לא יודעת

[דרקון וכלנית]

לא יודעת

אחרי פיטורין וההבנה שזה לא התחום. הי-טק מעורר בי דחיה. לא מעונינת באנשים ,טיפוסים ובכלל בלהיות כלוא מול מחשב. רוצה לפתוח לי עולמות חדשים אבל לא יודעת איך וגם די עייפה מלחפש. או ללמוד בכלל. איך אני מעוררת את עצמי? איך אני מאתגרת את עצמי? איך אני פותחת לעצמי את עצמי?

 

[אמירדרור]

היכרות עצמית חדשה

היכרות עמוקה של חוזקות ודפוסים אישיים, עזיבה לזמן מה את מוקד הקושי. תוכלי להבין יותר בעזרת המאמר המצורף. את מוזמנת לשוב ולהתייחס אחרי הקריאה אמיר דרור

 

[דרקון וכלנית]

מוקד הקושי?

מוקד הקושי הוא עבורי חסימה? תקיעות? חוסר הוודאות לדעת מה אני רוצה? ההצעה היא בעצם להתחיל לבנות ממקום אחר, בלתי מוכר , בלתי מזוהה? אז איך מתחילים?

 

[hilabarak]

שלום לך, ההרגשה שלך מאוד מובנת

לא פעם אנחנו מגיעים למקום שבו אנו איננו רוצים להמשיך, אבל גם איננו רוצים לנוע. פשוט תקועים במקום. כדי לשחרר לפעמיים צריך ללכת לדרך הביניים, לא ממש לברוח מהקיים ולא ממש להישאר בו (לפחות לא לעד). בילית בהיי טק בטח מספר שנים לא מבוטל, אפשר לבלות בו נניח עוד שנה או שנתיים מהיום. בינתיים את יכולה לחפש מישרות שהם בתחום, אבל לא "נטו היי טק". הרבה חברות גדולות הן בעלות יחידות מחשב, מספיק שתמצאי עבדוה ביחידת מחשב בחברה במקום חברת היי טק וכבר עשית שינוי שלא ממש מצריך ללמוד משהו מחדש ויאפשר לך קצת להיות בסביבה יותר של אנשים. כי אותם יחידות הן נותנות שירות פנימי ויש הרבה פגישות ודיונים והמחשב הוא לא העיקר. זה כמובן סתם רעיון, אבל הפואנטה העיקרית היא שאם את מתכננת מעבר איטי יותר מהתחום, אז יש אפשרויות ריאליות. יש אפשרות גם ללמד מחשבים ולייעץ בתחום וכולי. רק הדברים הללו לוקחים זמן, אז שווה לקחת קצת אוויר, להתחיל לנוע, אבל לא ב"בום" אלא במתינות. כך מצד אחד לא מרגישים תקועים, מצד שני לא ממש צריך להתחיל מהתחלה.

 

[אמירדרור]

האם קראת ?

לא ברור לי מתוך השאלות שלך שהתייחסת להצעה שלי.

 

[דרקון וכלנית]

כן , קראתי

אני מנסה להבין מדוע אני חסומה? למרות הרצון לקום ולשנות למה אני לא רואה את הדרך למרות שאני כן רואה את התוצאה.

 

[אמירדרור]

שחרור חסימות

התשתית לתהליך של התרת חסימות מצוייה בעבודה רגשית. המטרה היא להכיר את הרבדים הרגשיים באותם מקומות של חסימות. אלה יכולים להיות דפוסי התנהגות אוטומטיים, אקסיומות על עצמך ועל העולם שכבר מזמן לא נבדקו ויתכן שהן שגויות ועוד מקומות כאלה. הלמידה של הכלי עוזרת להתקרב למקומות הללו ולהתחיל לחולל שם חופש חדש. התהליך אותו אני פיתחתי הנלמד בפרק זמן של מספר שבועות נקרא "התבוננות רגשית" ומקנה כלים לפיצוח אותן תקיעויות. המוקד חייב להיות פעולות ומצבים קונקרטיים, הליכה מדורגת, למידה מעשית ומתוך כך צומחת מדרגה חדשה של ביטוי עצמי. קיימות כמובן שיטות ודרכים נוספות - חפשי את מה שמרגיש לך נכון עבורך. בהצלחה, אמיר דרור