לא יצא לי החשק,
אהבתי אותה. נתתי לה את כל מה שיכולתי לתת. את כל אהבתי. את מיטב זמני. את כולי. ומעל לכל : את לבי. אהבתי אותה בכל מאודי. חלמתי עליה בכל לילה. ואילו בימים בהיתי ולבי נצטמק בקירבי מגעגועים ורצון לחיות בקרבתה. נתתי את מיטב שנותי וימי בחרותי למענה כי אהבתי אותה אהבת נפש. הייתי מוכן אף לתת את חיי למענה, וכמעט.. כמעט נשמתי נלקחה וחזרה אל הבורא בדרך להגנה עליה. והיום, היום הכל דורכים עליה. בלא כל רגש. הכל מנצלים אותה. ניצול לשם ניצול כאילו לא היתה מלכתי. כאילו לא היתה מלכה כלל. ניצול מעליב ומזיק, ועושים זאת בצורה שהיתה מבישה אף את האחרונה שבין זונות הרחוב. ליבי ליבי שותת דמים. כפלגי מי נחל שוצף קוצף ליבי בוכה עליך אהובה. מה לך כי נבלו ניצנייך מקודקודי כתרי. מה כי לרמס ועלבון נפלת לעיני ההמון אהובת בחרותי? תפארתך וזוהרך דוּבָּר בעולם כולו מן הקצה עד לקצה האחר. כחץ מקשת מתוחה עד שבור ניתרת אל יעדים שרק חולמים השיגום. גיבורה ונהדרת, אויב רדפת השגת חילקת שלל. צלילי נבל דוד המלך כאילו ניגנו מהלך פעמייך. עפר היו לצלילי רגלייך יפה ותמירה. מי עמד מולך ומי זקף גו? מי הביט בעינייך הבוערות ומי לא השפיל ראשו בפנייך - אהובה? חיקך היה מקלט אוני. ובערוב הימים לשפל נפלת. לא רשף בעינך לא זוהר לקודקודך. לא שבח לכוחך ולא רתע מעוגנך. חלושה ונבולה בלי צליל של נבל את עתה. ובכל זאת : אהובתי. לא אנטוש חיקך אף כי התקרר ולא אתיר זרועך כי חָלָש. לא אסיר מבטי מינך כי הזקינוך ולא אטוש קרבתך כימזונת רחוב נפל כבודך. אחיה בך ואחבקך אהובתי נשאַרת.אשמרך גם אם חיי אתן בך.ברית של דמים קיים עלינו. כן, מדינה אהובה ויקרה שלי. לך אני נשבע.
אהבתי אותה. נתתי לה את כל מה שיכולתי לתת. את כל אהבתי. את מיטב זמני. את כולי. ומעל לכל : את לבי. אהבתי אותה בכל מאודי. חלמתי עליה בכל לילה. ואילו בימים בהיתי ולבי נצטמק בקירבי מגעגועים ורצון לחיות בקרבתה. נתתי את מיטב שנותי וימי בחרותי למענה כי אהבתי אותה אהבת נפש. הייתי מוכן אף לתת את חיי למענה, וכמעט.. כמעט נשמתי נלקחה וחזרה אל הבורא בדרך להגנה עליה. והיום, היום הכל דורכים עליה. בלא כל רגש. הכל מנצלים אותה. ניצול לשם ניצול כאילו לא היתה מלכתי. כאילו לא היתה מלכה כלל. ניצול מעליב ומזיק, ועושים זאת בצורה שהיתה מבישה אף את האחרונה שבין זונות הרחוב. ליבי ליבי שותת דמים. כפלגי מי נחל שוצף קוצף ליבי בוכה עליך אהובה. מה לך כי נבלו ניצנייך מקודקודי כתרי. מה כי לרמס ועלבון נפלת לעיני ההמון אהובת בחרותי? תפארתך וזוהרך דוּבָּר בעולם כולו מן הקצה עד לקצה האחר. כחץ מקשת מתוחה עד שבור ניתרת אל יעדים שרק חולמים השיגום. גיבורה ונהדרת, אויב רדפת השגת חילקת שלל. צלילי נבל דוד המלך כאילו ניגנו מהלך פעמייך. עפר היו לצלילי רגלייך יפה ותמירה. מי עמד מולך ומי זקף גו? מי הביט בעינייך הבוערות ומי לא השפיל ראשו בפנייך - אהובה? חיקך היה מקלט אוני. ובערוב הימים לשפל נפלת. לא רשף בעינך לא זוהר לקודקודך. לא שבח לכוחך ולא רתע מעוגנך. חלושה ונבולה בלי צליל של נבל את עתה. ובכל זאת : אהובתי. לא אנטוש חיקך אף כי התקרר ולא אתיר זרועך כי חָלָש. לא אסיר מבטי מינך כי הזקינוך ולא אטוש קרבתך כימזונת רחוב נפל כבודך. אחיה בך ואחבקך אהובתי נשאַרת.אשמרך גם אם חיי אתן בך.ברית של דמים קיים עלינו. כן, מדינה אהובה ויקרה שלי. לך אני נשבע.