לא מבינה דבר

לא מבינה דבר

אתמול נעם חזרה הביתה עם דף עבודה שעליו היה כתוב SORTING AND PATERNING זהו דף צביעה ובו התבקשו הילדים לצבוע את החפצים בתמונה לפי מיון (כסאות באותו צבע, שולחנות בצבע אחר וכו'....) עבור נעם זה היה עוד דף צביעה אותו צבעה ככל העולה על רוחה. כשהסברתי לה מה היתה אמורה לעשות בדף, היא מיד לקחה קלמר והשלימה את הדף לפי ההוראות (כולל תיקון דברים צבועים) ואני תוהה מה צריכה להיות דרך הפעולה שלי. לקחת נשימה עמוקה ולהבין שב-3 חודשים הבאים היא לא תבין הרבה מהקורה סביבה או להתעקש להביא לה מתנדבת לכמה בקרים בשבוע שתוכל לעזור לה בתרגום הנעשה בכיתה. בית הספר נוטה להאמין שצריך לתת לזה זמן ושילדים קולטים מהר. עבורי כל יום שאני יודעת שקשה לה, אני מתמלאת כאב (ועוד לא התחלתי לדבר על איך שהיא מספרת לי שהיא משחקת לבד בהפסקות)
 
יש מחברת קשר?

קודם כל, לקחת נשימה עמוקה. שנית - יש לכם (מן הסתם) מחברת קשר, יש יום הורים (שלנו בשבוע הבא). הייתי רושמת במחברת הקשר באותיות *גדולות* ומודגשות, בטוש אדום - To make sure Noam understands the instructions, please double-check that she has all the information she needs to complete her assignments. (תראי איך אני מתנסחת בקנדית מדוברת...) בנוסף: תופסת את המורה ומזכירה לה לבדוק את העבודות של נעם ובמקביל לוודא שהיא מבינה את ההוראות (לחזור במילים פשוטות יותר, פנטומימה, להזעיק את הסגנית לתרגום במקרה הצורך...). אם את אומרת שהגישה שלהם היא לתת לזה זמן - מן הסתם לא מופעל על נעם לחץ לצבוע בדיוק את מה שצריך or else, שזה נהדר. בנוסף: מספרת לנעם סיפורים מצחיקים שקרו לך במצבים שבהם לא ממש הבנת את השפה, מסבירה לה שוב (ושוב ושוב) שזה זמני. בנוסף: מתרגלת איתה משפטי מפתח כמו can you please repeat that? או Pardon? או I'm not sure I understand this. בנוסף, נשימה עמוקה כבר אמרנו? מקוה שבקרוב מאוד היא כבר תשחק בחברותא.
 
לדעתי...

להקפיד לעשות איתה ביחד את השיעורים ולהסביר לה כל פעם מה צריך לעשות ולהקפיד שהיא תקרא ותפרש את ההוראות בשיעורי בית לפני שמתחילה. זה ייקח הרבה זמן אבל זה שווה את זה, כי בסוף היא תפנים מה עליה לעשות בכל שיעורי בית. חשוב לעדכן בקושי הזה ובקושי החברתי שהתעורר את המחנכת.
 

Tamo daleko

New member
לא מבינה את זה

מה זאת אומרת משחקת לבד בהפסקות? אצלנו מצמידים "חונכת" מהכיתה לילדים שלא מדברים אנגלית. בכל כיתה יש את הילדים שיכולים לשמש בתפקיד כזה ובגיל הזה הם גם נהנים מאוד מתחושת האחריות. "החונכת" לא חייבת לדעת עברית, אפשר להסתדר בתנועות ידיים במיוחד כשזה בקבוצות קטנות יותר, למשל בהפסקה. הקטע החברתי משמעותי בעיני יותר מהלימודי. לא מופעל עליה לחץ בבית הספר לעשות את הפעילויות "כמו שצריך" וזה נהדר. לא צריך מתנדבת לדעתי, לא יקרה כלום אם היא תמשיך לא להבין אם צריך לצבוע לפי מיון או לצבוע סתם. היא תבין עם הזמן וזה יקרה מהר מאוד
. (זוכרת כמו אתמול את הפליידייט הראשון של הבת שלי, בלי מילה אנגלית, עם ילדה שוודית, שאף היא אינה דוברת אנגלית. הן שחקו ביחד שעתיים אצלנו בבית, זו דברה עברית וזו שוודית ושתיהן תבלו בתנועות ידיים והסתדרו נהדר. עד היום, חמש שנים אחרי, הן החברות הכי טובות
).
 
זמן להסתגלות

שלום אילנית, נשמע לי ששילוב בין מה שאת מרגישה לבין גישת ה"לתת קצת זמן" של בית הספר היא נכונה במקרה שלכם. הידוק הקשר עם המורה מבחינתך, כפי שייעצו לך כאן, נשמע לי נכון ומתאים. לוודא שאכן רואים אותה ומקדישים לה אולי קצת יותר מאשר לילד אחר שמבין את השפה.לגבי הקושי שאת רואה- האם נועם מבטאת את הקושי, או שהקושי הוא יותר שלך, כשאת שומעת על זה שהיא לא מבינה או משחקת לבד? כדאי לנסות ולהפריד בין מה שאנו מרגישים כהורים, לבין התחשות של הילד. לעניין החברתי- כדאי לנסות ולמצוא חבר או חברה שאיתם נועם תוכל להיפגש אחר הצהריים. זה ידרוש כמובן יוזמה מצדך, אך בשלב זה זה בסדר להיות אקטיביסטים, אם כי גם כאן, נכון שכדאי לתת לזמן לעשות את שלו, ולבדוק עם נועם באיזו מידה ובאיזו דרך הייתה רוצה שתתערבי.
 
למעלה