת לפינה אישית קטנה ובוכה כמו וילדה שואלת את עצמי למה בגיל 51 אחרי שהזזתי הרים למען הילד הזה (בן 21*) מגיע לי לכאוב
אלו שני הצדדים של המטבע
חבקי את אמא
אמא יש באמת רק אחת אמא רוצה שיהיה לך טוב ואם היו השקלים האלו בכיס את היית טסה!!! מחבקת אותך יום נפלא
 
למעלה