לא יודעת מה לעשות..

[מיקי בת המקורית]

לא יודעת מה לעשות..

בעוד מספר ימים יש לבני הקטן יום הולדת והוא כל כך, אבל כל כך רוצה לחגוג אותו כמו כל השנים האחרונות... רק שהשנה יש שינוי קטן הוריו התגרשו... ובמצב החדש מכל מיני סיבות ברורות אי אפשר לחגוג לו את היום הולדת כמו שהוא כל כך רוצה מה אתם עשיתם כשהגיע היום הולדת לאחד הילדים? איך חגגתם להם? האם עשיתם יחד או לחוד? האם המשפחות השתתפו? איך עושים לו את היום הולדת כרצונו בלי שיפגע עוד בנוסף לכל?

 

[r e d head]

אממממ....

השבוע יש גם לבת שלי יומולדת ביום שלישי. ובארבע שנים האחרונות יש לה פסטיבל יומולדת שבוע של חגיגה אבא והמשפחה שלו בקיטנה בבית עם החברים שלה ועם המשפחה שלי מלא מלא מתנות..... אני יכולה לספר לך על היומולדת הראשון שלה אחרי שנפרדנו זה היה שבוע וחצי אחרי שהוא עזב את הבית היו לנו הליכי גרושים לא קלים בכלל אבל שהוא עזב, זה נשכח באותו היום עשיתי לה מסיבה גדולה בבית, זה היה פיצוי על השנה הקשה, ומסיבה גם בשבילי הוזמנו כל החברים והורים והמשפחה שלי וגם אבא שלה הגיע והיה קצת מביך בשבילו אני חושבת אבל הילדה היתה ממש מאושרת. בסוף השבוע הזה אני עושה לה מסיבת פיג'מות עם כל החברות שלה, היא הזמינה את אבא שלה על דעת עצמה, היא יודעת שזה בסדר. אוף כמה עבודה מחכה לי לסוף השבוע, 12 בנות ישנו כאן.....(מי ישן בכלל....

)

 

[erezPT]

../images/Emo121.gif

 

[r e d head]

הוא אמר לי לא לגלות שהוא....../images/Emo61.gif

אבאשל'ה....המציץ.....

 

[מצוטטת]

../images/Emo45.gif + ../images/Emo49.gif+../images/Emo140.gif

 

[s h o o s h a]

שתי אפשרויות

עולות בדעתי שתי אפשרויות, שתיהן מתוך ניסיון שלי ועם שתיהן, לדעתי, הילד יכול "לחיות" וכמובן שתלוי בטיב יחסייך עם האב 1. להזמין את האב למסיבת יום ההולדת ולחגוג יחד 2. לערוך 2 מסיבות יומולדת נפרדות (וכמובן להסביר את ה"רווח" שבמסיבה כפולה - מתנות וכו') כאשר מדובר בבת/בר מצווה - נראה לי שעל שני ההורים להתעלות על עצמם, גם אם הם מסוכסכים עד השמיים ו/או מעורבים כבר במערכת זוגית חדשה ולדאוג להיות נוכחים בשמחתו של הילד/ה מאחר ואירועים מסוג זה הם חד פעמיים וחשובים לו/לה עד מאד. מיקי יקרה, חייכי, בכל מקרה ובכל מצב ובעיקר - אם לא יסתדר לחגוג יחד עם האב, בעדינות הסבירי בטוחני שהוא (הילד) יבין וילמד להפיק את הטוב ביותר שיש לו כרגע משני העולמות מזל טוב לבנך מזל טוב גם לך

 

[ניצת שושן]

אצלנו

האב תמיד מוזמן היו ימים שהגיע ואחרים שלא על פי בחירתו לדעתי הטוב ביותר הוא אכן לחגוג יחד במידה ואפשר המלחמות, הכעסים ושאר ירקות לא על גב הילדים וזו השאיפה הגדולה שלי אז נכון שאני זו שמארגנת, רצה ודואגת והוא מגיע כאורח אבל תמיד מזמינה אותו להשתתף (גם אם זה "סתם" מסיבת הסיום של התיכון

)

 

[ophra]

בשנה הראשונה אחרי הפרידה

הקפדתי לערוך את המסיבה המשפחתית באותה מתכונת שהיתה לפני.... הגורים נולדו בהפרש של חודש (ושלוש שנים

) זה מזה נהגנו להזמין את כל המשפחה המורחבת, משני הצדדים (בסך הכל מעל 40 איש) ולחגוג להם בשבת בצהרים עם הרבה מתנות בני דודים עוגות וחיוכים

אז באמת מיד אחרי הפרידה היה לי חשוב (עבורם) להשאיר את המתכונת כפי שהיתה אבל אני מודה...

הרגיז אותי לטרוח ולעמול ולקנות גם עבור המשפחה שלו כשהוא לא נקף אצבע והגיע כמו אורח. אבל הילדים נהנו, וזה הרי מה שחשוב. נכון?

בשנים שאחרי כן כבר פיצלנו. זה הרגיש מלאכותי להמשיך להתעקש על הפורום הרחב כששני חצאי המשפחות כבר לא בקשר, ואף פעם ממילא לא ממש אהבו אלו את אלו...

מבחינתם של הגורים זה בסדר גמור גם ככה הם זוכים לאותה כמות מתנות ולכמות כפולה של חגיגות....

שיהיה לכם יומולדת שמח

אלפי ברכות ואיחולים לך ולבן הקטן עפ

(מתרגשת כל שנה ביומולדת של הגורים הרבה יותר מבשלה...

)

 

[פייה קסומה]

אצלנו

תמיד חוגגים ביחד, עם כל ההורים וכל הסבים (שלמרבה הצער הולכים ומתמעטים עם השנים). כשנפרדנו היא היתה בת 6 והוא בן 9. מאז עברו הרבה יומולדות, בר מצווה, בת מצווה, מסיבות סיום של בית ספר יסודי, חטיבה וכו' לי זה תמיד היה ברור שכך צריך להיות, גם בתקופות של מתחים וכעסים בינינו. ובעניין "מי טורח" אני מארגנת אבל מטילה עליו משימות, שאותן הוא מבצע בשמחה, (תבוא מוקדם לתלות בלונים ולסדר את הרהיטים) וכך אף אחד לא מרגיש "פרייאר"... למה בשבילך זה ברור ש: "מסיבות ברורות אי אפשר לחגוג לו את היום הולדת כמו שהוא כל כך רוצה" ? בכל מקרה, הרבה מזל טוב, פייה

 

[*יערית]

במצב כזה מיקי

אין סיבות ברורות לפניכם..יש רק סיבה אחת "אושרו של הילד",לפעמים אנחנו מערבבים שמחות ב"שמחות" כבר שלוש שנים שאנחנו חוגגים והאב מוזמן כך גם הוריו אבל כנראה שלהם לא הכי נעים להגיע..הם מוזמנים ממני אישית, לא רואה שום קשר לימי ההולדת לבין כעס או משהו שאנחנו מרגישים אחד כלפי השני במידה ויש... אם האב מסכים לחגוג יחד ורוצה בכך אני חושבת שאין למנוע את היום הולדת המישפחתית מהילד....הוא כמו שאמרת כבר נפגע מספיק! ושיהייה במזל טוב

 

[מצוטטת]

מז'תומרת

הוריו התגרשו .....סליחה! מז'תומרת אי אפשר לחגוג לו כמו שהוא רוצה (והכל נכתב בלי שמץ של ביקורתיות) אם רוצים , וכדאי שכך יהיה אז בגילאיים צעירים (אצלי זה עד היום והבכור בן 15) אז יש חגיגונ'ת בשוּתף הוריו התגרשו זה מזה אך הם ממשיכים להיות הוריו!!! גם קשיים אובייקטיבים אישיים מניחים הצידה ולו לשעה למען החגיגה בעיקר עבורו!!! אבל גם למענכם... המשיכו להנות מריגעי הנחת הקטנים לדבר המשותף שתמיד ישאר כזה

 

[מיקי בת המקורית]

הרבה תודה... ../images/Emo24.gif

חוגגים את ימי ההולדת בשותף אף על פי שלא תמיד הכי נעים, אך בשביל הילדים עושים הכל שרק יהיה להם טוב. הבעייה היתה קצת אחרת, כבר מספר שנים שאנחנו חוגגים את היום הולדת לבן במתכונת קצת שונה מיום הולדת רגיל והמשפחות משני הצדדים היו מגיעים. אין לי בעייה עם האבא, אלא עם משפחתו שמאז הגרושין, ניתקו כל קשר איתי, ויהיה קצת מוזר להיפגש איתם דווקא כדי לחגוג לילד. אחרי שקראתי את ההודעות, החלטתי שבכל מקרה אחגוג את יום הולדתו בדיוק כמו שהוא רוצה ואוהב ולהתעלות על עצמי, להכין לו את היום הולדת ומי שלא רוצה שלא יבוא...

 

[ניצת שושן]

יששששששש

החלטת את הדבר הנכון עבור הילד הרבה מזל טוב מיקי

 

[*יערית]

אמא חכמה..../images/Emo20.gif

כן אין הרבה מה לפרשן כאן, את נוהגת בחכמה ולא חשוב מי ומה בקשר העיקר לראות את החיוך שינסך על פני הילד ובשבילך זה אומר ה-כל

 

[פייה קסומה]

חיבוק למיקי

ומזל טוב לנסיך פייה

 

[מיקי בת המקורית]

תודה.. תודה... ../images/Emo140.gif

עד יום שישי יש לי זמן להתחרט.... סתםםםםםם נעשה לו את היום הולדת ביום שישי בערב ואיזה חיוך היה לו על הפנים כשסיפרתי לו שנעשה את זה בדיוק כמו שהוא רוצה היה שווה... לילה טוב