לא יודע מה לעשות.

[דניאל הירושלמי]

לא יודע מה לעשות.

אני כבר בן 24, ופשוט עצוב לי כל הזמן. אף אחד לא רואה את זה מבחוץ,אבל עצוב. והם כולם מתחתנים סביבי, כולם. וגם אני רוצה להתחתן. אבל זה לא אפשרי - כי אני הומו, ואני נמשך לגברים, ואני לא יכול להתחתן עם אישה. פשוט לא יכול. ולמצוא אותו,זה אפשרי בכלל? כי אני לא מוצא. אולי אני מחפש במקומות הלא נכונים, אבל איפה נכון לחפש אותו. יש בכלל מקום כזה? ואני פשוט עצוב, ועצוב.

 

[המדליק22]

=)

 

[המדליק22]

אופסס...בטעות...רציתי לומר

שאתה לא לבד...ואני שולח לך חיבוק חם והמון אהבה. אין ייאוש בעולם אפילו אם חרב מונחת על צווארו של אדם...חחח.. קל לומר זאת..אבל אמרו את זה חכמים גדולים מאיתנו אז מי אנו?! אם תרצה לדבר אז שלח לי מסרון. שנה טובה ומתוקה לכל החבר'ה כאן, הנחמדים בלבד. =)))

 

[דניאל הירושלמי]

תודה...

 

[kolkuli1]

אני מצטרף לעידודים !!!

אני גם מצטרך לעידודים! ואולי כאן המקום גם להוסיף... הורדתי את הכיפה... סיפרתי להורים שלי שאני כבר לא דתי... הייתי מדריך בישיבה תיכונית עד לפני שנה ו... כן, סיפרתי לכל החבר'ה שאני הורדתי את הכיפה... חצי מהחניכים התקשרו ( משהו כמו 50% מ350 - תעשו חשבון...) ו... וזה לא הסוף! יצאתי מהארון! כן, כן חברים וחברות התחלתי לצאת מהארון! תאמינו לי או לא. אני עוד יכתוב בהודעה נפרדת ויסביר במפורט... מה רציתי לומר בכל זה?! תהיה שמח אחי! סיפרתי לחברים שלי שאני הומו, השלמתי עם עצמי. וזה כולל את ההשלמה שאני לא מאמין בדת, וסליחה אבל אני חצי כופר! ועד לפני חודש הייתי מחנך בישיבה... דיברתי עכשיו עם עוד ועוד חברים וחניכים והם מקבלים את זה כ"כ יפה!!! תיקח נשימה גדולה, תיקח קצת זמן לעצמיך ורק לעצמיך ותתחיל לחשוב מה מפריע לך. לא מה הייתי רוצה להיות!!! אני הייתי רוצה להיות סטרייט, גבוה, רזה, עם עיניים כחולות (האמת את זה יש לי..) חתיך ו... עוד אלף דברים! לא על זה להתחיל לחשוב - כי זה פשוט יביא אותך לאבדון! תתחיל לחשוב מי אתה באמת? אתה הומו? אחלה - זה דבר ראשון. תתחיל לחשוב מה טוב לך? להתחתן עם אישה?! אולי עם גבר? אתה מאמין בדת? איך החיים שלך מתנהלים כעט - כמו שאתה רוצה? יש דרך בה תוכל לחיות טוב יותר? המרכז הוא אתה! ולא שום דבר אחר! המרכז הוא לא החברה או חתונה עם אישה. המרכז הוא לא התורה (וסליחה באמת) או מה הרבנים רוצים! המרכז הוא - אתה - והמרכז הוא: - מי אתה? - ולא מי הייתי מעדיף להיברא. וכמובן כמובן כמובן... חיבוק עננננק ממני!!!! ואתה כמובן מוזמן ליצור קשר במסרון. חג שמח!

 

[המדליק22]

תגובה קצרה

חבל לי עליך שבשל מה שאירע לך לקחת את זה קשה מדיי גם נגד בורא עולם...אם אני מבין נכון את הסיטואציה... בקיצור,צריך לדעת שהוא אוהב אותנו ולא שונא אותנו...ואם מישהו שכביכול מייצג את הדת לא מתנהג בצורה נאותה זה לא אומר שהיהדות כך. נקודה למחשבה...וחיבוק חם גם לך. =) שנה טובה ומתוקה לכולכם.

 

[konito]

הדת היהודית לא עושה דבר בענייננו

יש שמוכנים להיות אזרחים דרגה ז בקהילה היהודית. לקבל גזירות כמו פירושים מחמירים, חסרי פשרות והגיון למשכב זכור. ויש שכשמסתכלים על המכלול ופשוט לא נותרת בהם כל אמונה. הם מחליטים לצאת לדרך חדשה בה הם דורשים להיות שווים, אמיתיים, חופשיים ומאושרים. הם יודעים וחשים שאין בהם כל פגם ושלא חטאו ואין להם כל רצון בגין נטייתם להתנצל או לכפר. שהמשך התיחסות כזאת אל עצמם פוגעת באושרם ובאיכות חייהם. הדת היהודית פשוט המאיסה עצמה עליהם, הפכה מגוחכת, לא רלבנטית ונטולת הגיון.

 

[Nחמן]

הדת היהודית

אינני יודע, מה יש לך נגד הדת, שכל הזמן אתה מתקומם נגדה. הדת היהודית איננה גורם כלשהו בקביעת אורח החיים אלא היא אוסף של חוקים, שנחקקו ע"י בורא עולם, שאתה אינך מאמין בו, ואילו אני ועוד רבים כמוני מאמינים בו. מה תטען עכשיו? האמונה מקשה על החיים? לא! אני מרגיש מאושר באמונתי למרות המגבלות. בעוד כמה שעות אכנס ליום הדין ואבקש ממלך נלכי המלכים, שיכתבני לחיים טובים ויתן לנו שנה טובה. אני יודע, כי "לא במעשים באנו אליך. כדלים וכרשים דפקנו דלתיך". דל ואביון אנוכי במצוות ובמעשים טובים אבל דבר אחד יש לי לומר לזכותי: היה לי קשה והשתדלתי להתמודד עם הקשיים. לא תמיד בהצלחה. לכן אני מבקש סליחה ומחילה על כל מה שפגמתי במצוות התורה ומקווה, שהקב"ה ישמע לתפילתי ויאזין לבקשתי ויתן לי שנה טובה בבריאות, בפרנסה ובמילוי כל משאלות לטובה. אין לי שום גוף אחר, שממנו אני יכול לבקש זאת. ואין אני מצפה מאיש, שיעשה את העבודה בשבילי (ראה הודעה קודמת בעניין זה...). ראה איזה עולם עשיר יש לנו ביהדות! חז"ל לימדו אותנו, שלעולם יראה אדם עצמו/כל העולם (2 אמרות) חציו זכאי וחציו חייב. עשה מצווה אחת, הכריע עצמו/כל העולם לכף זכות. עשה, חלילה, עבירה אחת, הכריע כל העולם לכף חובה!... אתה מבין את משמעות הדבר??? מצווה אחת (לא כסף!!!) וכל העולם מסודר בזכותך. זה לא רק מצווה אחת. כל אדם צריך לראות עצמו כך. אם כולנו נעשה עכשיו רק מצווה אחת, לכל העולם תהיה שנה טובה. ואתה בא להקשות מיחידים או מקבוצות, שאינם עושים דיים... איש מאיתנו איננו מושלם. גם לי כאדם דתי חסר לא מעט ועל אחת כמה וכמה לכל הציבור הדתי. צריך סבלנות לשני הצדדים אבל זה לא קשור לדת. אני מסכים אתך בדבר אחד: אם הייחס של קבוצה שלמה כלפיך הוא, שאתה "מוקצה" מחמת מיאוס ואין לך תקנה אפילו ביום הכיפורים, הריני מוןדיע לך בשער בת רבים, שאתה יכול "לצפצף" על כל העולם (כפי שאתה עושה בד"כ), ולשנות את אורחותיך ללא תנאים וללא ציפייה לשום פרס. הפרס הגדול ביותר שתקבל הוא עצם ההרגשה, שהפכת לאדם אחר. האם זה קל?! להיפך! זה קשה מאוד! רק דווקא משום כך שכרך יהיה הרבה מאוד וכל מצווה שתעשה עשויה להכריע את כל העולם לכף זכות. מתנצל מראש, אם לא אוכל להגיב עוד היום. עליי לעזוב את העיר עוד מעט קט. אחזור אי"ה לאחר החג. מאחל לך ולכל הגולשים שנה טובה ומתוקה ולכולם - הפסיקו לפחד מהדת. היא לא "נושכת" כפי שנראה על פניו. יש בה חיוך גדול ורחב והמון אושר. נסו להסתכל על חצי הכוס המלאה...

 

[konito]

שנה מאושרת לך ולכולם

אני דוקא חושב שהדת מאוד נושכת ואפשר לפרש את חוקיה לקולא באופן שיכילו ולא יפרידו. בניגוד למה שכתבת אני חושב שאת החוקים לא נתן בורא עולם אלא האדם עצמו. שנה מאושרת לכולם.

 

[Nחמן]

../images/Emo51.gif על האיחולים

וכמובן גם לך. הנחה: אילו היו חוקי התורה חוקים אנושיים, כבר מזמן היינו מוצאים דרכים לעקוף אותם. לעניין הפירושים כבר כתבתי בעבר, שאין חובה להחמיר בדברים, שהתורה לא החמירה בהם. חוץ מזה הרשה נא לפתוח בשרשור מיוחד בעניין תקיעת שופקר בראש השנה שחל בשבת.

 

[בוחן לבבות 20]

/tapuzforum/images/Emo45.gif

 

[דניאל הירושלמי]

אולי זה לא היה ברור...

אבל החברים שלי כבר יודעים. סיפרתי להם, והם כולם נהדרים ותומכים. נראה לי שגם ההורים יודעים. לא דיברנו על זה,אבל אני חושב שהם כבר הבינו. זה גם לא הקושי מבחינתי - עצוב לי שאני לא מאושר. גם לא רואה את הדרך להשיג את האושר. רוצה להתאהב. רוצה שיאהבו אותי. רוצה פרפרים בבטן ולדעת שמישהו חושב עליי. כל כך רוצה, אבל לא יודע איך מוצאים את זה.

 

[konito]

אהבה היא לא דבר קל למצוא

זה שאתה רואה שאנשים מתחתנים סביבך לא אומר דבר לגבי האהבה ביניהם. בהרבה מיקרים, בהחלט לא בכולם, מדובר בחתונות בוסר. אנשים מתחתנים בגלל לחץ חברתי וכו'. בהרבה מקרים מתעוררים ביום למחרת עם ילדים ומגלים שזה ממש אסון. שכל כך לא טוב להם. ותאר לך את הסיטואציה של הומו נשוי שזה ממש ולחלוטין גיהנום. החיים זה מסע. להתאהב זה נפלא. יתכן ותצטרך לעבור כמה מערכות יחסים עד שתמצא את אותו אחד שפשוט מתאים לך. יש שלעולם לא ימצאו על אף שהם בקשר או על אף שהם נשואים. אהבה זה המון מה שאתה מביא לקשר אבל גם המון ענין של מזל כי צריך פרטנר הולם. אין נוסחה לאיך מוצאים אבל אני מבטיח לך דבר אחד והוא שהמון המון המון מחפשים אהבה. אתה יכול להעזר באתר היכרות. שים שם תמונות גלויות וכתוב מה אתה מחפש. צא לכל מיני פעילויות שאליהם מגיעים הומואים. למשל בבית הקהילה בגן מאיר בתל אביב יש המון פעילויות כמו ריקודי עם וכו'. מצא משהו שמתאים לך. תגיע לכל מיני מפגשים באגודה. תגיע למצעדים, תצא לברים ולמקומות בילוי אחרים. תכיר אני מניח הרבה. עם הרוב לא יצליח, אבל צריך למצוא רק נסיך אחד. לדעתי היום זה הרבה פחות קשה.

 

[סורנטו]

גם לסטרייטים שמתחילים לצאת קשה בהתחלה. כל

ההתחלות קשות.

 

[konito]

וואו, איזה הודעה מרגשת

אם הומו רוצה להיות מאושר ושיהיו לו חיים בהם פיו וליבו שווים עליו לצאת מהארון. לאף אדם, הומו או סטרייט, אין מנוחה לנפש כל עוד הוא אינו חי על פי מה שהוא. כל הבעיות הנפשיות, כל חוסר השקט הנפשי, כל הלא נורמליות היא תוצאה של אי יציאה מהארון. אני מאוד שמח עבורך.

 

[טוהרtoar]

../images/Emo201.gif

קשה לי לדעת מה לכתוב בדיוק אז החלטתי בסוף לתת למוזיקה לדבר במקומי אני מזמין אותך להקשיב לשיר הזה ולגלות מילים חזקות עם כוח לעודד

 

[סרוג 44]

הזדהות עמוקה

מרגיש בדיוק את אותן תחושות.מזדהה איתך לגמרי. למרות שהייתי נשוי תקופה קצרה ואני "קצת מבוגר" עדיין עם אותן שאלות וקונפליקטים. שכניראה נדע רק אם נלך בדרך של ניסוי וטעייה. אשמח לדבר ...

 

[גייניש]

אויש, זה כל כך,

אבל כל כך כל כך כל כך מוכר! דניאל, אני מזדהה איתך מאוד. כדי להבין עד כמה נסה לדמיין איך זה היה נראה אם היית בארון, ולא רק שהיית צריך להסתיר כמה אתה עצוב ובודד ומריר תחת מסווה השמחה והריקודים בחתונות - אחרי זה אתה עוד צריך לדחות בנימוס (במידת האפשר. חברים נשואים יכולים להיות עלוקות לא קטנות...) הצעות שהם דוחפים לך "מתוך דאגה". אני כותב, לפעמים (פזמונאות בעיקר), ורציתי בעקבות חתונת-החבר-הקרוב האחרונה שהייתה לי לכתוב איזו פראפראזה על "שיר יום-הזיכרון" כך שידבר על חברים ש"אינם בינינו" בגלל נישואיהם... אני בינתיים ממציא אלף ואחת סיבות (דחוקות) ל"למה אני לא יכול להתחתן בשלב הזה של החיים", ואפילו הצלחתי פעם לשכנע כמה חברים (סטרייטים, ככל הידוע לי.) להקים אגודה של בייני"שים שלא מוכנים להילחץ על חתונה כבר בשיעור ד', אבל החבר'ה בגדו בי בזה אחר זה, והאחרון עכשיו עומד לפני אירוסיו ("מזל טוב!!!", הא?), ובכך להשאיר אותי רווק בודד בין ה"שיעור א'"ים לדורותיהם. אני מאמין שאפשר למצוא אותו, שזה בגדר האפשר - אבל מאוד קשה ומסובך, וזה עוד לפני הסיבוכים שצצים אחרי שמוצאים אותו. נאיבי מכך - אני עדיין מאמין גם שאפשר למצוא אותה, וסיפורים נוסח ס ב ב ב מעודדים אותי בכך. אני מניח שזו אמונה ילדותית של ארוניסט שבקושי רחרח את העולם, אבל יש יסוד של תמימות ילדותית בכל אמונה, לא?... אם בא לכם - תורידו לי ת'ראש, או סתם תרדו עלי. גם ככה רוב הסיכויים שאני לא אספיק לראות את התגובות שלכם לעולם בקצב הביקורים הנדיר שלי פה. ודניאל - תשתדל לצאת מהעצבות. לא בקטע הברסלברי - אבל רגשות רעים (החל בגאווה, דרך כעס, קנאה ושנאה, וכלה בסתם דכדוך) פשוט לא עושים לאף אחד טוב, לא לך ולא לסביבתך. אני יודע היטב כמה קל לדבר על זה, וכמה קשה עד אין קץ לפסוע צעדון קטן אל מחוץ לרגשות הללו, שלא ממש שואלים אף אחד לפני שהם לוקחים עלינו שליטה. אבל אם אתה מכיר בך איזו שיטה להקל - אולי התחזקות באמונה בה', אולי התמקדות במה שכן טוב, אולי אופטימיות נאיבית, אולי לחיות את הרגע, חנוך עצמך על פי דרכך - השתמש בה ומהר. חיי עצב הם אומללים. מניסיון. גמר דין לחיים ולשלום, וכתיבה וחתימה לשנה של טוב והטבה ניש