"לא להניח הנחות"

[מיכל הררי]

"לא להניח הנחות"

יצא לי כבר לשמוע הרבה פרשנויות/הבנות של ההסכמה הזו. אשמח לשמוע איך את או אתה תופסים את ההסכם: לא להניח הנחות. אני אשמור את איך שאני מבינה את זה לאחר כך, על מנת שלא להשפיע על התשובות שאחרים יכתבו

 

[אריק אימון הוליסטי]

הבנה שלי

"לא להניח הנחות" זה משפט שחוב אך הוא כתוב בשפת ה"לא" כשאני מנסח אותו מחדש בשפה שעובדת על מה שכן אני כותב "עבוד מתוך וודאות" כלומר בכל רגע בדוק האם אתה עובד מתוך וודאות או מתוך המחשבות שלך על מה שקורה.. אפשר לומר שיש שני סוגי מציאות : המציאות העובדתית והמציאות של הדיעות. לדוגמא האם קר לכם? חם לכם? נעים אולי? תשאלו אנשים סביבכם ותשמעו תשובות שונות ולפעמים אפילו מתווכים. סביר להניח ששמעתם דיון דומה ל: ... תדליקו מזגן נורא חם פה.. ... מה פתאום קר פה ... ... אני אומר לך שאני מזיע וחם פה.. וכן הלאה... האם הם עובדים מתוך עובדות או דעות? העובדה היא שבחדר יש טמפרטורה של כך וכך מעלות כל השאר הן דעות... מה קורה כאשר אנו אומרים דעה... מהר מאוד היא משתלטת על הכל והיא הופכת להיות העובדה... בכל סיכסוך וכל וויכוח שיש או שהיה לכם בחיים תוכלו לזהות רק דיעות? מדוע? מכיוון לעל עובדות אי אפשר להתווכח... ולכן כאשר אני עובד מתוך וודאות , כלומר מתוך בדיקה מהי האמת ולא מה דעתי עליה, אני עולה מעל הרשימות והפרשנויות שלי ויוצר מערכת יחסים תקינה... אם אני שואל את האדם ממול מה קרה ושומע את העובדות לפני שאני קופץ למסקנות אני מונע סיכסוכים... האם מוכר לכם? "הוא לא התקשר אלי היום... הוא לא אוהב אותי..." "היא לא הכינה ארוחת ערב... אישה נוראית..." "הוא צעק עליי... בוס גרוע.." "לא אמרו לי שלום... שונאים אותי..." כל אלה מסקנות שבאות מתוך הדעות שלי ולא מתוך וודאות הדרך לעבוד מתוך וודאות היא פשוט לשאול "הוא לא התקשר אלי היום..." "האם אתה אוהב אותי?" ..."כן" "מה קרה?" כך תקבלו את האמת מהר ותדעו מה קורה לפעמים זה חוסר תקשורת וזה הכל בצלחה אור ואהבה

 

[TheGreatNut]

היה מודע להנחות שאתה מניח.

יצא לי לנסות לא להניח הנחות. לא הצלחתי וגם לא נראה לי שזה אפשרי. המוח מיסודו מניח אין ספור הנחות בכל רגע נתון ואין סיבה שהוא יפסיק לעשות זאת משום שזה יעיל, בריא ונכון. ללא ההנחות של המוח לא יכלנו אפילו לשכב משום שהגוף לא היה משוכנע בכך שהרצפה שמתחתיו תשאר ברגע הבא, או שהיא בכלל נמצאת ברגע הנוכחי. אין ספור הנחות בכל רגע נתון, מרביתן בלתי מודעות. לנסות להיות מודע להנחות שאני (בעל הגוף) מניח, מצד שני, הינה פעולה שככל שמתמידים בה אז גם ניתן לשים לב שאנחנו אכן מניחים הנחות, גם כמות ההנחות מצטמצמת וגם ההנחות נהיות קשורות יותר למציאות בניגוד לשמוליק שבטוח שכל האירופיים הם X.

 

[TheGreatNut]

דבר נוסף...

ממה שחוויתי עד היום למדתי (בינתיים) שהגוף לא כל כך עובד בדרך של "לא לעשות X". יש הבדל של שמיים ולילה בין "לנסות לא לעשות X" לבין "לנסות לעשות משהו שהוא לא X". הדרך שלנו להתנהל בעולם היא דרך עשייה ולא אי עשייה. דוגמא טובה לכך היא לנסות לא לחשוב על פיל ורוד. נו, קדימה! אל תחשוב על פיל ורוד! אל תחשוב על פיל ורוד! אל תחשוב על פיל ורוד! אל תחשוב על פיל ורוד! אל תחשוב על פיל ורוד! אל תחשוב על פיל ורוד! אל תחשוב על פיל ורוד! לא עדיף לנסות לחשוב על בלון ירוק במקום? לא עדיף לנסות להיות מודע להנחות או להיות מודע למשהו אחר במקום לשקוע בהן? זה לא עדיף במקום לנסות לא להניח הנחות? זה באמת עובד למישהו? אני שואל ברצינות - האם יש כאן מישהו שמנסה לא להניח הנחות ומצליח (ושאכן לא מתבלבל ומבלי לשים לב בעצם מפתח את המודעות שלו להנחות וע"י כך הן מצטמצמות)? אני מקווה שזה היה ברור. אשמח לשאלות או הבהרות.