לא להשתגע?

זו מצוה

מי שחשוב לו לקיים מצות אז גם פותח את ביתו, וגם במקביל הצד השני יודע שהיא רוצה לקיים מצוה זו ולארח אותו אז מרגיש נוח יותר לבקש.
אצל מתגיירים למשל זו חובה לעשות שבתות אצל משפחה דתית, צריך משפחות כאלו שמוכנות לארח. גם אצל חוזרים בתשובה יש את הנושא הזה של "לעשות שבת" כהלכתה אצל משפחה דתית.
 

kagome10

New member
נראה שאני לא מצליחה להסביר את עצמי

אני לא רוצה לבלות בחברה של יותר מחמישה אנשים. גם אם הם האנשים הכי מקסימים ומעניינים ביקום.

ככה אני. יש אנשים שאוהבים חברות גדולות. יש כאלו שלא. המפגש החברתי המועדף עלי הוא שיחה בשניים. דיאלוג.

אני מבינה שבתור אוהבת ארועים מרובי אנשים קשה לך להבין את הרעיון הזה, אבל אני לא אוהבת אירועים כאלו, גם כאלו שבהם תהני מאוד ותחשבי אותם למוצלחים. אופי שונה.

<אין לי ילדים, ואני לא מתכננת בזמן הקרוב.>

בנוגע לחמות - הבנתי שביקרת קודם כל אותה. אבל למה להניח שאין אנשים בעולם שפשוט לא נהנים מאירוח מרובה אנשים? גם עם המשפחה הכי מוצלחת בעולם, הם פשוט לא אוהבים את זה?
 
את מצליחה להסביר את עצמך מצויין

את רואה רק את עצמך והמטרה שלך בחיים היא לעשות רק מה שעושה לך טוב.
ארוע קטן עושה לך טוב? אז זה מה שתעשי.
ואם יש אנשים שזקוקים לך? שייחנקו עם זה.
 

kagome10

New member
נראה שאת באמת לא מבינה

אם את נהנית מסדר משפחתי מצומצם, אז כולם יהנו יותר אםלא תארחי אנשים. מכאן - הפעולות שלך מקטינות את כמות השמחה בעולם. איפה ההיגיון?

<נראה שאת באמת לא מבינה. אני אדגים לך: איך תרגישי אם היו דורשים ממך, בשביל לעשות את הדבר הנכון, לחיות בבידוד מוחלט שלושים שנה?>
 
אני מאבדת אותך

כמות השמחה בעולם. מילים גדולות וממש ריקות.
אני יכולה לרצות כרגע שולחן שבת קטן.
אבל אנשים רוצים להתארח בשולחן השבת שלי, מה שיעניק להם אושר ושמחה, ומה שיהפוך את השולחן שלי לגדול.
אז הרצון שלי, כבודו במקומו מונח והוא ימתין לפעם אחרת.
ו"כמות השמחה בעולם" תגדל לאור העובדה ששימחתי כמה יהודים טובים שרצו לבוא אליי ומילאתי את בקשתם ברוח טובה.
איפה הבעיה?
 

kagome10

New member
שאת מתעקשת לייחס לי רוע ואגואיזם

במקום להכיר בעובדה שלאנשים שונים יש ערכים שונים. וזה לא הופך אותי לאגואיסטית. רק למישהי שמאמינה בדברים שונים ממך.
 
עד עכשיו לא דיברת על ערכים ואמונות

רק על אגו. אני אוהבת, נוח לי, אני רוצה, אני ואני ואני.
אם הסיפור הוא שאת מאמינה בשולחן שבת קטן או שפסח זעיר הוא ערך מקודש אצלך, אז תהני מזה.
 

kagome10

New member
אם את חושבת שמטרת החיים היא

להקריב כל הזמן בשביל האחרים, במקום להנות בעצמך, תהני.

אני מאמינה שלהקריב את האושר שלי ושל המשפחה שלי זה דבר רע. את מוזמנת לקרוא לזה אגואיזם.

מהניסיון שלי, אם אנשים עושים טוב לאחרים כל הזמן, אבל עושים זאת לא מהנאה אמיתית שלהם, אז זה מביא, בטווח הארוך, לתוצאות רעות.

<ארוחות חג זה הדבר הטוב היחידי שאפשר לעשות בעולם?>
 
ממש לא הדבר הטוב היחידי

אבל זה מה שעלה פה לדיון. סליחה באמת שלא דיברתי על כל מה שאפשר לעשות בעולם.
אני לא מרגישה מקריבה.
אני מלמדת את עצמי להנות מכך שעשיתי את הדבר הנכון, וגם מצליחה להנות מכך בסוף.
אבל עייפתי לגמרי מהדיון הזה.
(בואי נסגור את זה כך:
אם תרצי אי פעם להתארח אצלנו, בכיף.
ואני כמובן לא מוזמנת להתארח אצלך.)
 

kagome10

New member
הסקת המסקנות שלך לא ברורה לי

וממש לא ברור לי איך מהמילים שלי אפשר להבין ש"לעשות רק מה שנוח לי כאילו אני לבד בעולם וכל האנושות מלבדי מתה.". וכל זה מעצם זה שאני רוצה להנות בחגים. עד עכשיו חשבתי שרוב האנשים מניחים שחגים זה זמן לדאוג לעצמם, ונותנים לאחרים בזמנים אחרים.

לדעתי, משפחה קודמת לאנשים אחרים. ולארח אנשים אם את ומשפחה המצומצמת שלך נהנים פחות, זה מעשה לא מוסרי. יש לנו סולמות ערכים שונים.
 
אל תשכחי שאנשים שבאים להתארח אצלך

עושים זאת מתוך ידיעה שאת שמחה לארח אותם, שזה לא עול נפשי עליך (אולי יותר בישול אבל לא משהו שאת לא מעוניינת באמת לעשות) ועל כן זוית הראיה שונה.
אבל אם את יודעת שיש מישהי שבאמת לא רוצה לארח אותך, עדין תרצי להתארח אצלה? רב הסיכויים שלא.
 
איילת את טועה

זכותה לחגוג באיזה אופן שעושה לה טוב
אדם לא אמור להעביר את חייו בסבל למען אחרים
 
מי שכל כך סובל מלהיטיב לאחרים

אז באמת שיסתגר בקונכיה שלו.
אותי לימדו שלעשות טוב לאחרים זה הדבר הכי טוב בשבילי.
ואולי מפה מגיע המקצוע שלי, כשאני מתעסקת בפיפי וקקי של קשישים וחולים זה באמת לא הדבר הכי ורוד ופרחוני שיש. אבל מישהו צריך לעשות את זה, ואני מאוד גאה להיות זו שמזכה אותם למות בכבוד.
טוב, גלשתי קצת מהנושא. לא חשוב.
 
איילת,היא לא אחראית על האחרים

זו סתם דמגוגיה להציג אדם שאינו מרגיש טוב בחברת אנשים רבים כאדם שסובל מלהטיב עם אחרים
 
הדמגוגיה אינה שלי

היא אמרה שבשבילה לארח זה סבל.
ולא הצעתי לה לארח אנשים רבים או לארח בכלל.
רק צרם לי העניין של לעשות רק מה שנוח לי כאילו אני לבד בעולם וכל האנושות מלבדי מתה.
 
ולארח אנשים בביתך זו תמצית ההתחשבות האנושית?

אין דברים אחרים שאדם יכול לעשות למען אחרים?

איך הגעת למסקנה שאדם שלא אוהב חברת הרבה אנשים הוא אגואיסט?
 
זאת לא המסקנה שלי

המסקנה שלי היא שאדם שעושה רק מה שהוא אוהב, הוא אגואיסט.
באותה מידה אם אני אוהבת שולחנות שבת ענקיים ולכן אלחץ עלייך מאוד לבוא אלי גם אם לא מתחשק לך בדיוק, אני אגואיסטית.
 
למעלה