48 שעות
של אדרנלין מרוכז שזורם בעורקים. תהליך הפוך, ככול שהשעות חלפו הריכוז והאנרגיה רק גברו, 8 שעות מתום המחזה לא נרגעתי משצף האדרנלין. ועכשיו העייפות נסוכה בגוף. החיבורים שבין המחזה לחיים מפתיעים ומוחשיים. המחזה הזה פוגש אותי במקום , בנקודה בחיים שקורים בה המון דברים שיש בהם את החומרים שמהם מתרקמים מהויות חדשות. ואלה אכן מתרקמות הדרך טרם הסתימה הדרך אף פעם לא מסתיימת לבקש לעצמי אני יכול רק כמה צמתים , פחות, לבחור כמה בחירות שטרם נבחרו, לברר אני צריך לעצמי גם את האופן שבו אני בוחר, לא רק את תכני, נושאי, ונשואי הבחירה. וואלה,,, איך סיפור של תאטרון הפך לסיפור של חיים כוחו של תהליך אמיתי ? והרגעים של אחרי החיבוקים התודות ההערכות ההכרה שיש דבר בדבר רגעים של חום רגעים נעימים וחשובים, ואני הסגפן צריך ללמוד לקבל את כל החום שטמון בהם ולהפסיק לחפש את הכל, במדיד, במושווה, בשכל. גם דברים שכתבם לי פה לי הם מקור של כח תודה. שיא מקומי המחזה מתרחש בגן ילדים, וכמו שהיא אמרה, מיניות יש שם,,,,,, חבל"ז,,,,, תודה לה שויתרה וויתרה וויתרה וויתרה ולא תמיד הבינה למה,,, הצגות סדירות, החל מה 7 באפריל בתאטרון תמונע מידע והזמנות יבואו בזמן אני רוצה, כלומר מבקש, כלומר מזמין שתבואו זהו עכשיו ערמת הנושאים שדרושים טיפול ומענה קוראת לעשייה לא כל החובות הם חובות לא נעימות
