לא יודעת מה לעשות

לא יודעת מה לעשות

טוב אז שלום שמי לילך בת 28 אני גרה עם ההורים עדיין לצערי לאחר שפוטרתי מעבודתי לא הצלחתי למצוא עבודה אני כבר שנה מובטלת דבר שגרם לי דיכאון חוסר חשק אני אדם בודד אין לי בכלל חברות אני כבר לא יוצאת לאף מקום החיים נהפכו לסיוט הורי רוצים שאעזוב את הבית אני גרה פריפריה מקום שבו אין כמעט עבודות ותל אביב מאוד גדולה עליי אני מרגישה שם לבד יל לי רק תעודת בגרות לא למדתי השכלה גבוהה אני במצב שאני לא מוצאת את עצמי הכל מפחיד אותי הלכתי לטיפול פסיכולוגי אך אמרו לי שאין ביכולתם לעזור לי לפני שנים שעבדתי הרוב עבודות מזדמנות נהנתי היה לי כיף ופתאום הזמן חלף אני כבר לא רלוונטית לשוק העבודה מרגישה שעבר זמני כל השנה הזאת ביליתי בחוף הים ליד ביתי כל בוקר הכרחתי את עצמי לצאת לעשות סיבוב לאחר שהייתי שולחת קורות חיים ומחכה לטלפון שלא הגיע מבחינה כלכלית אין לי למי לפנות תלויה בהורים הפסקתי לטפח את עצמי אני הולכת עם בגדים בלוים נעליים ישנות ולא מוצאת את עצמי הלכתי לאיבוד בחיי הורי מאוכזבים ממני וכבר לא אכפת להם אני בוכהה הרבה תודה
 

ramib6

New member
לדעת מה לעשות

שלום לך את מתארת מצב שאת חייבת לאסוף את עצמך את מספרת שאת בוכה הרבה --אם בוכה הרבה ,קשה לך לקום בבוקר ,ובוכה ללא סיבה מוגדרת כל פעם שווה לך לפנותלרופא המשפחה להתיעצות --כי יש מקומות בהם טיפול רפואי עשוי להועיל. בנוסף לעשות ספורט מעורר אנרגיות . בנוסףף למה שרשמתי מקודם ורק לאחר שעושה מה המלצתי מקודם יכולה לבנותתוכנית מעשית ומוחשית עם מאמן יכול להיות שבתוך תוכנית שכזאת יהיה מעבר למרכז או משהו בסגנון. שיהה בהצלחה בינתיים רמי
 

יודה ב

New member
לא יודעת מה לעשות

הי לילך, קשה להבין מדבריך מה זה אומר שהיית בטיפול, אבל אמרו לך שלא יוכלו לעזור לך. לא ניתן לצפות שמדור שאלות ברשת ניתן יהיה לפתור את הבעיות לכן הייתי מציע לך לחזור ולמצוא מטפל טוב. בכל מקרה ובינתיים הייתי מציע לך למצוא לך משהו שבעבר שימח אותך וגרם לך התלהבות כגון תחביב או עיסוק ספורטיבי ולעסוק בו. לחזור לטפח את עצמך ולהתלבש מכובד. זה בידיך. תשאלי את עצמך איך האדם שאת רוצה להיות היה מתלבש או מתנהג ולחקות אותו. אני יודע, בהתחלה זה יהיה קשה ולא טיבעי. את יכולה לעשות את המאמץ הזה. הביטי במראה והחמיאי לעמצך על המראה, על מה שאת רואה. את יודעת שיש לך תפקיד מאוד חשוב, להיות הכי טוב שאת יכולה להיות. אין אף אחד אחר שיכול לעשות זאת עבורך.
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
לילך היקרה

אבטלה וחוסר עשייה הם גורמי דכאון ידועים. כאשר מדוכאים, הקושי הוא להתחיל לעשות. כאשר עושים דברים באופן פעיל מצב הרוח משתפר ואז יש יותר מרץ לעשות עוד דברים. שני כיוונים שכדאי לבדוק (מעבר למה שרמי הציע) - מהם דברים שתוכלי לעסוק בהם? אפילו עבודה זמנית או פשוטה תוציא אותך מהבית ותעשה לך טוב יותר. מה תוכלי לעשות? מהם דברים שיעשו לך טוב? האם יש מקומות שאת פוגשת אנשים? מה עוד יכול לשמח אותך?
 
לילך יקרה,

כל הכבוד לך שהחלטת לפנות אלינו ולהתיעץ. בזאת עשית את הצעד הראשון בכדי לצאת מהבור שהכנסת את עצמך אליו. עכשו את צריכה להמשיך בדרך העשייה. אני מאמינה שאת בחורה שמסוגלת לקבוע לעצמך תוכנית ולעבוד לפיה. מה המטרה שלך כרגע - למצוא עבודה, לעזוב את בית ההורים, ללמוד מקצוע? תבחרי את המטרה המתאימה לך ותתחילי לעבוד כדי להגשים אותה. דבר ראשון שאת עושה - את קמה בבוקר בשעה סבירה ויוצאת לצעידה, אפשר להתחיל בחצי שעה. כאשר את חוזרת הביתה - את מתחילה לעבוד על התוכנית. לדוגמה - אם בחרת במטרה של מציאת עבודה - תכיני רשימה של כל הדברים שמענין אותך לעסוק בהם. (אל תהססי לכתוב גם דברים שנראים לא הגיוניים ובלתי אפשריים). תבדקי את הרשימה ותסמני מה יש במקומות שאת יכולה להגיע אליהם. תעשי רשימה של כל המכרים שלך ושל הורייך ותספרי לכולם שאת מחפשת עבודה ושאת מחפשת קשרים למקומות שמוצאים חן בעינייך. (אני בטוחה שהורייך ישמחו לעזור לך כאשר יראו שאת פועלת ולא יושבת בבטלה). כל פעם שאת יוצאת מהבית תתלבשי כאילו את הולכת לעבודה, כי אף פעם אי אפשר לדעת את מי תפגשי בדרך, אולי אלו הבוס/ית לעתיד? אל תחששי להכנס לעבודה שהיא פחות ממה שחלמת, כי תמיד יותר קל לחפש עבודה, כאשר את עובדת. את יכולה להוסיף לרשימת המקומות גם מקומות להתנדבות - התנדבות נותנת לך קשרים, ניסיון, עושה רושם טוב בקורות חיים ואולי מקום שהתנדבת בו, יצטרכו עובדת ואת כבר תהיי שם. לעבוד בהגשמת המטרות שלך זו עבודה מאד חשובה - שיהיה לך בהצלחה.
 
לילך היקרה ../images/Emo13.gif

אני אתחיל במחיאת כף על זה שעשית את הצעד הראשון ושיתפת את החברים במצוקה שלך. אני לא מאמנת ואין לי שום רקע בתחום ואני בעצמי נמצאת בתהליך של אימון ואני עונה לך ממקום של חברה (כל ישראל בפורום חברים..) וגם ממקום שגם החיים זרקו אותי לכל מיני פינות ותרשי לי לייעץ לך, אני מתרשמת שאת יוצאת לים וזה אומר שאת גרה בעיר גדולה או בקרבת עיר גדולה ומן הסתם בעיר גדולה יש הרבה(ואני לא מגזימה) מקומות עבודה שאפשר להתפרנס מהם, לעבוד כמלצרית, עבודה בחנות, בגן ילדים ואפילו בנקיוןועוד כל מיני עבודות שלא עולים לי בראש, זה כבר יגרום לך לצאת מהבית, להתפרנס, להיות בחברת אנשים, לדבר, לצחוק, להיות עסוקה בעבודה ולא בכאב שבו את נמצאת, זה ייתן לך להרגיש טוב גם לעצמך שאת עצמאית ולא תלותית ומסכנה, יש לך בסוף החודש הכנסה שבו את יכולה לקנות לך בגדים (כיום יש שפע של בגדים יפים במחירים מצחיקים בלי צורך במותגים) וכמובן כל מי שיש לך שיחה איתו את צריכה לציין שאת מחפשת עבודה. אני לא רוצה להשמע גיבורה על אחרים אני מדברת מהנסיון האישי שלי שבו גם הייתי מובטלת וגם בכיתי לא מעט אבל גם עבדתי בנקיון ופרסמתי את עצמי בכל מקום שאני מחפשת עבודה והגעתי בעקבות זה למקומות עבודה טובים עד למקום עבודתי הנוכחי. מה שאת רואה היום זה לא מה שאת צפויה לראות מחר אבל בשביל זה צריך לעשות משהו ולהתאמץ, השיזוף בים זה אחלה אבל לא כדרך חיים. מחר מתחיל שבוע חדש תתחילי אותו ברגל ימין ועם חיוך ובטוח שהכל ייסתדר לך אין שום סיבה שלבחורה אינטליגנטית כמוך לא יהיה מקום עבודה. בהצלחה
 
יקירה. זה נשמע שוב כמו אוי אוי אוי.

צר לי שאני לא יכולה ולא מעוניינת להכנס לדרמה שאת מנסה לייצר. קומי. תתלבשי וצאי לחפש עבודה אין דבר כזה אין עבודה.! אפשר לעשות דברים לבנתיים על מנת לצאת מהמצב שבו את נמצאת. לשלוח קורות חיים וללכת לים כדי לחכות שמה? שתגיע הצעת עבודה בתוך בקבוק? אפשר להחליט שבחצי שנה הקרובה מנקה בתים ואוספת את הכסף על מנת לצאת מהפרפריה ולנסוע לעיר הגדולה.. את יכולה להחליט שאת נשארת בפרפריה ואת יוצאת לעצמאות. את יוכולה להחליט מה שאת רוצה. אבל לשבת ולייל זה לא מקדם אותך. אז.. אני מציעה לך לאסוף את עצמך וללכת לעבוד כמלצרית מנקה בתים וכו'. תאספי כסף ואז משם יהיה לך יותר קל לצאת לעולם. תפסיקי לרחם על עצמך זה לא מקדם אותך בכלום! אין עבודה שמבזה את בעליה!!!! אני מאחלת הצלחה מכל הלב. צלילה
 
אני לא מתיימרת להיות אשת מקצוע או יועצת

מדופלמת, אבל מניסיוני בנאדם ללא שאיפה בחיים, אין לו בשביל מה לחיות, ולכן את צריכה למצוא את השאיפה שלך בחיים, במקרה שלך איזה תחום מעניין אותך שאת רוצה לעסוק בו ולעבוד ולהשקיע בשביל להיכנס לתחום זה.
 
ללילך

אוי בובה אני כל כך עצובה לראות את התחושות הקשות שאת מציינת ואני רוצה שתחשבי עם עצמך האם זה שאת נכנסת לכל המצב הנפשי הזה משרתת אותך לעתידך? האם את מרגישה שתוכלי להרים את עצמך ולהתחיל לעשות פעולות ? אם את מחליטה לצאת מהמצב הזה מעולה ונוכל להכווין אותך הלאה ידי מושטת אליך אך אם את בוחרת להמשיך לשקוע אני אציע לך לפנות לטיפול . בכל מיקרה להישאר במצב הסטטי הזה ממש לא יועיל לך ואת צעירה -נצלי את העובדה הזו ! שולחת לך חיבוק לחיזוק
 
למעלה