לא יודע מה לעשות...

הנמצא

New member
לא יודע מה לעשות...

שלום לכולם... בעבר ביקרתי פה לעיתים יחסית קרובות והייתי חבר לא פעיל... אני בחור בן 28 דתי עם "בעיית"(כל אחד מגדיר את זה שונה) הנטייה הכל כך מוכרת... אז אני אספר לכם בקצרה מה גרם לי לכתוב לכם פה: עד פסח עוד ניסיתי להמשיך לחיות את חיי כבחור דתי "נורמלי" יצאתי לדייטים עם בחורות וניסיתי, באמת שניסיתי..אבל כמו שזה נראה אני לא מצליח להמשך... כן זה נשמע שזה מה שאני ולא ממש מובן מה אני רוצה ומה אני עוד תוהה... במהלך הדרך יצא לי לשוחח עם כל מיני בחורים,בעיקר וירטואלים, ששחלקם ניסו לדחוק בי "להתחיל לחיות" ולהתחיל להכיר במה שאני... לאחרונה הרגשתי לחץ אדיר והחלטתי שאני כרגע מפסיק עם כל הדייטים והרגשתי צורך עז לספר על עצמי למישהי קרובה. מה שכן הלחץ הזה גרר אותי לתהומות ממש לא טובים וצללתי לדכאונות עמוקים, אז החלטתי לשחרר קצת ולא ללחוץ. ההתלבטות שלי היא כזו, ברגע שאני מספר בעצם שאני כזה וכזה או שכנראה אני כזה וכזה אין ממש דרך חזרה וכל הזמן אני מסתובב בפחד והתהייה הזו, זה בטוח מה שאני? הרי אני כן יכול לפתח קשר עם בחורה מלבד להמשך אליה, כן כן אני יודע שזה נשמע שאני מנסה לדחוק בכל כוחי אבל אני באמת כבר לא... פשוט הפחד הזה , התהייה הזו שזה אולי דברים בהמלך החיים והביטחון העצמי הנמוך לקחו אותי לכאן ואני בעצם יכול להתאהב ולהמשך לאישה.. אני אציין ואומר שנסיוני הוא מאוד מועט ואני דיי חי חיי התנזרות... אם אתם תוהים אז אני לא בחור חרדי, ולא בוגר הסדר/גבוהה.. יש חברים המגדירים אותי דתי לייט. לאחרונה החלטתי להתחבר לאטרף..לנסות למצוא מישהו ואם אני אמצא וארגיש את ה"אהבה" הזו שכולם מדברים עליה אני אבין ואוכל לעשות את הצ ע ד ולספר למישהו, לגלות את הסוד המאוד כבד שאני סוחב עליי שנים לבד. אני בטוח שחלקכם הלא קטן קורא את זה ואומר.."עוד בחור כמוני" אבל זה כל כך מייאש ומתסכל, אני מרגיש כל כך תקוע, לא מצליח להשתחחר, מתוסבך לגמרי ולא יודע איך אני יוצא מכל הפלונטר הזה ומשחחר את החים האלו שלי. אני לא ממש יודע למה אני כותב פה אבל אני כבר דיי חסר אונים...איך משתחררים, איך אנשים מצליחים "לזרום"(מילה מעצבנת!!!!), איך??? טוב.זהו..פרקתי קצת.. תודה על "ההקשבה" שתהיה שבת שלום לכולם פה ושנהיה חזקים.... ביי
 
זה בסדר...

משמח אותי שאתה בטוח סוף סוף לדבר על זה. תראה להתחיל לחיות זה קשה. אתה רוצה לפי מה שאתה אומר לחיות אבל אתה עדיין לא יודע אם אתה באמת בעל נטייה הומוסקסואלית. ולא זו לא מילה גסה. הייתי מציע לך לדבר עם משהו קודם , לא בעל מקצוע אלה סתם אחד, אני מציע את עצמי וכמוני אני בטוח, יש עוד הרבה בפורום. תראה אם אתה מסוגל לדבר איתו ואתה מרגיש טוב. ואם כן אין מה להתבייש. לגביי לזרום, זה לוקח זמן לפתח בטחון במה שאתה עושה במיוחד אם הוא חדש לך. אבל, אם אתה כתבת כאן אז יכול להיות שאתה מוכן. נסה לדבר ותראה לאן זה מוביל. וזה בסדר גמור שאתה בלי נסיון, יש כמוך הרבה. הכי חשוב זה לזכור שאתה בסדר גמור איך שאתה. בהצלחה.
 

oriel ahamud

New member
ברוך הבא.

אני מעריך את היושרה שלך לספר למשהי קרובה על הנטייה המינית. זה מאוד קשה להתחיל את החיים.... ככה פתאום בגיל מאוחר. אני מאמין שלכל בן אדם יש את הזמן שלו ואת התקופה שלו לפתוח דף חדש. הרי כל בן אדם רוצה את הכי טוב שבעולם אתה צריך לשים פס על כולם ולצעוק : אני הומו, תלכו לה.....! אני יודע ומבין שזה קשה ורוב הבחורים כאן עוברים את הדברים הזה שנקרא התמודדות של הנטייה והדת. יעזור לך המון אם תתחיל להאמין בעצמך ותתן לך חיזוקים חיוביים שאתה כן יכול להצליח ולחיות ולשרוד במקום שבו אתה נמצא. רק אל תתייאש גבר! כל החיים שלנו אנו נתונים להתמודדיות כאלו ואחרות בכל גיל נתון מילדות ועד זקנה. באהבה
 
עברתי את מה שאתה עובר

כשהייתי בן 24. יצאתי עם בחורות כדי לרָצות את ההורים, את השכנים בשכונה הדתית שבה גדלתי, וגם את עצמי. אני עצמי דרשתי מעצמי לצאת עם בחורות, רציתי "להיות כמו כולם". לא הלך,לא הצליח, היה בלתי אפשרי. המשיכה שלי לגברים הייתה חזקה, ועם בחורות יכולתי להיות רק ידיד. ראיתי כי מה שאני עושה גורם עגמת נפש לבחורות המסכנות שאינן יודעות למה אחרי חודשיים או ארבעה אני מסיים את הקשר שלי איתן. רחמתי עליהן, אבל לא העזתי לומר להן את האמת. בינתיים, מצד שני, התחלתי להכיר בחורים, אחד מהם ממש שבה את ליבי, חביב כזה, נאה כזה, עדִין וגברי בו-זמנית. ולאט לאט תשומת הלב שלי והאנרגיות שלי הושקעו יותר ויותר בקשר עם גבר. בגיל 26 נאלצתי לחפש עבודה ולימודים בחו"ל. כאן חל מפנה חד בחיים שלי, כשהגעתי להכרה שאיני מאמין ושאני רוצה להיות חילוני. הכרתי גבר מקומי, ומאז אנחנו חיים ביחד, 32 שנים. הוא הפך לחלק מהמשפחה, הוא בא איתי לארץ, כולם אוהבים אותו, המשפחה והחברים מהישיבה, למרות שהם דתיים. לא מבין איך זה, אבל הם השלימו עם העובדה שאני הומוסקסואל ובמקום אשה יש לי בן זוג.
 
לא הייתי רחוק ממך `הנמצא`

/tapuzforum/images/Emo24.gifעד שהתרחש אצךי הנס (כפי שהגדיר זאת גיי40גברי, הייתי מתרועע עם חברים (שאגב כולם התחתנו והקימו משפחות) בזמננו מי העז לדבר על המושג הומו או נטיה הפוכה, זה היה בסודי סודות ובחדרח חדרים, קראנו לזה `משחקי ילדות`. אתה ניסית את מזלך עם נשים, עשית את שלך לא הולך, מה לעשות, צריך גם לדעת להשלים עם המצב, היום בשל המודעות הרחבה יותר לא בושה להיות הומו, נכון שזה קצת מביך לצאת מהארון, אז נשארים שם ומתוכו בונים את החיים, כל אחד בדרך המתאימה לו. הספקתי בשנתיים כאן להכיר הרבה הומואים גם חרדים, הסדרניקיםמ ודתיים (גם נשואים ודומיניים) וזה כמובן, לדעתי, לא סותר אם שמים גבולות עפי כללי ההלכה (כמו למשל איסור משכב זכר) טענתי תמיד שלדעתי שהאהבה לגברים היר הרגשה ותחושה בתוך קרבנו, עם רגשות אלה נבראנו וכך הקב"ה אוהב אותנו. כדי לספר על מצבך, עליך קודם להשלים ע עצמך שאתה כזה (הומו) ולמצוא את החבר הטוב ביותר שאתה יכול לסמוך עליו שייתן לך כתף ויעודד אותך. לגבי אטרף לצערי אני התאכזבתי ממנו לחלוטין שם חפשים רק סטוצים וסקס. מציע לך גם להתייעץ עםמהרב רון יוסף מארגון הו"ד (הומואים דתיים) שיכול לייעץ, לכוון ולסייע לך. בהצלחה ותהיה חזק
 

Leir

New member
../images/Emo201.gif

שלום,קראתי את אשר כתבת ואתה מתאר פחד,חששות,דכאון...תחושות שרבים מחברי הפורום ובכלל יכולים להזדהות. המציאות הלא פשוטה שאתה חי בה,חוסר הניסיון גם בגיל 28 והאכזבות הרבות למרות הרצון לרצות את הסביבה ואת עצמך וגם כשאתה כבר בוחר להתנסות במשהו אחר אתה מגלה שלא הכל "ורוד" גם שם אני מציע ,וזו כלל לא בושה,לפנות לגורמים מקצועים שיכולים לכוון אותך בצורה מושכלת ומנוסה הלוואי והיו לי האמצעים לעשות זאת בעצמי! רבים פונים היום לפסיכולוגים ובאמת שאין מה להתבייש מה גם שהחיסיון מובטח כמובן זה יכול לשפר את איכות חייך ואולי שווה לפנות להתיעצות. מה שלא יהיה אני מאחל לך מעומק הלב שתמצא את שלוותך בקרוב ואת המקום שבו אתה שייך ובו טוב לך באמת! שבת שלום:)
 
רק תראה כמה תגובות-הרבה היו ועדיין באותו מצב

זה שלב מעצבן,מתסכל ומחרפן. ואני יכול עוד להמשיך כאן בתיאורים כאלה, אבל הבנת את הפואנטה. רבים פה כבר כתבו דברים טובים ומעודדים. אני גם רוצה לחזק אותך,שאתה לא לבד!! אם אתה מרגיש בודד-כך חבר/חברה קרובים ותשתף אותם בריגשותיך. אין כמו פריקת עול מהלב. ותאמין לי שיקישבו לך,ינסו לתת עצה. יהיה טוב ידידי היקר-אתה תמצא אהבה, אתה תזכה בחיים טובים. צא החוצה,תראה את השמש הזורחת, את הציפורים מעופפות להם, העלם הוא לא חשוך-אנשים אוהבים ויאהבו אותך כמו שאתה.
 

seregon7

New member
מחזק את הדברים שנאמרו לך!

ומציע לך גן לשקול אופציה של לאו דווקא לפרוק את העול הענק שמכביד עליך אצל חבר קרוב או בן משפחה, אלא מול זר גמור. זה אפילו לא חייב להיות במסגרת פסיכולוגית או טיפולית, זה יכול להיות בהתייעצות עם חבר בארגונים גאים (הו"ד, יש עם מי לדבר...) או באמת זר גמור. וכמובן, יש לך גם את הפורום הנהדר הזה! אני חושב שזה אולי יקל עליך להיפתח וככה גם לא תצטרך לדאוג בנוגע להשלכות או לצעד שאין ממנו חזרה. מאחל לך רק טוב ושמחה!
 

Nחמן

New member
ברוך הבא, הנמצא

קטונתי מכל החסדים ומכל האמת. אני שייך לגברדייה ה"קשישה". אומנם יכולתי להשפיע עליך מנסיוני אבל כפי שכתבו חבריי, הדור שלי היה שונה לגמרי בעניין זה. מטבע הדברים עקב הבעייתיות הרבה בגילי והעדר חברה מתאימה (לשני הצדדים), כמעט אינני מתעסק בעניין זה מלבד המעט שאני כותב בפורום. הדבר המועט, שאני יכול לומר לך הוא, שזכית, שהפורום כיום הרבה יותר סולידי ותרבותי מבעבר. הגולשים כאן חדורי הבנה, שהמטרה היא לתמוך בכל מי שנמצא כאן, וגם אם יש חילוקי דעות פה ושם, הרי כנמעט אפשר לומר "אלו ואלו דברי א-לוהים חיים". אני חייב לציין דווקא את "פורטי", שכמדומני הוא הגולש החילוני היחיד בפורום כיום. כאשר ראיתי את הכבוד, שהוא רוכש לפורום ולהשקפה הדתית של גולשיו, אמרתי: הלוואי ירבו כמותו בישראל! אז הנה לך דוגמא של אהבה אמיתית - אהבה, שאיננה תלויה בדבר, ורק כך אפשר להתגבר על מכשולים רבים. אני מבקש להמליץ בפניך בחום רב על ארגון הו"ד. ארגון הו"ד הוא ארגון פרטי של שני בחורים, שכל מטרתם היא לסייע להומו הדתי להתגבר על קשייו מבלי לוותר על אמונתו הדתית. לא נכנסתי לזה כאן אם לא... כבר ידוע גם לגולשי הפורום - שבת הו"ד, שהולכת ומתקרבת אי שם בארץ. אני מציע לך לעקוב אחר ההודעות בפורום לפרטים נוספים. מומלץ מאוד! לשם האיזון - לא באתי לפגוע בארגון "מתחרה" בשם "חברותא", שאף הוא עושה דברים נהדרים במישור החברתי, וכל אחד מהם - כבודו במקומו מונח. בהצלחה!
 

הנמצא

New member
לא ממש ציפיתי לתגובות

האמת, באמת שלא ציפיתי לתגובות...כי באמת שאין מה לומר כל כך.. בכל אופן, תודה רבה על דברי העידוד ועל האכפתיות.... אני לאחרונה שוקל למפגש כלשהו אבל גם זה אני מניח תהליך ובכלל הכל זה תהליך שאני עדיין אצטרך להמשיך לעבור לבד עד שהמחסומים המעצבנים האלו ייעלמו... טוב...אין צורך שאומר מילה נוספת, הרי אני מדבר פה בשם עצמכם..
אני מאחל לכם מה שאני מאחל לעצמי ולעצמי מה שאני מאחל לכם.. הלוואי שנחייך כל יום כל היום , אבל נחייך נחייך כן.. ככה מכל הלב... שבוע טוב!
 

ישי 321

New member
אתה לא לבד אחי.

כן זה נדוש אבל באמת שאתה לא לבד! . רובנו כאן לפחות עוברים\ עברו את שאתה עובר.. . הנטייה גורמת לנו להרגיש נחותים מאחרים. גורמת לנו להרגיש לא שווים. לרגשי אשמה ובושה שאנו כאלה. אבל ידידי היקר. כאן אנו תומכים זה בזה, ויש כאן אנשים שבאמת רוצים לעזור. תראה גם אני ניסיתי עם נשים ואפילו התחתנתי כדי להיות כמו כולם אבל זה לא הלך . היום אני מנסה להשלים ולחיות בשלום עם עצמי. אני מנסה לא לדרוש מעצמי דברים שאני לא יכול ... למשל אני אומר לעצמי שאני לא חייב להתחתן כדי להרגיש טוב. אני לא חייב להיות כמו כולם.. ואני שווה כמו כולם למרות הנטייה. .כל אחד יש לו את "הפייקלה " שלו. אחי תנסה לא להילחם בעצמך, ותנסה לחזק את עצמך בדברים הטובים שבך. ותבין שזה לא סוף העולם להימשך לגברים. ובאמת שיש דברים הרבה יותר קשים. זה טוב שאתה מדבר על זה ומשתף אחרים. תתעודד ותחזיק מעמד ידידי היקר.
 

avitano

New member
שלום לך

נראה שאתה מתחיל לגבש לעצמך זהות אני בטוח שזה לא קל ולא פשוט כל החיים מחנכים אותנו לדרך אחת בלי להסביר שיש גם דרכים אחרות ועכשיו כשאנחנו מגלים שיש דרך אחרת אנחנו פוחדים תהיה בטוח שהרבה אנשים שואלים את עצמם אם משהו באופי שלהם גרם להם להיות ככה אבל בדרך כלל כשאותם אנשים מסתכלים אחורה הם מתחילים כמו פאזל, לחבר דברים ולהבין שהם תמיד היו ככה ותמיד זה היה במודע, ובעצם זה מה שעיצב להם את האופי, ולא שהאופי עיצב להם את זה... אני חושב שלא משנה מה בסופו של דבר יהיה, אין לך ממה לפחד אלו החיים שלך ויהיה לך טוב בכל מקרה, אין הרבה הבדל, אהבה זו אהבה, והחיים הם אותם חיים בכל מקרה, קשים מעייפים וקצרים... מקווה שתמשיך להיות חזק, תשמע ללב שלך, לא בצורה של קלישאה, אלא באמת תשמע לו, תנסה לחשוב מה אתה רוצה מבפנים... תהיה בטוח שיש שם תשובה אתה רק צריך להגיע אליה ולהבין שזו התשובה הנכונה
 
למעלה