M i c h a l y U S A
New member
לא יודעת מה לעשות
לא יודעת מה לעשות.. דילמה קשה קשה. יש לי ילד של הדיירים שלי אצלי בבית. ילד בן 18. הוא גר ברחוב כמעט שנה..הם זרקו אותו מהבית..(כתבתי עליו לפני שנה)..היא וויתרה על הבן שלה בשבילו..בשביל החבר שלה. כן, החבר הוא זה שעובד ומפרנס. היא לא ..הוא לא רוצה שתעבוד..ככה הוא שולט בה. אין לה חשבון בנק ..אין לה כלום על שמה. והוא לא סובל את הבן שלה. הוא זרק אותו מהבית בתחילת שנת הלמודים לפני שנה. הילד הזה לזכותו ..לא נגרר לפשע או לסמים. גר ברכב שלו..הלך לבית ספר..לפעמים לא הגיע ולא עשה את המוטל עליו..אך הוא עבד לפרנס את עצמו..ומידי פעם מצא מיטה וגג אצל חברים. לפני 4 חודשים ..היא פנתה אלי שאתן לו חדר..כדי שיוכל לפחות לגמור קורס אחד כדי לקבל תעודת גמר מבית הספר. הסכמתי..בשבילה. לא בשביל הילד. הוא מאוד קשה..והוא אצלי כבר 4 חודשים..אוכל..ישן..משתמש בכל הדברים של הבית..כאילו זה ביתו. הסכמתי נכון? אוקי.. אבל עכשיו אני עוברת דירה בעוד חודש. מתחילה לארוז ולתת דברים מהבית..כי עוברת למקום קטן יותר. והילד צירך והיה אמור לדבק עם אמו והחבר שלה לחזור הביתה. אולי אפילו לתת קצת כסף בשביל השכר דירה..משהו שייתן לחמור NEXT DOOR איזה INCENTIVE להחזיר את הילד הביתה. והוא פחד ולא דיבר איתו. עכשיו אני שומעת: שהיא הכניסה ילד של חבר שלהם לחדר שלו..ולו אין לאן ללכת. אין לו חברים..המשפחה שלו דפוקה..אמא שלו וויתרה עליו למען ילדי השכן..ואני לא יכולה לקחת אותו עלי. לא יכולה לקחת אותו איתי. וחייבת שיצא מהבית..מרגישה מה זה חרא.. מרגישה רעה..אבל אין לי פתרון. מרגישה חרה ואין לי פתרון. לילד הזה אין גרוש להשכיר חדר..או רכב..כל הדברים שלו בבית אצלי..וואו.. וממש כעסתי עליו..שלא דבר עם אמא שלו..ואולי עכשיו ידבר...לא יודעת מה לעשות..גר אצלי כבר 4 חודשים..
לא יודעת מה לעשות.. דילמה קשה קשה. יש לי ילד של הדיירים שלי אצלי בבית. ילד בן 18. הוא גר ברחוב כמעט שנה..הם זרקו אותו מהבית..(כתבתי עליו לפני שנה)..היא וויתרה על הבן שלה בשבילו..בשביל החבר שלה. כן, החבר הוא זה שעובד ומפרנס. היא לא ..הוא לא רוצה שתעבוד..ככה הוא שולט בה. אין לה חשבון בנק ..אין לה כלום על שמה. והוא לא סובל את הבן שלה. הוא זרק אותו מהבית בתחילת שנת הלמודים לפני שנה. הילד הזה לזכותו ..לא נגרר לפשע או לסמים. גר ברכב שלו..הלך לבית ספר..לפעמים לא הגיע ולא עשה את המוטל עליו..אך הוא עבד לפרנס את עצמו..ומידי פעם מצא מיטה וגג אצל חברים. לפני 4 חודשים ..היא פנתה אלי שאתן לו חדר..כדי שיוכל לפחות לגמור קורס אחד כדי לקבל תעודת גמר מבית הספר. הסכמתי..בשבילה. לא בשביל הילד. הוא מאוד קשה..והוא אצלי כבר 4 חודשים..אוכל..ישן..משתמש בכל הדברים של הבית..כאילו זה ביתו. הסכמתי נכון? אוקי.. אבל עכשיו אני עוברת דירה בעוד חודש. מתחילה לארוז ולתת דברים מהבית..כי עוברת למקום קטן יותר. והילד צירך והיה אמור לדבק עם אמו והחבר שלה לחזור הביתה. אולי אפילו לתת קצת כסף בשביל השכר דירה..משהו שייתן לחמור NEXT DOOR איזה INCENTIVE להחזיר את הילד הביתה. והוא פחד ולא דיבר איתו. עכשיו אני שומעת: שהיא הכניסה ילד של חבר שלהם לחדר שלו..ולו אין לאן ללכת. אין לו חברים..המשפחה שלו דפוקה..אמא שלו וויתרה עליו למען ילדי השכן..ואני לא יכולה לקחת אותו עלי. לא יכולה לקחת אותו איתי. וחייבת שיצא מהבית..מרגישה מה זה חרא.. מרגישה רעה..אבל אין לי פתרון. מרגישה חרה ואין לי פתרון. לילד הזה אין גרוש להשכיר חדר..או רכב..כל הדברים שלו בבית אצלי..וואו.. וממש כעסתי עליו..שלא דבר עם אמא שלו..ואולי עכשיו ידבר...לא יודעת מה לעשות..גר אצלי כבר 4 חודשים..