שריתה יקרה../images/Emo201.gif
אם את יכולה ומרגישה בנוח, ספרי לנו מה את מרגישה, מה עובר לך בראש? רק אם את רוצה כמובן - ספרי לנו מה הרקע? ובת כמה את? האם יש חברים ומשפחה תומכים מסביבך? לי זה מאד עזר בתקופה הראשונה כשהכל היה טרי. אף אחד לא מרגיש בדיוק כמוך אבל בטח יש אנשים שיכולים לנסות להבין אותך, לחבק אותך, לתת לך חום ואהבה שאת כ"כ צריכה עכשיו. יש בוודאי גם אנשים שלהם כואב בגלל מה שקרה, ואולי להיות יחד איתם ברגעים הקשים יכול להיות קצת מנחם. אני אישית תמיד ממליצה על טיפול פסיכולוגי - לי זה עזר לא מעט בהתמודדות. אפשר להיעזר בפסיכולוג כמי שאפשר פשוט לשפוך את הלב אצלו בלי לצנזר (וזה מאד משחרר), או כמי שיכול לעזור לנו לעזור לעצמנו בכל מיני דרכים. מה דעתך לנסות? אין שום דבר שיכול לרפא את הכאב באופן טוטאלי ונגד זה אין מה לעשות. אבל כן תוכלי בהמשך לחשוב מה הדברים בחיים שלך שכן יכולים לדחוף אותך הלאה ולרצות להתחזק ולהתגבר - אנשים שאת אוהבת, עבודה, לימודים, קריירה, שאיפות ומטרות לעתיד, דברים שאת אוהבת לעשות, התחביבים/הבילויים שלך, הרצונות והתקוות שלך, הבן אדם שאת. אני יודעת שאת עוברת עכשיו תקופה נוראית. אני מבטיחה לך שבעתיד ההרגשה שלך תוכל להשתפר. ההתחלה תמיד קשה, ובהמשך לומדים לחיות עם מה שקרה. זה אפשרי אבל כרגע אולי קשה לך לדמיין את זה באופק. רק תדעי שזה אפשרי. מקווה שההרגשה שלך תשתפר... בינתיים קבלי
חזק ממני.