לא מאושרת...
שלום לכולם, נעים מאוד, אני חבצלת
שמחתי לגלות את הפורום הזה, אני מרגישה שגם ה
בכבודה ובעצמה לא תצליח להדליק אור בעבודה שלי... אני בת 26. בוגרת תואר ראשון (תקשורת ומדעי המדינה). עובדת כמנהלת אדמיניסטרטיבית בארגון גדול, קצת יותר משנה. לעבודה הזו הגעתי במקרה, ובעיקר כי מאוד רציתי למצוא עבודה סמוכה למקום מגורי (ירושלמית לשעבר, עקב נסיבות שונות ומשונות נאלצתי לעבור למרכז במהירות). אמנם במקרה, אבל תוך כדי עבודה גיליתי תחום שמעניין אותי (משאבי אנוש) ושמעולם לא חשבתי עליו כעל אופציה. הדרך ה"קלאסית" להכנס לתחום היא לעבוד שנה-שנתיים בחברות השמה (בשכר כל כך נמוך שלא אוכל להתקיים ממנו), ואז להתקדם לארגון כלשהו. אני הגעתי ישירות לארגון גדול, אבל בתפקיד אדמיניסטרטיבי. עוד בראיון נתנו לי תחושה שייתנו לי להתקדם ולהתפתח והייתי מאוד מאושרת. המצב כיום הוא שלאחר ש"ניכסתי" לעצמי כל מיני תחומים שלא היו בעבר בתחום סמכותי (כמו רווחה, פרוייקטים שונים וכו') - אני מרגישה תקועה, משועממת ובעיקר מתוסכלת. התסכול נובע בעיקר מהתחושה שאני מתנגשת בתקרת הזכוכית - למעט אחת, הבנות במחלקה שלי מאוד לא מפרגנות, משתדלות ככל יכולתן לצמצם את תפקידי לתכנים האדמיניסטרטיביים בלבד, ובעיקר מונעות ממני לעסוק בתחום הגיוס, שבאמת מעניין אותי. המנהלת שלי, שאני מאוד מעריכה, לצערי לא מאפשרת לי ללמוד ולהתנסות. מעבר לזה האווירה במשרד מתוחה מאוד, מלאת אינטריגות ו"סכינאות" - בעיקר מאחורי הגב. בגדול אני אוהבת את מקום העבודה (למעט, כמה אבסורדי, את המחלקה שלי). משתדלת לא לתת למתחים האלו להגיע אליי, אבל לא תמיד אפשר... בשבועות האחרונים אני בודקת אופציות בחוץ והמצב לא מזהיר. החלטתי שקצתי באדמיניסטרציה נטו - אם אעזוב, רק לעבודה טובה יותר שתקדם אותי. המצב בשוק - רחוק מלהיות מזהיר. ואני קצת מיואשת...
שלום לכולם, נעים מאוד, אני חבצלת