לא יודעת מה לעשות

last day

New member
לא יודעת מה לעשות

שלום
שמי דניאל ואני בת 16 וחצי. בכיתה י"א הופעתי פה כמה פעמים בפורום, אבל אני לא קבועה פה :( יש לי טוראט, ולמען האמת? אני די שמחה מזה
(למרות שלקח לי המוון זמן להיות גאה בטוראט) קצת עלי: הטיקים הופיעו אחרי שהיגרתי לארה"ב עם המשפחה, הייתי בכיתה ב. רק בכיתה ד' שהמצב היה בלתי נסבל לקחו אותי לשניידר, והופס! יש לי חבר חדש, הטוראט. הייתי על רטלין, רטלין SR וLA, אבל התופעות לוואי היו יותר גרועות מהתועלת. ואז לקחתי קונצרטה. בסוף ט, אחרי המון שנים של דיכאון ,ניסיתי להתאבד, היה נמאס לי מהמצב שהייתי שרוייה בו, בלעתי כמות גדולה של קונצרטה ואושפזתי בשניידר. ואני עד היום על טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי שעשה לי נפלאות ואני על כדורי פלוקטין ושום דבר אחר. זה מגילת חיי. אני גם רוצה להוסיף שאני נורא מתעניינת ביפן,שומעת מוזיקה יפנית ואני לומדת יפנית אצל מורה, ואני נורא מושפעת מתרבות יפן. אפשר להגיד שאני אובססיבית לגבי יפן8 -{ (אני גם מתקשרת עם יפנים דרך האינטרנט) בזמן האחרון אני נכנסת יותר ויותר לדילמה על החיים קשה לי. קשה לי להתרכז. קשה לי לשבת וללמוד, ואני כבר לא יודעת אם זה הבעיות שלי או העצלנות שלי. אני לא מסוגלת ללמוד, אני רוצה ללמוד! אבל לא מסוגלת. עם היפנית יותר קל לי להתסדר, כי אני אוהבת את זה, אז איכשהו אני מצליחה ללמוד ולהכין שיעורי בית. אבל את הבית ספר אני לא סובלת, לא סובלת את המערכת חינוך ואת הנושאים שאני לומדת, הציונים שלי נעים בין נכשל (אני מדברת על 40 ואפילו 20) לבין 70-80. למה עניין הלימודים כל כך מפריע לי? כי יש לי חרדות לגבי העתיד. ופה הבעיה שלי מתחילה אין יום שאני לא חושבת על העתיד שלי, זה כבר הגיע למצב של חולניות. (לפי דעתי) אני מפחדת שאני לא אמצע עבודה, ושלא תהיה לי בגרות, ואחייה בעוני, ואצטרך לעבוד בעבודות שלא ארצה. זה כבר הגיע לפרנויה. אני רוצה לעשות בגרות, אני חייבת לעשות בגרות, אבל אני לא מסוגלת להושיב את עצמי וללמוד. אני כבר מתה לסיים את הלימודים, להתגייס (אם יגייסו אותי) ולעבוד כבר! להכיר אנשים שתחומי העניין שלהם זה "ואו איזה נעליים קנית". אני רוצה ללמוד יחסים בין לאומיים באוני' וגם ללמוד את השפה. וכך אוכל לעבוד כמתרגמנית, או כל עבודה שקשורה לנושא. אבל אני בחרדות שלא יעסיקו אותי, ושזה לא נושא טוב שמביא מספיק פרנסה. תודה לכל מי שקרא עד לפה, היה לי קשה להפתח ככה האם הרטלין יעזור לי? אין לי בעיה עם החרפת הטיקים, לא מעניין אותי מה אנשים אחרים חושבים עלי האם החרדה ברמה הזאת נורמלית? או שזה עוד תכסיס של הOCD? באמת תודה רבה! ~דניאל
 

ש ל י ק

New member
דניאל, מאוד ריגשת אותי

הזדהתי עם המון דברים שכתבת ואת ילדה מאוד בוגרת (כך גם אני הייתי בילדותי). נראה שהמחשבות הטורדניות הן אלה שמפעילות אותך ולכן אני לא חושבת שריטלין יתן כאן מענה מבחינת הקשב אלה כדור לחרדות כך שטוב שאת בליווי פסיכולוגי וגם פסכיאטרי אני בטוחה שעם הבגרות שלך והניתוח שלך לכל מה שאת עוברת ובעיקר איך שאת מכירה את עצמך הכי טוב מראה שאת ממש בדרך הנכונה.
 

שביק

New member
שלום דניאל. גם אותי ריגשת בכנות

ובניתוח המצב שבו את שרויה. בוודאי תקבלי כאן תשובות שונות מזויות ראיה שונות, וזה טוב. כך תוכלי לקחת לעצמך את מה שטוב ומתאים בשבילך. אספר לך קצת על הרקע של ילדיי. יש 3 בנות ובן אחד והוא הטוראטניק שלי. מאד רצה ללמוד אך היו לו קשיי למידה קשים מאד אשר לא איפשרו להצליח בלימודיו למרות העזרה הצמודה שקיבל בכל שנות לימודיו. סיים 12 שנות לימוד אך ללא בגרות. את השנה ה-13 עשה עשה במכללה במגמה להנדסאות. לבסוף עזב את לימודיו ללא תואר והחל לעבוד. כיום ומזה שנים רבות הוא עובד בתעשיות הבטחוניות, נשוי ואב לילדה מקסימה בת 8. שלוש בנותיי סיימו את לימודיהן ללא בגרות ועושות חייל בעבודתן כל אחת בתחומה.- הבכורה - מנהלת לשכה באחד מבתי החולים. בת שניה - מחוננת עם קבלות, לא סיימה את התיכון ולא בגרות, אך טוענת שאין לה צורך. היא ממילא הכל יודעת ומצליחה מאד בחברת התקשורת בה היא עובדת. הבת השלישית - ילדה מבריקה ומצליחה בלימודיה, לא סיימה תיכון. אך לאחר הצבא השלימה את הבגרויות בהצלחה יתרה. היא סטודנטית שנה ג' מסיימת תואר ראשון, נשואה, ומצפה ללידה הראשונה בע"ה בקרוב . כל זאת סיפרתי לך, כיוון שאין צורך להכנס ללחץ. טפלי קודם כל במצב הנפשי ושקמי אותו. חשוב שתהיי מאושרת, תוכלי לשדר את הבטחון והשמחה/אושר העצמי שלך ורק אז תהיי פנויה רגשית לחזור ללמודים ולהצליח בהם. את בחורה מאד בוגרת ונבונה ואני בטוחה שתצליחי בעתיד בלימודייך ללא לחץ מיותר. את צעירה מאד "והרכבת לא בורחת" לשום מקום. אני מכירה עוד צעירים/ות רבים/ות שהיה להם קשה מאד ללמוד בתקופת התיכון, עשו הפסקה, "נשימה ארוכה",טיפלו במה שהיה צורך לטפל ובדרך המתאימה לכל אחד/ת ולאחר מכן הדברים הסתדרו. הזמן עשה את שלו. ב ה צ ל ח ה!!!! משביק
 

last day

New member
תודה רבה! ../images/Emo13.gif

נחמד לשמוע דברים כאלה! ולא השטיפת מוח "בלי בגרות לא תצליחי" אך אני לא יודעת למה, אבל אני מפחדת. שלי לא יהיה את המזל של ילדייך, או שמשהו ידפק אצלי. אבל יהיה טוב, כי הרי הטוראט לצידי
והוא איתי בכל מצב שאני
תודה רבה! באמת! את לא יודעת כמה נחמד וטוב זה עושה לי לשמוע את זה!
 

last day

New member
תודה רבה!

באמת נחמד לשמוע כאלה דברים!
אבל האם רטלין יעזור לי מבחינה לימודית? אם זה מה שיעזור לי להושיב את התחת שלי? (סליחה על השפה :S)
 

ש ל י ק

New member
את האמת?

אני בעצמי לא יודעת, יש לי בבית ילד בן כמעט 12 שנוטל ריטלין בגלל ADHD (אגב את אובחנת עם טוראט בלבד או גם עם ADD.ׂ אבל בגלל שגם הוא סובל מחרדות קרה לא פעם שהוא לא היה קשוב בכלל ואף הפריע כי מה שהניע אותו היו החרדות כך שגם הריטלין לא היה אפקטיבי עבורו באותו זמן. ידוע שהטוראט מאוד מתעתע וישנם ימים שהראש נקי לגמרי ממחשבות ויש איכות חיים באותו זמן כי בעצם פתוחים הן ללמידה והן לדברים אחרים, לומר לך את האמת? גם בגילי קורה לי במקום עבודתי שהמחשבות נודדות להן ואני לא פתוחה או קשובה לשמוע דברים כי אני נמצאת בתוך החרדה.... ואת מזכירה לי את ילדי הקטן שאמר לי לפני כמה ימים שהוא רוצה כבר להיות מבוגר (בכלל החשיבה שלו תמיד מונעת קדימה עם המחשבות על העתיד ולכן זה גם גורם לחרדות. הכאב שלי בתור אמא שאני מרגישה שהוא מפספס את ילדותו ולא נהנה או מאושר מדברים שילדים בגילו צריכים לעשות או להנות.
 

last day

New member
אובחנתי עם ADD וADHD וOCD

זה שהילד רוצה להיות מבוגר לא אומר שהוא מפסיד, נראה לי. כי אני בכל זאת מנצלת את גיל ההתבגרות, אבל מעדיפה להיות כבר אחרי זה. בהצלחה עם בנך! מה שתמיד עזר לי שהייתי במצבים כאלה היה ציור. הלוואי והייתי יכולה לשבת שעות בלצייר, זה היה משכיח ממני את כל הצרות בעולם
 

חגית35

New member
אפשר לשלב תרופות אבל רצוי ליווי של

פסיכיאטר את מתבטאת מצויין ובוגרת אז אם תלווי ע"י מישהו קשוב וחד עין וקליטה הוא יוכל לשלב גם סוג עדין של ריטלין (אם בכלל) או אולי תרופה לא ממריצה ויש כאלו שתועיל לשיפור הקשב שלך כי את נשמעת לי מאוד סובלת מחוסר יכולתך לשבת בגלל הקוצים ב-ת....ת... ודוקא בגלל שיש לי ילדים שמאובחנים בדיוק אם אותן התסמונות כמוך אני יודעת שאפשר וניתן לשים דגש על מה שהכי מטריד וחמור ולגבות את ההפרעות האחרות אם הן "ניזוקות" או מוחמרות בגלל הטיפול באחת מהן למשל אם יתנו לך סוג של קונצרטה או ריטלין LA ויגבו אותך בתרופה נגד טיקים בהנחה שאלו יחריפו וישמרו את האוסידי שלך מתון עם אחת מהתרופות שמשפיעות עליו (ריספרדל למשל תוכל לעשות את שתי העבודות, גם להפחית טיקים וגם לטפל באוסידי ואז אולי שתי תרופות בלבד תספקנה) בקיצור- יש תרופות רבות כמובן השאלה אם תרצי ותסכימי לקחת אם הורייך יסכימו יש גם נושא כספי כי התרופות הללו עולות לא מעט לחודש מי אגב הרופא שלך? באיזו קופת חולים אתם? דניאל- בהצלחה לך את מקסימה וכותבת להפליא! תישארי פה. נוכל ללמוד ממך רבות על הטוראט של ילדינו. ואת מאידך תוכלי להיעזר בנו.
 

last day

New member
בשמחה אשאר פה!

בתקווה שיהיה לי זמן תודה לכולכם על העזרה ואהבה שאתם נותנים לי! הרופא שלי? היו לי כך כך הרבה אני כבר לא זוכרת
ד"ר דניאל לובל אבחנה את הטוראט. מיכל טורץ היא הפסיכיאטרית שלי, שכחתי את שם המאחבנת שלי (אך בן אדם מקסים!) שמה היה עם ג'..
רונית אהוד זמיר הפסיכולוגית שלי ואני במכבי. אני כנראה אפשר עם הפסיכיאטרית שלי לגבי מתן התרופות, ואגיד לה את דברייך! תודה רבה! אין על התמיכה שלכם |4u|
 

שביק

New member
אספר לכם משהו: ספורט מסודר עם

הדרכה. כלומר התעמלות או פעילות גופנית יומיומית מסדרת את בעיות החרדות ועוד כל מיני דברים שמפריעים לנו לתפקד. נכדתי הגדולה בת 14וחצי מתעמלת בקביעות. כאשר היתה יותר "צעירה" היתה חסרת ריכוז, וסימנים של "לקראת פיתוח טוראט". גם חרדות במידת מה היו לה. מה שהוסבר לנו - שהפעילות הגופנית הקבועה משחררת אנדרופינים ומיני אדרנלין המשפרים את התיפקוד בצורה ניפלאה. ב"ה אין בעיות ריכוז, בעיות חרדה ועוד מרעין בישין.התיפקוד שלה מושלם. ברוך השם!!!
 
דניאל ברוכה הבאה, רק עכשיו ראיתי את

ההודעה המרגשת שלך... לגבי החרדות שלך - אני מכירה את זה מהצד של האמא ומאד הייתי רוצה להרגיע אותך. אז רק מבקשת להעביר לך את המסר הבא, שהעברתי בזמנו לבני ואולי יעזור גם לך: א. חשש ממבחנים ובחינות אינו סיבה מוצדקת שלא לישון בלילה. אין מדובר במחלה חשוכת מרפא. ב. גם אם לא עוברים את כל הבחינות ב"מכה ראשונה" - לא קרה כלום. "תמיד יש מועד ב'"... ג. לא כולם משיגים ממוצע של 110 בבגרויות. היות וקיים סיכוי סביר שיהיה צורך לשפר ציונים או לעשות מכינה - אז מה הלחץ? ד. אתם בני 16 רק פעם אחת בחיים וחוץ מבגרויות מותר גם לעשות חיים. לשפר את הבגרות אפשר גם בגיל 30.... בהקשר זה, ראי דיון בנושא שיעורי בית שהתקיים אצלינו לאחרונה. דרך אגב - גם לבן שלי (טוראטניק + OCD + ADHD) יש מקום חם בלב לתרבות היפנית
ולכל מה שקשור לזה - מסרטים של קורסוואה עד ל"מנגות" הכי איזוטריות שקיימות בעולם. רק מה - הוא לא סובל סושי
בכלל ודגים בפרט... יכול להיות שמדובר ב"שריטה" של טוראטניקים? כי יש לי חברה טובה שהבן שלה (גם טוראטניק) פשוט "מטורף" על התרבות הסינית.... מקווה שעזרנו ותמשיכי לבקר אותנו
 

last day

New member
גם אני לא סובלת סושי ../images/Emo6.gif

או אוכל ימי בפרט, וזה למה שההורים שלי צוחקים עלי שאני לא אשרוד יום אחד ביפן (הי? אני יכולה לשרוד על מקדונלדס
) אני שמחה שהצלחתי לרגש כל כך הרבה אנשים! ואני מציינת שנית, התמיכה פה פה מעל ומעבר לכל דמיון! אני אעיין בדיון שאחזור מסבתא וסבא! תודה רבה!
 
קישורים רלוונטים לחרדת בחינות

"לחץ : חרדת בחינות" - מחברות: ד"ר אורית כהן; דנה פרידמן. מתך האתר של מט"ח. "חרדת בחינות" - מחברות: חגית אשכנזי ומיכל בן חיים. מתוך האתר של ביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית. מזכירה גם, שיש פורום מיוחד של "תפוז" - "אסטרטגיות והנגשת למידה". גם שם נתן למצוא מידע.
 

הלנה

New member
דניאל ../images/Emo24.gif

הבן שלי (בן 14 וחצי) קרא את מה שכתבת ומאד הזדהה... אין לי ספק שעם אינטליגנציה ובגרות כמו שלך את תצליחי בגדול, אם בגרות או בלי בגרות. אגב, אחותי למדה יחסים בינלאומיים וצרפתית באוניברסיטה, היא אמנם לא עבדה ביחסים בין לאומיים אבל זה תרם לה המון לידע האישי ולהבנת תהליכים והיא כבר שנים עובדת בתרגום ונהנית מאד מעבודתה. ולגבי יפן, אני דוקא בקטע של הכנת סושי. אגב, אני מכירה עוד טורטניקית שיש לה אהבה מיוחדת ליפן והיא אפילו גרה ועבדה שם במשך חצי שנה ומאד נהנתה מהחויה. בהצלחה ושנה טובה.
 

last day

New member
תודה רבה!

מאוד כייף לקרוא את ההודעות האלה
תודה רבה על המחמאות! תמסרי לבנך ד"ש
צריכים לעשות מחקר חדש "מה הקשר בין הטוראט לאסיה"
ומה הטוראנטיקית שהיתה ביפן עושה כיום?
 

הלנה

New member
האמת שאני לא יודעת

היא היתה פעם פעילה בפורום ואפילו השתתפה במפגש הראשון שהיה לנו, אבל הפסיקה לכתוב לפני הרבה זמן.
 
למעלה