לא יכולה יותר

fintova

New member
לא יכולה יותר

שלום לכולם! יש לי ילד עוד מעט בן 11, קונצרטה מינון גבוה מאוד, 54 מ"ג כבר לא עוזרת לו, ריטלין לא עוזר, בבית הספר מתלוננים, בבית הוא לא רגוע, מציק לבני הקטן,בני הקטן ממש סובל ממנו, הוא מפוזר, נגעל מירקות, אי אפשר לאכול איתו ביחד כי הוא מקיא כשרואה סלט , כשמריח סלט. צריך להכריח אותו לצחצח שיניים, להתקלח. הוא לא יודע להתלבש!!! ילד בגיל 11 לא יודע לגרוב גרביים!!!מכנסיים תמיד למעטה ורואים חצי ישבן. בערב הוא מתחיל להשתגע!!!ולי בא להתאבד!!! לפעמים אני פשוט צועקת: אני רוצה למות!!! אבל גם להתאבד אני מפחדת, פשוט מפחדת, ויש לי ילד שני ממש טוב. אי אפשר להמשיך לחיות ככה, זה סיוט, כל יום סיוט. כל יום אני מתעוררת עם הרגשה : הנה עוד יום מתחיל בסיוט!!! אני פשוט עייפה מהחיים האלה, גם בעלי מיואש!!! אך אתם חיים עם הילדים כאלה? אני מרגישה שאני שונאת את הבן שלי. איך אפשר לשנוא בן! למה אלוהים שלח דווקא לי ילד כזה? הוא היה צריך לקבל אמא יותר סבלנית. אני לט יודעת למי לפנות? אין פסיכולוגים נורמלים באשדוד. אמא שלי חולה מאוד, אבא חולה לב, בעלי גם כן מיואש כמוני. אין לי אף אחד שיכול לעזור. הוא מפגע אותי, כל היום אמא אמא אמא,מדבר לא יפה. אומר לי :לעזאזל איתך!בא לי להיעלם ולא לראות אותו . אני עייפה ממנו, אני יודעת שזה נשמע גרוע, אבל הוא הסיוט שלי.
 

אלינקה

New member
|


זה מאוד קשה
אין אפילו דבר קטן שהילד טוב בו שעושה נחת?
אני כלכך מבינה אותך למרות שבני לא כזה קשה
אולי שווה לפנות ליעוץ נוסף (בשנידר לדוגמה?)
תחזיקי מעמד
אולי כדאי הדרכת הורים
 

seaking

New member
כמה נורות אדומות של אבחנה מבדלת...

שלום,
לפי מה שאת כותבת נשמע שהבעיה אינה רק הפרעת קשב...

ראשית חשוב לשלול הרבה דברים ראשית כמו הפרעות אורגניות אחרות...
שנית ואולי אפילו קודם לבדוק שאין פגיעה נפשית עקב טראומה או משהו אחר בעבר של הילד...

ממה שאת מספרת אני חושב שזה יאיר לכם צדדים שלא ראיתם

בהצלחה
 
יש בביה"ח ברזילי

את המרפאה הפסיכיאטרית לילדים בהנהלתה של ד"ר אילנה בסון המקסימה. אולי כדאי לערוך לו שם אבחון מסודר? יתכן שיש להם אפילו הדרכות הורים. כדאי לך לבדוק.גם בני היה תזזית בלתי אפשריחת כל עוד אבחונו לא היה שלם(אובחן עם הפרעת קשב, אח"כ לקויות למידה ולבסוף עם קווים של פי.די.די)כשאובחן לבסוף כראוי, והגיע סופסוף למסגרת חינוכית מתאימה לו, וקיבל את הטיפול התרופתי המתאים חוויננו סופסוף מעט רוגע גם בבית.מצטרפת לדעתו של קודמי, שכדאי מאוד להשלים את אבחונו של הנער, ואולי להחליף לו מסגרת חינוכית.
 
היי רונן, בטח שאפשר


אחרי שלושה חודשים בבית, במהלכם ניהלתי מלחמת חורמה כוללת נגד מחלקת החינוך המיוחד בעיר מגורי (עירך) ומפקחת החינוך המיוחד, ולאחר שני אבחונים, שהצתביעו על קווים של פי.די.די, הומלץ לבני שיבקר במסגרת לילדים עם קשיים נפשיים. בשל העובדה שהילד גבוה מאוד בספקטרום, או מחוצה לו, אך משיק לספקטרום, הוחלט כי כתת תקשורת לא תענה על הצורך. בני נמצא כעת בבית אקשטיין באבן- יהודה, הוא מבקר שם כבר כחודש ימים, ובסה"כ מרוצה מאוד. יש לו שם המון פעילויות מעניינות (שפע חוגים, תראפיות קבוצתיות, יתכן שבהמשך יקבל תראפיות אישיות), הוא נמצא שם עד 16:00, ואוכל עם חבריו בחדר האוכל של פנימיית "הדסים"(שזו עבורו חוויה בפני עצמה), והעיקר הוא מוכל מחד, ומקבל גבולות מאוד ברורים מאידך, איש אינו נבהל מהתפרצויותיו וקשייו, ולצוות הרב-מקצועי יש מענה הולם עבורו. אמנם השהות שם קצרה, אבל יש תחושה של הבטחה לעתיד טוב יותר, עבורינו, ובעיקר עבורו.
 
למעלה