לא לאלימות

[חנה בית הלחמי]

לא לאלימות ../images/Emo70.gif

כמה מילים מה-

לגולשי וגולשות הפורום וגם לקוראים/ות השותקים/ות, מהפוליטיקה המקומית: אחד הדברים שקשים לי אישית במערכות בחירות, היא האלימות. היא לאו דווקא פיזית (למרות שכבר נתקלתי בכזו, ולמרות הצתת סניף מרץ או כתובות הנאצה שנכתבו נגדם). לעיתים היא מופיעה שאגרסיה ישירה, לעיתים (אולי לרוב?) היא 'פאסיב-אגרסיב', נכלולית, תוקעת סכינים. ניתן למצוא אותה הסיעות ואצל חלק מהמתמודדים, ניתן למצוא אותה בתוך המטות השונים. אקטים של מחנאות, סבוטז', הדרה, לשון הרע, תככים ומזימות - הם אקטים של יומיום ובדרך כלל נעשים באופן לא ישיר וללא יישור מבט לעיניים. זה קורה גם מילולית - עניין שאני מנסה להשאיר את הפורום מחוצה לו, למשל. אני יודעת שיש אמנת בחירות הוגנות וכיו"ב, אבל המפגש המועט שלי עם הנפשות הפועלות בשטח בבחירות הקודמות, במערכות בחירות שעבדתי בהן כיועצת או מאמנת, ואפילו בבחירות הלכאורה ישנוניות כעת- מראה שכנראה זה טמון עמוק בטבעם של בני אנוש. אני חייבת להודות שאלימות - גם כשהיא מגיע במתק שפתיים והסוואה "עניינית" או אחרת - משתקת אותי. למרות היותי "שועלת קרבות" ותיקה, היא ממשיכה להפתיע אותי בכל פעם מחדש. היא גורמת לי לסוג של רפיון, של יאוש. המפגשים האקראיים הללו עם הרוע, לא עושים לי טוב. בשבועות האחרונים עולה בי התחושה שבחירות, בכלל, מוציאות מוטיבציות לא טובות מבני אדם - ואני פוגשת בה יותר מתמיד, בכמה הזדמנויות היא אף הופנתה כלפי. יותר מהשיתוק והרפיון - זה מעורר חמלה. אני קוראת מכאן לכולנו לזכור, שכפי שאני חוזרת ומדגישה בפורום את הקהילתיות הרעננית - יש לה קיום גם בעיר הממשית. כולנו נפגשים בסופו של דבר במקומות טריוויאליים: בסופר, בבתי הספר, בפארק, בהליכת בוקר, בקופת חולים. אני קוראת לכל פעילי הבחירות לזכור שלפני האינטרסים האישיים, שהם באמת חושבים ומאמינים שיש להם ושהם נורא חשובים, קיים האינטרס הגדול מכולם - לקדם את רעננה ולהעשיר ולפתח את חיי הקהילה בעיר. הבחירות המוניציפאליות, למרות כמה עסקנים ותככנים צרי חשיבה במטות השונים - הם משחק לפני הכל ידידותי. ליום הבחירות יש את יום המחר שלו, שם הרוע ושליחי המצווה שלו לא מהמרים על הקלף הציבורי הנכון. אני מצרפת בהודעה הבאה תקציר של ארבע ההסכמות של דון מיגואל רואיס. לקרוא ולהפנים. בהצלחה לכולנו. נ.ב. אנחנו כאן בפורום, אחרי ולמרות הכל - מודל מצויין לשת"פ בין הפכים. אם זה לא היה כל כך קרוב לבחירות, הייתי מובילה כאן רשימה למועצה: רשימת פורום רעננה בתפוז

 

[חנה בית הלחמי]

ארבע ההסכמות / דון מיגואל רואיס

זו מתנת החג שלי לגולשים ולגולשות: המלצה על הספר "ארבע ההסכמות". עם השתיים הראשונות אני עובדת אינטואיטיבית כבר שנים ופיתחתי על בסיסן מערך עבודה מקצועי שלם: טוהר המילה של רואיס הוא "שפה מעצבת תודעה" אצלי. ואני גם משתדלת לא לקחת שום דבר באופן אישי. הנה לינק לספר: http://bookme.co.il/Books/Item_Details.aspx?Barcode=415-43 קנו אותו לעצמכם/ן לחג. לדתיים מביניכם/ן - זה גם הולם את הקרבה ליום הכיפורים. ההסכם הראשון: שימרו על טוהר המילה- באמצעות המילים אנו מבטאים את הכוח היצירתי שלנו. במילים טמונה עוצמה רבה. (דוגמא שנותן רואיס וקרובה לתודעתינו, קיצונית ככל שתהיה: לפני כשישים שנה, באירופה, היטלר תמרן באמצעות המילים מדינה שלמה שחיו בה אנשים אינטליגנטים וחושבים. באמצעות כוח המילים שלו הוא שכנע אנשים לבצע את הזוועות הנוראיות ביותר). כל אדם הוא קוסם, לטוב ולרע, ובאמצעות המילים שלנו יש באמצעותנו לכשף מישהו או לשחרר מישהו מכישוף. כשהן לוכדות את תשומת ליבנו יכולות המילים לחדור לתודעה ולשנות את אמונתנו לטוב או לרע. השמירה על טוהר המילה משמעה שימוש נכון באנרגיה של כל אחד מאיתנו. האמת היא החלק החשוב ביותר בשמירה על טוהר המילה. ההסכם השני: אל תיקחו שום דבר באופן אישי- לא משנה מה מתרחש סביבכם, אל תיקחו זאת באופן אישי. לקיחת דברים באופן אישי, היא ביטוי קלאסי של האנוכיות מפני שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהכל קשור בנו ב"אני". לקיחת דברים באופן אישי הופכת אתכם לטרף קל. אך אם אינכם לוקחים זאת באופן אישי אתם מחוסנים מפני הגהנום. כשאנו רואים אנשים אחרים כמות שהם מבלי לקחת את הדברים באופן אישי איננו יכולים להיפגע ממה שהם אומרים או עושים, גם אם הם משקרים זה בסדר, הם משקרים מפני שהם פוחדים. כאשר אתם משרישים בתוככם את ההרגל שלא לקחת שום דבר באופן אישי אתם נמנעים מכאבים רבים בחייכם, הכעס, השנאה וצרות העין יאבדו טעמם, ואפילו העצב פשוט יתפוגג. לעולם אינכם אחראים למעשיהם של אחרים, אתם אחראים רק על עצמכם, כשתבינו זאת באמת ותסרבו לקחת דברים באופן אישי, לא תוכלו להיפגע מהערות וממעשים רשלניים של אחרים. ההסכם השלישי: אל תניחו הנחות- קיימת בנו הנטייה להניח הנחות בנוגע לכל דבר. אנו מניחים הנחה, חווים חוסר הבנה, לוקחים זאת באופן אישי, ובסופו של דבר יוצרים דרמה אחת גדולה ולשווא. כל מאבקי השליטה שקיימים בין בני אדם קשורים להנחת הנחות וללקיחת דברים באופן אישי. תמיד מוטב לשאול שאלות מאשר להניח הנחות מפני שהנחות גורמות לנו סבל. פעמים רבות אנו מניחים שבני הזוג שלנו יודעים מה אנחנו חושבים ושמיותר לבטא את רצוננו במילים. אנו מניחים שהם ינהגו לפי ציפיותינו, מפני שהם מכירים אותנו היטב. אם אינם נוהגים כפי שאנו מניחים שהם ינהגו אנחנו נפגעים. ההסכם הרביעי: עשו תמיד כמיטב יכולתכם- ההסכם הרביעי מאפשר לשלושת האחרים להפוך להרגלים מושרשים היטב. הוא קשור להוצאה לפועל של שלושת ההסכמים הראשונים. עשו תמיד כמיטב יכולתכם, תמיד בכל מצב שבו אתם נתונים, לא יותר ולא פחות. ורק יש לזכור שמיטב יכולתכם משתנה כל הזמן, בבוקר כשאתם רעננים ומלאי אנרגיה מיטב יכולתכם גבוה בכמה דרגות מאשר משעות הלילה. כנ"ל כאשר אתם בריאים או חולים, וכדומה. כשתהפכו את ארבעת ההסכמים החדשים להרגל, מיטב יכולתכם ישתפר לעומת מה שהיה קודם. אם תעשו כמיטב יכולתכם תחיו את חייכם בלהט, תהיו פוריים תהיו טובים לעצמכם. העשייה תגרום לכם להרגיש מאושרים.

 

[חנה בית הלחמי]

שאגרסיה=כ, הסיעות=אצל הסיעות השונות

והבהרה - אני לא מכוונת לאף אחד ספציפי, ממש לא. נאמנה לחלוטין בהקשר זה להסכמה הראשונה.

 

[חנה בית הלחמי]

../images/Emo208.gif אני פורסת תחינתי בפניכם/ן ../images/Emo140.gif

1. לא להתייחס לגופו של אדם אלא לגופו של עניין 2. לא ליצור פרובוקציות ולא להענות לפרובוקציות. כולנו כאן בשביל רעננה

 

[a r t h e m i s]

באתי לביקור חפוז ואני בורחת

חנה- יש לך עצבים מברזל להמשיך לנהל כאן דיונים אינטיליגנטיים. כל הכבוד וישר כוח. אני לא יכולה לסבול את איך שהפורום נראה.

 

[חנה בית הלחמי]

למה??? אמנם בחירות, אבל המצב סביר

ואת חסרה לי כאן. I need you.