לא כל כך מכובד

[mkz]

לא כל כך מכובד

ראיתי לא מזמן בערוץ חמש+,מקבץ קרבות מזירת ה-ufc מה שנקרא קרבות ul timate.לעניות דעתי,זה פשוט עוול לקשר את המילים "אומנויות לחימה" עם הזירה הזו. אומנויות לחימה זה אוסף של טכניקות רוחניות ופיזיות ,אומנויות לחימה עוסקות בפיתוח הרוח,האישיות,ערכים כמו שליטה עצמית,דרך ארץ ועוד,כמובן היכולת להלחם ולהגן על עצמי חשובה ביותר,וזו אחת המטרות העיקריות בתחום זה,אך אל לנו לשכוח את השאר.לכן מפריע לי כאשר אנשים מקשרים בין ה-ufc זירה די אלימה ששם הדגש הוא בעיקר לפגוע אחד בשני אין כמעט חוקים ולכן אין כמעט טכניקה(וגם הלוחמים שם,חלקם לא מיקצועיים למרות שכל אחד מכריז על עצמו כמאסטר בארבע אומנויות לחימה ולכן אותם מסטרים פשוט "משתוללים" ולא ממש נלחמים),לבין אומנויות לחימה. לסיכום זירה זו לא משתלבת עם הפילוסופיה של אומנויות הלחימה.

 

[יובל נחמקין]

MKZ : "התורה- שבעים פנים, לה" ...

 

[סלבו לוי]

נכון...

אני בהחלט מסכים עם המשפט "70 פנים לתורה", וגם ציטטתי אתמול באחת ההודעות, אבל יש הבדל בין להסתכל על "תורה" מסוימת מזוית ראיה שונה, לבין לעשות משהו שאינו קיים ב"תורה" ועדיין להשתמש בדבר הזה, מעולם המושגים של ה"תורה".... במשך הזמן, אני נוכח לדעת שהמושג "אומנויות הלחימה" מאבד מערכו - כל אחד שממציא משהו, או שחושב כך ולא אחרת, לאו דוקא בהקשר המתאים, הופך אץ תורתו לחלק מעולם "אומנויות הלחימה".

 

[יובל נחמקין]

אומנויות הלחימה מאבדות מערכן ?

ואולי הן פשוט משתנות, או לכל הפחות מקבלות פנים נוספות ?

 

[סלבו לוי]

לאו דוקא

היום, כל אחד שעוסק במשהו שקשור ב"מכות" מכניס ומגדיר את עצמו כעוסק ב"אומנויות לחימה". לעיצים יוצא לי לפגוש אנשים, שטוענו שהם מלמדים "אומנויות לחימה" - אני לא מכיר מה זה "אומנויות" אני מכיר קראטה, ג´ודו, קונג פו וכו´. אחד שבא ומכליל את עצמו כ"איש אומנויות לחימה" - משהו פה לוקה בחסר. כדי שאהיה יותר מובן: בהרבה מקומות, מלמדים "קרב מגע" - בכל מיני קורסים להגנה עצמית, קורסי מאבטחים וכדומה, למרות שאין כ"כ קשר למה שמלמדים לקרב מגע. כלומר - קרב מגע הפך להיות מושג מאוד רחב וכולל, שכל אחד שאין הגדרה מדויקת למה שהוא מלמד (כמו הדוגמאות שהבאתי), אומר שהוא מלמד קרב מגע...

 

[יובל נחמקין]

איך אתה חושב התחיל הקראטה ?

בגישושים ובקיבוץ טכניקות ודרכי פעולה... הזמן עשה את שלו והיום יש לך "אמנות לחימה מסורתית"... זו הדרך בה נולדות אומנויות לחימה חדשות: הגרועות אינן עומדות במבחן הזמן / התלמידים, והטובות (כמו "קרב מגע ישראל", JKD, סמבו וכד´ - שורדות והופכות "שיטות ממוסדות". ובכלל: תגדיר עבורי, מהיא "אמנות/שיטת לחימה" לפי תפיסתך.

 

[דוד כפרי]

סלבו, תקן אותי אם אני טועה, אבל

נדמה לי שבעיניך לא כל שיטה להגנה עצמית היא אמנות לחימה.

 

[סלבו לוי]

בדיוק כך!../images/Emo45.gif

יש הרבה שיטות/צורות לחימה או הגנה עצמית, שמלמדיהן מעידים על עצמם כ"אנשי אומנות לחימה". כדי להיות אדם שעוסק או לומד אומנות לחימה, צריך שיהיה קשר לאומנות לחימה. לדוגמא - מי שנתקל בפרסומים בערוץ הקניות, לקלטת אימונים של טאי בו (או משהו בסגנון), יכול לראות בידוק על מה אני מדבר. לקחו צורת לחימה, הפכו אוצה לאירובי, ועדיין האנשים שמלמדים אותה, טוענים שזוהי אומנות לחימה. כדי שצורת לחימה, תיכנס לקטגוריה של אומנות לחימה, חייבים להיות בה מרכיבים של אומנות, דהיינו, מימד רוחני-פילוסופי-חינוכי (ניתן להמחיש בצורה ספציפית יותר מושגים מעולם אומנות לחימה מסורתית, אבל חשוב להבין שעצם העניין האומנות).

 

[יובל נחמקין]

סלבו: התוכל להרחיב ולהגדיר ...

1. "מימד רוחני" ו/או "פילוסופי" 2. "מימד חינוכי". תודה - יובל.

 

[mkz]

יש משהוא בדברים של שניכם...

אני מסכים עם יובל שאמר"זו הדרך בה נולדות אומנויות לחימה חדשות..." אבל עדיין אי אפשר להתעלם גם מההפקרות שיש בענין(ראה הדוגמא שסלבו נתן בענין "הקרב מגע שהפך למעין מושג כללי והרבה מקומות שלא מלמדים משהוא מוגדר,קוראים לשיטה שלהם "קרב מגע" ובכך חוטאים למקור). לכן זו באמת סוגיה עדינה ומורכבת. לגבי מזה אומנות לחימה מבחינתי:מסגרות שמלמדות רק הגנה עצמית,מלמדות למעשה שיטת לחימה ולא אומנות לחימה.באומנות לחימה שמים גם דגש על הפן הרוחני והפילוסופי וזה ההבדל. "קרב מגע" למשל זה לא אומנות לחימה.(על פי דבריו של "אלי אביקזר" בכיר אנשי הקרב מגע בארץ).

 

[1אמנון אלוני]

איך התחיל כל העסק בכלל

שאלה מאוד קשה שבכללי ניתן לענות עליה די בקלילות,ראשית רוצה אני להגיב על ההכללה של אומנויות לחימה ומי משמכנה עצמו כך אכן לוקה בחסר,להכיל את כולם כלוקים בחסר זו טעות ,תלוי מאוד מאיזה מבט אני משתמש במושג אומנויות לחימה. אני בשנים האחרונות נוהג להשתמש במושג זה למרות שאני בא מאומנות קראטה דו מאוד מסורתית עם שורשים מאוד עמוקים ,אני עושה כך מכיוון שהקהל הרגיל מקטלג כל דבר ולא תמיד בצורה הנכונה,לכן אני מעדיף לפנות לקהל היעד שלי בצורה כללית יותר ,ולאחר מכן אכוון אותו לכיון שאחפוץ. כמובן שתמיד אדאג לציין שאני עוסק באומנות לחימה מסורתית (קראטה דו) אך זה יהיה תמיד לאחר הפניה של המעונין אלי לעסוק באומנות הלחימה, היה ולא יתאים לי או לו אפנה אותו הלאה. אומנויות הלחימה היו תמיד לפי מיטב ידעתי מסורתיות ועתיקות יומין. כל התפתחות נמדדה לפי הרבה קיטריונים אך עצם ההישרדות של אותה התפתחות היתה ההוכחה להמשכן. אך תמיד בעינים מיקצועיות נדע לשייך אותן לשיטות המסורתיות(ולא נראה שהן היו מתבישים בכך) המילה מסורתי חודשה לאחרונה וזאת על מנת לציין את השוני מהוותיק והישן(לו דווקא הטוב ביותר) לחדש. לצערי כיום כולם למדו את הרעיון במילה מסורתי וכל אחד החל לקרוא לעצמו אירגון מסורתי(מבלי לפגוע באף אחד ואם פגעתי מבקש אני סליחה מראש) הנני מציע לחשוב כעט על מונח חדש שיגדיר נכון את ההבדל בין המסורתי - לבין הלא מסורתי אוס אמנון אלוני

 

[יובל נחמקין]

תחשבו על המושג "קרב מגע"...

כדאי להתרגל לעובדה כי העולם משתנה וביחד עם כל השינויים בו, גם עולם אומנויות הלחימה לא קופא על שמריו, אחרת הוא ילך בדרך הדינוזאורים... קרב מגע הוא מונח עברי מודרני לאומנויות לחימה, זה הכל! מה הוא אומר? "קרב" ו"מגע" ... אין לעשות מהמושג משהוא בעל יישות בלתי תלוייה השמורה רק לשיטות מסויימות. שיטה מסורתית שעדיין מתיימרת בין שאר ערכיה, לתת מענה לסיבה המקורית שלשמה היא נוסדה (ל"קרב מגע"), לא צריכה להיבהל מהגדרות ואל-לה לדחות שינויים ותופעות חדשות על הסף כחולי-רע... מבחן הזמן: תזכרו כי הוא השופט האחרון.

 

[יניב ה]

די משתנה

כל אחד ואיך שהוא מגדיר אומנות לחימה, איגרוף טאי, זה אומנות לחימה, ואין בה פילוסופיה גבוהה, אבל היא יעילה בשביל הגנה עצמית, זה ש-1 שווה ל-2 זה לא אומר שזה גם פועל להיפך, כלומר, לדוגמה, בקונג פו יש פילוסופיה, אך זה לא אומר שכל מה שיש בו פילוסופיה אפשר להגדיר כקונג פו.