לא לבעלי לב חלש

[fabrigas]

לא לבעלי לב חלש

היי אני בן 23 ואני לא יודע מאיפה להתחיל מזה שאמא שלי נפטרה בגיל 11 או מזה שחליתי בדלקת פרקים בצבא או מזה שאבא שלי נכה 100 אחוז או מזה שלאחי יש סכיזופרניה או מזה שעדין לא היתה לי חברה או מזה שכבר שנה אני לא בקשר עם אף חבר וגם לא יוצא לבלות או מזה שאני לא עובד או לומד, יש עוד אבל אז זה כבר באמת יהיה מוגזם. לא יודע למה רשמתי את כל זה אבל בוא נגיד שאין לי מה להפסיד.

 

[ponitail]

אפשר רק להתחיל מלשאול- למה התנתקת מחברים?

 

[fabrigas]

כתוב לך למה

כל מה שקרה לי יצר תהליך של התנתקות מכולם

 

[יתומה בלית ברירה]

היי בחורצ`יק חמוד,

קודם כל תודה שכתבת לא לבעלי לב חלש זה הכין אותי, והקל עלי מאד בקריאה. תודה מותק. אתה רואה עד כמה אתה בחור טוב ומתחשב גם אם זה דברים קטנים... אני קוראת שוב ושוב את מה שכתבת ואני רוצה לחזק אותך, ולומר לך תהיה חזק! אתה מוכרח להיות חזק! למה אין לך חברה? אתה לא יוצא למקומות בילוי או סתמ ככה ביומיום? אתה מוזמן לשתף כמה שתרצה! אנחנו כאן תמיד! שלך ובשבילך! תרגיש ב /tapuzforum/images/emo82.gif ! /tapuzforum/images/emo96.gif ? /tapuzforum/images/emo212.gif ?

 

[fabrigas]

לא אני לא יוצא לבלות

וביומיום אני בעיקר יוצא לקופת חולים ויש שם הרבה אופציות אבל בעיקר 60+

 

[gal-or]

גם לחזקים יש רגשות.

ומותר לפרוק אותם פה. עדי

 

[ינשופה של הצאט]

למי מאיתנו לב חלש?

לפעמים התחושה שכל צרות העולם נופל על כתיפינו הצרות מלהכיל... אכן לכל אחד מאיתנו סיפור כבד וקשה אני יכולה רק לתת משלי... בת 29 איבדתי את אבי לפני קצת יותר מ-11 חודשים ( עדיין לא מאמינה) לפני שנתיים גילו לי דלקת פרקים אך אני מטופלת בתרופה מעולה יומיומית - אתה מטופל ע"י ראמטולוג? כך אין לי התקפים, כאבים וכו') וחיה את חיי כרגיל. ( מילה מצחיקה, כרגיל....) מבחינת החברים... השארתי לי אחת, הרגשתי שכל מי שלא מתעניין באמת , מי שלא מצליח להיות חלק מהעניין של האבל לא יכול להיות חלק מחיי- חד וחלק בהתחלה ניסיתי וסחבתי כל מיני חברים ובסוף קלטתי שאני סתם עושה ולא באמת מתחבר לי אמיתי , לא שאני מאשימה מישהו אבל כשאתה לא שם אתה לא מבין ויש אנשים שקשה להם בכלל עם הדיבור על העניין ואני לא יכולתי להיות במקום הזה, זה לא שאני כל היום מדברת על אבל, מוות ,אבא שלי , תמיד כשאני מדברת עליו זה בבדיחות הדעת ובכל זאת... אני מאחלת לך שבאמת תוכל לראות את חצי הכוס המלאה שתמצא משהו שאתה באמת אוהב לעשות- נגיד לדלקת פרקים חדר כושר ( משקולות) הוא פתרון מעולה.

 

[fabrigas]

דלקת פרקים

יש הרבה סוגים של דלקות מפרקים אגב ולא פרקים ככה הבנתי שאומרים אבל לא משנה, אם תוכלי לספר לי בדיוק במה מאופיינת המחלה שלך או אם יש לה שם אז אני יוכל לדעת אם זה דומה למקרה שלי ואיזה באמת תרופה את לוקחת. עדיף שתעני לי במסרים כי זה כבר לא קשור לנושא הפורום.

 

[eshkolit32]

../images/Emo13.gifשלום לך ינשופה

צר לי לשמוע על אביך. את יותר ממוזמנת להישאר איתנו, מקווה שתרגישי כאן בנוח....

 

[eshkolit32]

ערב טוב לך../images/Emo9.gif

אני מצטערת לשמוע על אמך, ומצטערת לשמוע גם על שאר הדברים שסיפרת.זה נשמע מאד לא קל להתמודד עם כל מה שציינת. אם לומר את האמת, כשחושבים על זה, אני לא מכירה מישהו שיש לו רק טרגדיה אחת לצערי...לכל אחד יש צרור בעיות, צרור טרגדיות משלו, או של משפחתו/חבריו. דבר שני, אני לא בטוחה שאני יודעת מה זה אומר שיש לך דלקת פרקים, מה זה אומר לגבי התפקוד שלך? סלח לי על הבורות אני אשמח אם תבחר להסביר... דבר שלישי: זה שעדיין לא היתה לך חברה, זה שאתה מזה שנה לא בקשר עם חברים וזה שאתה לא עובד/לומד, אלה דברים שבפירוש אפשר לשנות. אם התרגלת לצורת החיים הזאת זה יצריך עבודה קשה מבחינתך, השאלה היא רק עד כמה אתה רוצה בדברים האלה. אני מאמינה שאם אתה יושב בבית כל היום או כמו שכתבת בהמשך מבלה בעיקר בקופ"ח מן הסתם זה יעכיר את מצב רוחך. אם שקלת לדבר על זה עם פסיכולוג, זאת יכולה להיות התחלה טובה של ניסיון לצאת מהשגרה ולבדוק איך ממשיכים הלאה, כי לפי מה שאני מבינה ממך, השגרה הזאת לא משמחת אותך כרגע. תראה, לא פשוט לשנות הרגלים. אפשר בהתחלה לקבל החלטה - מה רוצים להוציא לפועל. לאחר מכן אפשר לבחור בצעד ראשוני קטן (אפילו קטנצ'יק...). המטרה לעתים נראית מפחידה, אבל אם מתחילים איתה בקטן, זה הופך אותה לברת הגשמה. אני אשמח אם תישאר איתנו כאן.