עין הרע ועין טובה
האמת לא מחוור כלל כיצד מעין הבשר תיתכן השפעה מחוץ לטווח הראיה של האדם אם נניח כי זה משהו רוחני הרי נמצא כי אותה אנרגיה היא כח בגוף והרי דבר שהוא כח בגוף הוא בעצם גם חומר. והרי החומר לא יכול לנוע אם לא מניעים אותו, ואף אינו יכול להשפיע ללא מגע פיסי ממשי. נמצא כי עצם ההנחה בדבר יכולת השפעה של אנרגיה סמויה מן העין אין לה כל אחיזה. היא מבטאת יותר את הצורך הפסיכולוגי של האדם להימנע מנטילת אחריות על מעשיו ודרכיו ולהעמיסם על דברים הסמויים מן העין הבאים בעטייה של העיין.המעניין כי כאשר האדם מצליח לא מתעורר אצלו רצון לומר כי עשולי עין טובה אלא הוא זוקף זאת לכישרונו המבורך וחכמתו הרבה. למען הבהירות אוסיף ואציין כי יסודה של העין רעה הוא בתכונת הנפש של האדם לעניין מידת הנדיבות. חז"ל כאשק קבעו את דרגות מידות הצדקה והעזרה לזולת העמידו זאת על היחס בין עין טובה לבין עין רעה. עין טובה היא נתינה שהאדם נותן ביד נדיבה, ועין רעה היא נתינה ביד קפוצה. נמצא שאין לכך כל השלכה לגבי השפעה על הזולת במשמעות רוחנית אלא בשיקוף תכונת האדם כלפי עצמו בלבד. מכאן הושאלה העין רעה גם לתאור מצב בו האדם מזיק לרעהו מכח הקנאה שבו אך שוב אין המדובר על היזק מכח אנרגיה הסמויה מן העין, אלא מכח מידת הקנאה של האדם העושה כל שביכלתו לסכל לאחרים את דרך הצלחתם במעשים בפועל ולא באמצעות שלט רוחני רחוק.
