לא יודעת מה איתכם

[שניאורית]

לא יודעת מה איתכם

אני מרגישה שחרב עליי עולמי, תחושה כזאת. אנחנו שבוע וחצי לפני אם אר איי

לפני גן אליע- פגישה ולפני פגישה בהתפתחות הילד. אבל תחושה של אמא זה תחושה של אמא, הילד שונה מהנורמה, איך שאשקר לעצמי ואיך שלא אסתכל על זה. קשה לי . זה התינוק שלי!!! שהגיע אחרי 4 שנים(יש לי ילדים נוספים, אבל היה קשה להביא אותו)

אתמול היה שבועות התפללתי הייתי בהתרוממות הרוח, וחזרנו למציאות.


קשה לי , בנגלה הקודמת שבכיתי לגמרי בלי הפסקה עד שכאבו לי העיניים.

עכשיו אני מפחדת לבכות גרם לי כאבי ראש וכאבי עיניים, אבל הלב בוכה!!!

אשמח לעידוד.

 

[TikvaBonneh]

נכון.
הילד שונה.
שונה מאיך שדימיינת אותו.
שונה מאיך שאת רצית שהוא יהיה.
שונה ממך, מהילדים שלך, מבעלך.
אל תפחדי לבכות. את מתאבלת על החלום.
אבל לצער הזה יש סוף.
כי מי שמת לא היה ילד אמיתי, חלילה.
הוא היה הילד שדימיינת.
אחרי שתסיימי לבכות על מה שאיבדת, תתעודדי ממה שיש לך.
כן, הצלחת ללדת עוד תינוק.
הוא התינוק שלך, את האמא שלו. יש בך אהבת אם עבורו.

יש בו אהבה עבורך. את תזכי לגדל אותו, תזכי לראות אותו מתקדם ומתפתח. בקצב שלו, אבל כל צעד קטן קדימה יהיה חגיגה. ויהיו בחייו חיוכים וחיבוקים וחגיגות.

אני זוכרת איך לא האמנתי שהוא יתקדם אי פעם. לא האמנתי שעם הרבה עבודה קשה, הוא יצליח לדבר.
אבל כן, זה קרה, והאושר היה יותר גדול מאשר כשילד רגיל מדבר.
התינוק הזה עוד יביא לכם הרבה אושר.

 

[grayart]

יש ספר של ביירון קייטי שנקרא

"לאהוב את מה שיש".
מעבר לספר, אני צפיתי גם בלא מעט סירטונים של ביירון קייטי ומאוד עזר לי "לחזור למציאות" ""באמת"".
אכן הבכי בדרך כלל הוא לא בגלל "החזרה למציאות" אלה בגלל קושי בקבלה של המציאות.

יש סיבות טובות לבכות מעבר לאובדן החלום, ואכן יש סיבות טובות גם לשמוח.

אני מבין שהמגבלה של הילד היא בראיה?
שם אחד לדוגמא, של מישהו דומה, הוא המוסיקאי המופלא סטיבי וונדר... ואני לא בטוח אם היה מתקיים הפלא הזה שכולנו מכירים כסטיבי וונדר אם הוא היה רואה כמו שרוב האנשים רואים.

חשוב , כדאי , שווה , לראות את הטוב ולטפח אותו. גם אז , אולי הוא לא יהיה כמו סטיבי וונדר, אבל בהחלט הוא וכל אוהביו יהיו יותר מאושרים בזכות זה.