לא יודעת מה לעשות

[alonax]

לא יודעת מה לעשות

שמי אלונה,בת 30 ואני סטודנטית
אני נמצאת בסוג של מערכת יחסים עם בחור צעיר ממני בן 8 שנים,בן 22

הכרתי אותו באיזה מפגש מיוחד של סטודנטים.במקרה היינו שנינו לבד בחדר והתחלנו לדבר
גיליתי בחור מדהים,מצחיק,רגיש,בוגר גם לגילו.בחור שאני יכולה לסמוך עליו ושכיף לי לדבר איתו
וזה התחיל מכלום.במקרה המפגש התבטל באיזה יום ודיברנו קצת,לאחר מכן תמיד אחרי הפגישות הייתי נשארת איתו עוד שעה ופשוט מדברים בחצר או בבית קפה

את האמת אנחנו מדברים בעיקר עליי.הוא עוד צעיר ולא חווה הרבה.אני לצערי יש לי הרבה על מה לדבר על החיים שלי(צלקות מהעבר,הייתה לי ילדות לא קלה,חיי יום יום,ילדים..אני כרגע אם חד הורית לילדה בת 7),אבל זה לא העניין,אני מרגישה שממש כיף לי איתו
הוא התוודה ואמר לי שהוא חושב עליי כבר הרבה זמן אבל לא היה לו את האומץ לעשות את הצעד,הוא חשב שאני לא אהיה בעניין שלו בגלל פער הגילאים,הוא ממש חמוד
למעשה הקשר הזה בינינו נמשך חודשיים.לפני שבוע התנשקנו לראשונה.זה היה כל כך רומנטי ואני מרגישה מאוהבת אחרי הרבה זמן.אתמול היה לו יום הולדת ויצאנו למסעדה,לאחר מכן הלכנו לאיזה גן ופשוט התנשקנו אחד עם השני כמו איזה זוג מאוהב בן 16
וזה מדהים כי אני באה מבית רוסי והוא בכלל מזרחי..לא חשבתי שיהיה לי איתו בכלל קשר כזה

אבל כן יש בעיות..
אני אשקר אם אני לא אגיד שאני מרגישה את פערי הגילאים,אבל זה מינורי.
יש 2 בעיות עיקריות: אחת מהם שאני באה מבית רוסי,אני חיה עם ההורים שלי,ההורים שלי הם אנשים קשים.הם רוצים בחור שיהיה גם ממוצא רוסי,יצאתי עם מישהו ישראלי והם לא אהבו את זה ממש,ואת האמת בגלל זה חתכתי איתו(לא היתי גם מאוהבת בו אבל זה משהו אחר).גם פה יש פער גילאים..אני מפחדת סתם להיכנס איתו למערכת יחסים ולאכזב אותו.אני גם רוצה שהוא יעבור לגור אצלי בבית אם זה יהיה בסדר מבחינתו,זה יעזור לי הרבה יותר.אני גם צריכה לטפל באבא שלי שהוא לא במצב הכי טוב,גם בילדה שלי וגם עסוקה עם הלימודים

אני רוצה להתחתן שוב.לא יודעת אם איתו ואני לא חושבת עליו כרגע בהקשר הזה אבל כבר מאז הגירושין אני רוצה להתחתן עוד פעם.עולות בי המחשבות שאולי הוא לא רוצה,שאולי זה לא יסתדר..גם הקטע שעכשיו אני רוצה להפיל עליו ילדה.
קשה לי מאוד לנהל קשר עם בחור שהוא לא יגור איתי.אני גרושה כבר 3 שנים והייתי בזוגיות עם 2 אנשים,וזה היה לי מאוד קשה כשהם לא עברו לגור איתי,כי לא יצא לי לראות אותם הרבה כי אני פשוט אין לי זמן


לא יודעת מה לעשות.כרגע אנחנו בסוג של קשר,אני בעצמי לא ממש יודעת.מאז הנשיקה מלפני שבוע היא הייתה יחסית מינורית ונשארנו בקשר של סוג של ידידים.אבל אחרי אתמול אני חושבת שאנחנו כבר בני זוג
לא יודעת אם להתחיל את זה,אם לספר להורים אם שווה בכלל לנסות..אני לא יודעת

 

[לימור 3880]

היי אלונה, ברוכה הבאה.

קודם כל, נשימה עמוקה, ולקחת דברים צעד צעד...

לפני שאת רואה אותו כאבא לילדה, או כבעל, או כבן זוג אפילו, תחשבי אך ורק עם עצמך מה את רוצה.

זה נראה שאת מאד לא סגורה על עצמך, ולכן יהיה זה לא נכון להכניס אותו לבלאגן ואז סתם לפגוע בו ולהפגע בעצמך.

אם נקח מקרה בו את כן רוצה אותו - אז קודם כל את מדברת איתו, ואם הוא רוצה אותך, אתם יוצאים יחד....

את בת 30, את אמא לבת... את לא ילדתה בת 14 שצריכה לחשוש מההורים שלה, ברור שאת רוצה שהם יתנו את הסכמתם, ברור שזה יהיה קל אם הם יאהבו את מי שאיתך,

אבל לי למען האמת היה קשה יותר לקרוא שויתרת על בחור שאהבת רק כי הם לא רצו ישראלי, מאשר לדעת שהם אנשים קשים.

הורים הם תמיד קשים, זה תפקידם... אף אחד לא יהיה טוב מספיק עבורך, הם אפילו יהיו יותר קשים ושמרנים ומגוננים אחרי שעברת גירושים או שעזיבה של בן זוג.

זה משהו שלא ישתנה.

אני לא חושבת שבחור רוסי יהיה בהכרח מתאים לך, או בהכרח בעל טוב, או בהכרח יעשה אותך מאושרת, וזה משהו שהורייך יצטרכו להבין.

אם אתם מדברים והחלטתם לתת לזה סיכוי, חשוב שתזכרי שהוא בן 22, זה לא אומר שהוא לא יכול להיות אחלה של בן זוג, אבל זה נראה שלפחות במחשבותייך, את רצה קדימה

הרבה מעבר למה שאולי הוא ירצה לחשוב עליו לפחות בשנים אלה של חייו .

את כבר רוצה נישואים שניים, אבל אולי הוא בכלל לא חושב על מיסוד ל 10 שנים הקרובות ולכן יש לעשות תיאום ציפיות מלא לחלוטין לפני שבכלל נכנסים למשהו.

בשורה התחתונה, לפני שאת בכלל משתפת אותו במה שאת מצפה מקשר, תחשבי בינך לבין עצמך. ולא משנה מה תחליטי - עמדי מאחורי ההחלטה שלך לא משנה מה.

אחרי שתחליטי את, הוא יצטרך להחליט מה הוא רוצה .... גם לו יש הורים שבטח לא הכי יראו את זה בעין יפה, וזה קשר לא קל.

רק אם תהיו באמת מתואמים... מבחינת רגש ומבחינת ציפיות ומבחינת הקושי הצפוי, אז תוכלי להכנס לזה באמת .

גם אם היו יחד, זה לא בהכרח אומר שתהיה חתונה כלל.... מה שאני אומרת, זה קחי דברים יותר לאט, צעד צעד.... אין טעם לרוץ כ"כ קדימה .

 

[alonax]

תודה על התשובה המהירה

על פניו אני כן מרגישה שאני רוצה אותו כבן זוג.הוא מצחיק,יפה,מעניין,כיף לי איתו,אני ממש מרגישה שהוא פשוט שילוב בין ידיד טוב לבן זוג.אני לא נפתחת ומדברת על החיים שלי עם הרבה אנשים,ואיתו זה קרה ואפילו דיי מהר
כרגע אפשר להגיד שאנחנו יוצאים יחד.סיפרתי לו שזה קצת מסובך הוא יודע את זה.אחרי הנשיקות דיברנו על היחסים בינינו הרבה זמן,הוא מבין שזה מסובך.מבחינתו הוא אמר לי שהוא רוצה אותי ושזה תלוי בי,הוא אמר שאם אני רוצה נשאיר את זה על "הולד",אבל אמרתי לו שאני לא רוצה,כרגע אנחנו בזוגייות

נכון שאני אישה בוגרת,אבל עדיין הורים קשים,אין מה לעשות.הבחור שיצאתי איתו(וכן זה חבל מאוד שהם פסלו אותו).כן התווכחתי ועשיתי דווקא אבל ראיתי שהם היו עם פרצוף חמוץ כשהוא פגש אותם,בניגוד לבחור מהמוצא שלי
אני לא רוצה שיווצר אי נעימות.הם גם יושבים לי על הראש וגם רוצים שאני אמצא חתן כי כמו שאמרתי החיי יום יום שלי כרגע מאוד קשים ועמוסים,ועכשיו אני אבוא אליהם עם בחור בן 22?(בעצם 23,הרי אתמול היה לו יום הולדתת(


אני מודעת לזה.אני כן רוצה להתחתן גם,אבל לא יודעת אם איתו.ואני גם לא אלחץ עליו אם הוא לא רוצה

אני רואה בפניי 3 אפשרויות:
1.לחתוך את הקשר לצערי הרב
2.לשמור על זה בסוג של סוד..זה לא נעים.גם אצלו אין ממש פרטיות כי הוא חי עם ההורים שלי ועם האחים שלו.הוא אמר לי שאין לו בעיה שאני אכיר את ההורים שלו והוא אפילו רוצה,אבל עדיין..
החיים שלי עמוסים כרגע.וגם עד לשבוע האחרון הפעמים היחידות שראיתי אותו זה פעמיים בשבוע במפגש הזה.עכשיו אנחנו כן משתדלים לצאת אבל עדיין החיים שלנו עמוסים בעיקר שלי,ואני יודעת שיהיה לי קשה לנהל קשר כזה.אני רוצה לנסות אבל..
יש כאן עוד בעיה כלשהי:לא חושבת שאני צריכה להרחיב אבל אני גם רוצה לקיים יחסי מין איתו.אצלי אי אפשר וגם אצלו אני חושבת שלא כי לא תהיה ממש פרטיות(אולי כן).כאילו אם נרצה רגעים ממש אינטימיים יהיה קשה למצוא
3.לספר להורים ולהכניס אותו הביתה,אם הוא מוכן כמובן.בנוגע לילדה הוא לא דואג,הוא עצמו רוצה ואני מאוד מעריכה את זה

הכדור במגרש שלי כמו שאומרים..ואני לא ממש יודעת מה לעשות.כרגע אני נוטה יותר לאפשרות השניה למרות שהיא תהיה קשה בשבילי

 

[רואה 6 6]

אפשר להרגיש שמאוד לבד לך בעולם

והחיים כפי שהם עבורך היום גדולים עליך.
משומקום הגיע הבחורצ'יק הזה ומפנה קרן אור לכיוונך.
הוא חמוד ונותן לך תמיכה רבה.
אני חושבת שאת צריכה לשאול,מה את נותנת חזרה. את נשמעת לי אדם שבנקודה הזו בחייו לא ממש עומד על רגליו. כל היתר לא ממש חייב לקלקל מערכת יחסים טרייה עם פערי גילאים וסטטוס אבל נכון לעכשיו את לא עומדת על הרגליים רגשית,כנראה גם כלכלית וזה מצב מאוד גרוע להתחיל איתו מערכת יחסים.כל מערכת יחסים.
אני לא בטוחה שאני יודעת מה להציע ממש אבל חשוב להפנות את המודעות לעוד צדדים.
תחשבי על כל זה.

 

[alonax]

אפשר להגיד

צר לי מההודעה שלי שגרמה לך להבין שאני לבד בעולם,זה לא העניין,וגם אין לי בעיה כלכלית גדולה ממש
אבל כן החיים כרגע גדולים עליי ויש לי הרבה על הראש..ומניסיונות העבר שלי אני יודעת שאם בן הזוג שלי לא יהיה קרוב אליי(קרוב הכוונה שאני אראה אותו יום יום ולא פעם פעמיים בשבוע) זה לא יילך

הקטע שזה קרה כל כך מהר.מידידות זה בבום הפך להתאהבות ולתשוקה אחד כלפי השניה ואני לא ממש יודעת מה לעשות כרגע

 

[קליט]

תרגיעי את ההורים

אין מה להתגאות כ"כ בכל המוצא שלהם, ואין לבטל עידות אחרות. אני מציע שתסכמי עם הבחור שבעוד שנה או שנתיים אתם מחליטים לגבי חתונה, כדי לתת לעניינים להתבשל, אם תכניסי אותו לבית העמוס שלך זה עשוי להזיק לקשר, תנסו לעשות הכל כדי להפגש כמה שאפשר, וההפסקות שבין לבין הן רצויות להתבונן מה קורה

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

שלום

בגילך אינך תלויה בהורים ותוכלי לנהל את חייך כמו שתרצי. אם את אוהבת את האדם, כדאי שתהיי אתו בלי תלות במוצאו והוריך בשלב מסוים יתרגלו אליו. אפשר להשתדל לא לערב מדי את החבר ואת ההורים. גם פער גילאים לא ממש משנה, העיקר שיש התאמה ואהבה כבני-אדם. על הבעיות הטכניות מתגברים ביחד. אם את חשובה לו, הוא ודאי יעזור לך בקשייך לטפל באב ובילדה ובלימודים. לקשר שחשוב לנו תמיד אפשר להקדיש זמן. לא צריך למהר להגדיר את הקשר, תיהנו ממה שיש ותנו לזה להתפתח עם הזמן למה שצריך.

 

[יעל329]

אני נשואה לבעל שמבוגר ממני

ב-13 שנים. כיף לנו ביחד ויש לנו זוגיות מצויינת. אני חושבת שפער גילאים ניתן לגישור וזה מאוד תלוי בבני הזוג ועד כמה הם רציניים, בשלים ובוגרים.

 

[אנה לנקין]

ריאליטי צ'ק

את לא יכולה לצפות שבחור שהתחלת לצאת איתו לפני שבוע
יעבור לגור איתך...
בטח שלא איתך ועם ההורים שלך,
ובטח ובטח שלא בשביל לעזור לך לטפל באבא שלך ולגדל את הילדה שלך.


לגבי חתונה ועתיד יחד,
גם אם הוא לא היה רק בן 22 - אחרי שבוע זה מוקדם מדי להתחיל לחשוב על דברים כאלה.